שופטים יא 40-34
פרופ׳ יואל אליצור, מכללת הרצוג, האוניברסיטה העברית
תגובות בהגות ובשירה
פרופ׳ רחל אליאור, בת יפתח במסורת המקראית ובספרות החיצונית
פרופ׳ עדנה אפק, רק שקיפותו היתה בו: יפתח ובתו
הרצל חקק, שושנת הדמים
שלומית כהן-אסיף, בספור על בת יפתח לא היה איל, רק מאכלת מתהפכת
משה שפריר, בת יפתח
 |
1879, שמן על קנבס |
וַיָּבֹא יִפְתָּח הַמִּצְפָּה אֶל־בֵּיתוֹ וְהִנֵּה בִתּוֹ יֹצֵאת לִקְרָאתוֹ בְתֻפִּים וּבִמְחֹלוֹת וְרַק הִיא יְחִידָה אֵין־לוֹ מִמֶּנּוּ בֵּן אוֹ־בַת… וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנַיִם חֳדָשִׁים וַתָּשָׁב אֶל־אָבִיהָ וַיַּעַשׂ לָהּ אֶת־נִדְרוֹ אֲשֶׁר נָדָר וְהִיא לֹא־יָדְעָה אִישׁ וַתְּהִי־חֹק בְּיִשְׂרָאֵל. מִיָּמִים יָמִימָה תֵּלַכְנָה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לְתַנּוֹת לְבַת־יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי אַרְבַּעַת יָמִים בַּשָּׁנָה.
פרופ׳ יואל אליצור, מכללת הרצוג, האוניברסיטה העברית
על בת יפתח אינני מעז לחשוב ברמת הפשט של הסיפור. הוא כל כך רחוק מאתנו, וכל כך מפחיד...
מצד שני אני חושב הרבה פעמים שהייתי משלם הרבה כדי לצפות בארוע הזכרון השנתי "מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח ארבעת ימים בשנה"– חג עממי שבו אני מדמיין לעצמי את הבנות יושבות חבורות חבורות לבושות לבן תחת עצי החורש לעת ערב ובידיהן כלי נגינה והן שרות ומנגנות ("לתנות"– חיקוי ליללת התנים?) רפרטואר מיוחד של שירים עצובים. בספר שופטים שני פסטיבלים עממיים, שניהם של בנות, שניהם באים עם הביטוי הנדיר "מימים ימימה", ובשניהם היה משהו מיסתורי ומרתק, מנותק מחוקי החגים שבתורה, שניהם מלמדים על הווי החיים הפנימי של אבותינו בתקופות הקדומות של שבת העם על אדמתו.
תגובות בהגות ובשירה
פרופ׳ רחל אליאור, בת יפתח במסורת המקראית ובספרות החיצונית
פרופ׳ עדנה אפק, רק שקיפותו היתה בו: יפתח ובתו
הרצל חקק, שושנת הדמים
שלומית כהן-אסיף, בספור על בת יפתח לא היה איל, רק מאכלת מתהפכת
משה שפריר, בת יפתח