ושתי - אסרטיביות קדומה

שולה ברנע, משוררת ולשונאית


ולֹא אָבְתָה וַשְתִּי הַמַּלְכָּה
לָתֵת הַיָּקָר לָהּ לְמַלְכָּהּ
וָתסרב בּוֹא לְחַלּוֹת פָּנָיו,
וָיִקְצֹף וָיִזְעַף לְלֹא הוֹעִיל,
וָתִנְצֹר וַשְתִּי כְּבוֹדָהּ פְּנִימָה
לְמַעַן לֹא תִּתְבַּזֶּה בְּעֵינֵי עַצְמָהּ,
וָתְהִי לַמָּשָׁל לַבָּנוֹת מִנָּה בְּכָל הַמַּמְלָכָה
וְהַכֹּל חָפְצוּ בִּיקָרָהּ כִּי גֵּאָה,
וְהַמֶּלֶךְ אֲחֲשְוְורֹוש נוֹתָר מַשְׁמִים,
כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ בַּחֲצֵרוֹ,
מָךְ וְעָלוּב הַמְּתַכֵּן קַחַת נִקְמָתוֹ בָּהּ,
וְלֹא שָׁבָה וַשְתִּי מִסֵּרוּבָהּ עַד כְּלוֹתָהּ.