משה שניצר, משורר
בְּבוֹא הָאֵת
לֹא הַמַּרְאָה תְּקַמֵּט פָּנֶיךָ
פֶּשַׁע הַזְּמַן חָרַשׁ תְּלָמֶיךָ
הָעֵת חוֹמֶסֶת עֲלוּמִים
הָאֵת תַּחְפֹּר הַקְּבָרִים
כְּצֵל עוֹבֵר כָּלִים חַיִּים
עוֹד חֶסֶד אֶחָד וְנֹאהַב,
אַחַר עִם אֲבוֹתַי אֶשְׁכַּב.
משה שניצר, משורר
בְּבוֹא הָאֵת