אוריאל בן עמי, משורר, סופר ואיש תקשורת
לֵיל יְצִיאַת מִצְרַיִם
א.
עַכְשָׁו מִתְהַפֵּךְ הַתֹּפֶת לְשִׁיר
הַשִּׁיר מְקַבֵּל מַנְגִּינָה
הַלֵּב הָרוֹתֵחַ הֵחֵל לְהַפְשִׁיר,
יוֹדֵע תְּשׁוּבָה
לְמַה נִּשְׁתַּנָּה.
עַד הַלַּיְלָה הַזֶּה וּבְכָל הַלֵּילוֹת
הָיִינוּ זְחוּחִים מִבְּלִי דַּעַת
לִנְצֹר הַבְּרָכָה, לִמְנֹעַ קְלָלוֹת,
שִׂנְאָה שֶׁמִּנֶּגֶד
קִנְאָה שֶׁמִּבַּעַד.
ב.
וְהַלַּיְלָה הַזֶּה הִבְשִׁיל בֵּינְתַיִם
לְהַקְשִׁיב, לַחְשֹׁב וְלִרְאוֹת:
אֵיךְ יָצָאתִי בְּנֵס מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם
וְאַמּוֹת הַסִּפִּים
הוֹסִיפוּ לִרְעֹד.
וְעַכְשָׁו מִתְהַפֵּךְ הַתֹּפֶת לְשִׁיר
וְעוֹד מַנְגִּינָה לוֹ בְּרַעַד
הַלֵּב הַמְדַמֵּם, מִתְפַּלֵּל חֲרִישִׁית,
לָשׁוּב אֶל הַנֶּפֶשׁ
לַחֲזֹר אֶל הַדַּעַת.
(מתוך "מנהלל ועד בכלל - רטרוספקטיבה"הוצאת אור-מדיה)