שמשון - המיתיני על פלשתיך

חיה הוכשטט כהן

נופת צוף

שִׁמְשׁוֹן 

מָתְקוּ מִנֹפֶת צוּף
אִמְרֵי נֹעַם עַל שִׂפְתוֹתַיִךְ.
פָּרַשְׁתִּי כָּנָף, בִּקַּשְׁתִּי לָעוּף,
אַךְ סוּגַרֵךְ הָיָה לִי בַּיִת.

לִבִּי שׁוּב חַג לָבַשׁ,
נִזְדַּכֵּךְ לוֹ מִבּוֹץ וָרֶפֶשׁ.
טָעַמְתִּי בִּקְצֵה מַטֶּה מִן הַדְּבַשׁ
אוֹרוּ עֵינַי - מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ.

מָתוֹק מִדְּבַשׁ עַז מֵאֲרִי
דֻּבְשֵׁךְ – עֻקְצֵךְ,
מָתוֹק לִי הַמָּר, גְּנוּבִים הַמַּיִם.
חָלָב וּדְבַשׁ עַל לְשׁוֹנֵךְ,
אָז מַהֲרִי
לִטְבֹּל חֵץ אֱמֶת בִּזְהַב פַּרְוָיִם.

גַּם אִם לָךְ בְּעָלִים,
מְשַׁחֵר אֶהְיֶה לַטֶּרֶף.
אֶפְדֶּךְ לִי בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים,
בִּלְחִי חֲמוֹר אַכֶּה אֶלֶף. 

בְּעֶגְלָתִי שַׁבְתְּ וְחָרַשְׁתְּ,
מָשַׁכְתְּ בָּעֹל,
בְּתוֹךְ נִבְלָתִי עֲדַת דְּבוֹרָיִךְ.
וּבֵין צָרְעָה לְאֶשְׁתָּאֹל
אָרִית אֶת דְּבַשׁ
מוֹתִי הַמָּתוֹק בִּשְׁעֲרַיִךְ.

רֹאשֵׁךְ לִמְרַאֲשותַי.
תֶּאֱסְרִינִי בִּנְחֻשְׁתַּיִם.
בִּגְדִי בִּי עַל שֶׁבַע מַחְלְפוֹתַי
וְהָמִיתִינִי עַל פְּלִשְׁתַיִךְ.