Quantcast
Channel: ד"ר לאה מזור: על מקרא, הוראה וחינוך
Viewing all articles
Browse latest Browse all 3101

חג סוכות שמח!

$
0
0
ד״ר לאה מזור, האוניברסיטה העברית


ציור קיר: שלומי ישראל
בתורה נאמר: חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר יְהוָה כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ. שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל־זְכוּרְךָ אֶת־פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת־פְּנֵי יְהוָה רֵיקָם (דברים טז, יד-טז). 
חג הסוכות הוא השמח מכל החגים בגלל הקציר והאסיף. 
סֻּכֹּת הם מבנים זמניים בשדות. החקלאים התגוררו בהם בעת הקציר והאסיף כדי לשמור על היבולים. ביקרא כג ניתן לנוהג הזה הסבר היסטורי-אמוני - להזכיר לדורות הבאים את פועל ה׳ בעת יציאת מצרים: ‏ לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם (כג, מג). 
המקור המקראי למצווה ליטול את ארבעת המינים, שהם אתרוגלולבהדס וערבה, הוא: וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ־עָבֹת וְעַרְבֵי־נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים (ויקרא כג, מ). 
 בספר דברים נמנים מוצרי ׳הארץ הטובה׳ המכונים בספרות ההלכה ׳שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל׳:
כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה:
אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם--עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר.
אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; 
אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ.  (ח, ז-ח).
חִטָּה וּשְׂעֹרָה - הדגנים העיקריים המשמשים לאפיית הלחם, הוא המזון הבסיסי של תושבי הארץ. 
גֶפֶן - מקור הענבים והיין, המשקה העיקרי אחרי המים.
תְאֵנָה - נאכלת טריה או מיובשת.
רִמּוֹן - נאכל כפרי או כמיץ. ‏אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח מֵעֲסִיס רִמֹּנִי אומרת הרעיה לדוד בשיה״ש (ח, ב). 
זֵית שֶׁמֶן - פירושו זיתים לשמן. במקרא לא מצויינים זיתים למאכל... 
דְבָשׁ - דבש דבורים ודבש פירות. 
זה הבסיס המקראי למנהג לקשט את הסוכה בפירות שבעת המינים.










Viewing all articles
Browse latest Browse all 3101