קונספירציה! מסר חתרני במגילת אסתר!

"ויאמר שמואל קרע ה'את ממלכות ישראל מעליך ונתנה לרעך הטוב ממך" (שמ"א טו, 28). (הפסוק באסתר הוא תמונת בבואה של זה שבספר שמואל).

ההרמזים המובילים לטענה על מגמתיות פרו-שאולית בסיפור מגילות אסתר

1. א. הַקֶשֶר לשאול ולתולדותיו בא לידי ביטוי בשמות אבותיו של מרדכי (הדמות החיובית) - קיש ושמעי, שניהם  משבט  בנימין (שמעי בהקשר חיובי במגילה לעומת הצגה שלילית של שמעי בן גרא בספר שמואל). 

ב. הסיפור בספר שמואל על המאבק בין שאול בן קיש משבט בנימין לאגג מלך עמלק נמשך במגילה בעימות שבין מרדכי בן קיש להמן האגגי, כשמו של מלך עמלק.  

2. שני חטאים חטא שאול: א. הוא השאיר את אגג בחיים. ב. לקח שלל מן החרם. שני המעשים היו הפרה ברורה של הוראות שמואל (שמ”א טו, 19-10).

מחבר המגילה מביא את חטאי שאול לידי תיקונם: א. מרדכי ואסתר גורמים להמתת המן האגגי. 

ב. היהודים לא לוקחים שלל: "ובבזה לא שלחו את ידם" (חוזר שלוש פעמים במגילת אסתר: ט, 10, 15, 16). 

3. מהלך העלילה בכללותו מזכיר את סיפור יוסף: גולה  עברי שעלה לגדולה בארץ זרה ומושיע את אחיו. 

דמויותיהם של מרדכי ואסתר מעוצבות על פי דמותו של יוסף: מרדכי מרכב על הסוס כשם שיוסף מובל במרכבה. אחשורוש נותן את טבעתו למרדכי, כשם שפרעה נותן אותה ליוסף. בגתן ותרש הם שני סריסים החוטאים למלך כשם ששני סריסי פרעה חטאו לו. שנתו של אחשורוש נודדת כשם ששנתו של פרעה טרופה מן החלומות. ועוד פרטים נוספים. גם בדמותה של אסתר שזורים אזכורים מסיפור יוסף, למשל: "ותיטב הנערה בעיניו [בעיני הגי שומר הנשים] ותישא חסד לפניו" (אס'ב, 9); "ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו" (שם, 17). ויהי ה'את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסוהר" (בר'לט, 21). וכן: גם אסתר וגם יוסף הם "יפי תואר" (כמו רחל).

מדוע יוסף? כי יוסף הוא אחיו של בנימין, והדמיון לסיפור המגילה מבטא רצון להזדהות עם דמות מופת של בן המשפחה, לעומת שאול החוטא. מלבד זאת, יש פה גם לגיטימציה סמויה לנישואים עם בני עם זר - יוסף עם אוסנת ואסתר עם אחשוורוש.

הצטברות כל הנתונים מובילה למסקנה שבראשית הרשימה: מגילת אסתר היא מגילת הריהאביליטציה של בית שאול.

אכן - המגילה היא מגילת הסתר, מחתרתית וחתרנית.