אלי יונה, משורר
מְסֻפָּר כִּי לִפְנֵי שֶׁאוּנְקְלוֹס הִתְגַּיֵּר
הוּא הֶעֱלָה בָּאוֹב אֶת טִיטוּס, בִּלְעָם וְיֵשׁוּ,
לִשְׁאֹל בַּשְּׁאוֹל, אִם רָאוּ אוֹ שָׁמְעוּ
אֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
הֵשִׁיב טִיטוּס:
אֲנִי לֹא רְאִיתִיו וְלֹא שְׁמַעְתִּיו בְּחַיַּי
וְלָכֵן הוּא סָגַר עֵינַי וְאִכֵּל אָזְנַי.
הֵשִׁיב בִּלְעָם:
אֲנִי שְׁמַעְתִּיו אַךְ לֹא רְאִיתִיו
וְלָכֵן שִׁמְעִי וּשְׁמִי מְקֻלָּלִים לָעַד.
הֵשִׁיב יֵשׁוּ:
אֲנִי רְאִיתִיו וְגַם שְׁמַעְתִּיו
אֲבָל הָעָם לֹא רָאָה וְלֹא שָׁמַע.
אִם כֵּן תּוֹרָתוֹ אֱמֶת,
אָמַר אוּנְקְלוֹס,
וַאֲנִי אַרְאֶה וְאַשְׁמִיעַ לְכֻלָּם.
מְסֻפָּר כִּי לִפְנֵי שֶׁאוּנְקְלוֹס הִתְגַּיֵּר
הוּא הֶעֱלָה בָּאוֹב אֶת טִיטוּס, בִּלְעָם וְיֵשׁוּ,
לִשְׁאֹל בַּשְּׁאוֹל, אִם רָאוּ אוֹ שָׁמְעוּ
אֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
הֵשִׁיב טִיטוּס:
אֲנִי לֹא רְאִיתִיו וְלֹא שְׁמַעְתִּיו בְּחַיַּי
וְלָכֵן הוּא סָגַר עֵינַי וְאִכֵּל אָזְנַי.
הֵשִׁיב בִּלְעָם:
אֲנִי שְׁמַעְתִּיו אַךְ לֹא רְאִיתִיו
וְלָכֵן שִׁמְעִי וּשְׁמִי מְקֻלָּלִים לָעַד.
הֵשִׁיב יֵשׁוּ:
אֲנִי רְאִיתִיו וְגַם שְׁמַעְתִּיו
אֲבָל הָעָם לֹא רָאָה וְלֹא שָׁמַע.
אִם כֵּן תּוֹרָתוֹ אֱמֶת,
אָמַר אוּנְקְלוֹס,
וַאֲנִי אַרְאֶה וְאַשְׁמִיעַ לְכֻלָּם.