Quantcast
Channel: ד"ר לאה מזור: על מקרא, הוראה וחינוך
Viewing all articles
Browse latest Browse all 3101

הקבלות ומערכת השוואות במקרא: מתווה

$
0
0

הקבלותומערכתהשוואותבמקרא: מתווה


משהצפור

אוניברסיטתבר-אילן, המחלקהלתנ"ך

ומכללתגבעתוושינגטון, החוגלתנ"ך

 "אםבחוקותתלכו"– שתהיועמליםבתורה

(ילק"ש, ויקרא, רמזתרעז)          



מאמרזההואלמעשהמהשעתידלהיותפרקהמבואלספרההולךונכתבבשם"הקבלותומערכתהשוואותבמקרא".

עיקרושלהספרהוא: הכוונתהלומדתנ"ךוהחוקרלעייןבטקסטבכוחותעצמו, בליעיוןמוקדםבמהשכתבופרשניםוחוקרים, אלאלגשתישירותאלהכתובים. המטרההיאשהואעצמויבחיןבענייניםהטעוניםהבהרה, בקשיים, ואףיגיעלתובנותואוליגםלאלהשלאעמדועליהםעדעתה.רקבשלבשנייפנההקוראאלספרותהמחקרלבקשמידעחיצונינוסף, בתחוםהלשוני, ההיסטורי, הגיאוגרפי, האנתרופולוגי, הראליהוהמזרחהקדוםבכלל, וכמוכןאלהפרשנותלדורותיה.

הפותחפרקבתנ"ךומידאץ-רץלראותמהאמרועלכךקודמים, דומהבעיניילנוטלבידו (להבדיל!) דףשלחידותהיגיוןותשבציםומידמחפשאתעמודהפתרונות, בלילנסותתחילהלהתמודדעמהםבעצמו.


הנחתיסוד: הפרשןהטובביותרשלהתנ"ךהואהתנ"ךעצמו. מיליםמתבארותמתוךההקשראובעזרתהיקרותן (אוהיקרותמיליםמאותושורש) במקומותאחריםבתנ"ך. לצורךזהמשמשותהקונקורדנציותהשונות. לעתיםנמצאתבהקשרמילהנרדפת; לעתיםנמצאניגוד. כךלמשל, הפועל"לִנְתוֹשׁ" (יר'א 10) מתבארעל-פיניגודובמקומותרבים: השורשנט"ע. כשאיןבנמצאפתרוןמתוךהתנ"ךעצמו, ישלחפשאותובלשונותאחיות.

בשנת 1969 הופיעספרוהחשובשלאבאבנדויד, מקבילותבמקרא, בהוצאתכרטא, ירושלים. לראשונההופיעבצורתארבעחוברות,[1] חזרונדפסבמהדורותחדשותומעודכנות, והאחרונהבשנתתשנ"ג (1993). הספרהזה, נכוןיותר, המפעלהעצוםהזה, הינוכליעזרחשובביותרלכלחוקרולומדתנ"ך. הואמציגבטוריםזהמולזהטקסטיםמקביליםומסמןאתההבדליםביניהם. הדבריםיכוליםלענייןהןאתהמתבונןבצדהטקסטואלי (למשלנוסחותחוזרותבוואריאציותשונות; והנהלנוענייןלהשוואהעםנוסחיםבתרגומיםהקדומיםובחומרמקומראן), והןלמתענייןבצדהפרשניאוהרעיוני. 

עםזאת, נוכחנוכיהמפעלהזהטעוןהשלמהואףהרחבה, והריהובבחינת'תנאושייר'. חסריםבובצורהמלאהאוחלקיתהרבהטבלאותוהרבהקטעיםרלוונטיים. במשךשנותעבודתיומחקריירשמתילעצמיהערותרבותשלמהשלדעתנוהיהנחוץוכדאילהיכללבספרכזה, ומהיהצורההנראיתלנומתאימהיותרכפישיודגםלהלן.


מהותווייחודושלהספרבהכנה

מלבדהשלמותוהוספותלמפעלושלבנדויד, ספרנומציגטקסטיםמקראייםבטבלאותבצורותמגוונות, וללאתוספתפרשנות,ואותהייתןהקוראעצמו. בטבלאותמובלטיםקווידמיוןמכאןוניגודיםמכאן, ובשעתהצורךמצורפתהפנייתתשומתהלבאלפרטיםמסוימיםואלמקומותאחריםבמקרא. המטרההיאלהפגישאתהקוראישירותעםהטקסטיםללאתיווך, וכךהואעשוילהבחיןבעצמומידבמורכבויותשבטקסטיםואוליגםלהעלותתובנותמשלו. יודגש, ספרנוגופואינומיועדלספקתשובותופתרונות.[2] 

לעתיםהפרקהמקראימורכבביותר. ראולמשלמאמרי"קריאהפעילהבפרשהשללילמכתבכורות (שמ'יאיג)", המובאכאןבנפרד. במאמרזהמצורפתהמחשה, מהעשויהקוראלראותבכוחותעצמומתוךהטבלאותבספרנו, עודבטרםעיוןבפרשנים. 


  

הסימניםהמשמשיםבטבלאות

הבהנעייןבטבלאותדלהלן. תחילהאנומציגיםכאןאתביאורהסימניםהמשמשיםבטבלאות. בראשכלטורישכותרת. ישטבלאותהמשתרעותעלפנייותרמאשרעמודאחד, ואזאותןכותרותחוזרותבראשכלעמוד. 

χ

סימןהשיכול. הקבלה (דמיוןאוניגוד) ביןמקראותשוניםהמובאיםבטוריםנפרדים, וההקבלהבתשניצירופיםשהדפסנובשתישורות, אבלבטור(ים) האחר(ים) קייםהיפוךהסדר. הסימןמופיערקבטורהרלוונטיהראשון, ביןשתיהשורותבסופן.

קטע  המופיע

ביןשניהסימנים


שיכול. הקבלהביןקטעיםבנייותרמשתישורותשלצירופים, בהיפוכיסדר.

{קטעעלרקעאפורבאותיות  נטויות}

קטעשנלקחממקוםנוסףבאותוטורוהוכפלבאותיותנטויות, לשםהצבתובצורהמקבילהלצירופיםאשרבטוריםהאחרים. הקטעמופיעעלרקעאפורוביןסוגרייםמסולסלים; לפניורשוםמספרהפסוקממנונלקחהקטע.

?{קטע}

סימןהשאלהלפניקטעבאפורואותיותנטויותמצייןספקאםישטעםלהקבלה.

α, β, γ, δ, ε, ζ, η...

אינדקסיהפניותלהערותעלפסוקיםאוחלקיפסוקיםשנמצאיםבתוךהטבלה. הסימוןהואבאותיווניתמוגבהתמימיןלמילההרלוונטית. ההערותכתובותבתחתיתהעמוד, בהזחה. ישהערותהמתייחסותאלמיליםאשרבכותרתבראשטורשבטבלה.

a, b, c, d...

אינדקסיםבעבורמוטיביםחוזריםומיליםמנחות, הסימןהואבאותלטיניתעלרקעאפורלפניהמילהאוהצירוףהרלוונטיים.

[...]

דילוגעלקטע

[~]

מרכיביהציטוטבסדרשונהמןהמקורבמקרא.


N







מספרההסידורישלטבלהמסומןכריבועובומספר.


**N







שתיכוכביותולידןריבועובומספרמצייניםדילוגעלקטע, והואמובאבתוךטבלהנפרדתבעלתמספרזה. 

בטבלהשמתפרסתעלמיפתחשניעמודיםסימןכזהבראשהעמודמשמאלמסמןשישלראותבמקבילאתהעמודהבא.

בטבלהשמתפרסתעלמיפתחשניעמודיםסימןכזהבראשהעמודמשמאלמסמןשעמודזהמחובראלהעמודהקודםשמימינו.

   


ראולמשלאתהטבלהלהלן:[3] 


1

"הבולה'כבוד"


תה'כט 1–2 ; ט 9

תה'צו 7–13

תה'צג 1; צח 7–9

דה"אטז 28–33

כט 1  מִזְמוֹרלְדָוִד

הָבוּלַי"יבְּנֵיאֵלִים

הָבוּלַי"יכָּבוֹדוָעֹז

2  הָבוּלַי"יכְּבוֹדשְׁמוֹ


הִשְׁתַּחֲווּלַי"יבְּהַדְרַתקֹדֶשׁ




{תה'ט 9 יָדִיןלְאֻמִּיםבְּמֵישָׁרִים}










    --- תה'ט 9 ---



ט 9  וְהוּאיִשְׁפֹּטתֵּבֵלבְּצֶדֶק

 יָדִיןלְאֻמִּיםבְּמֵישָׁרִים


7  הָבוּלַי"ימִשְׁפְּחוֹתעַמִּים

הָבוּלַי"יכָּבוֹדוָעֹז

8  הָבוּלַי"יכְּבוֹדשְׁמוֹ

שְׂאוּמִנְחָהוּבֹאוּלְחַצְרוֹתָיו

9  הִשְׁתַּחֲווּלַי"יבְּהַדְרַתקֹדֶשׁ

חִילוּמִפָּנָיוכָּלהָאָרֶץ

10  אִמְרוּבַגּוֹיִם: י"ימָלָךְ,

אַףתִּכּוֹןתֵּבֵלבַּלתִּמּוֹט

יָדִיןעַמִּיםבְּמֵישָׁרִים

          


11  יִשְׂמְחוּהַשָּׁמַיִםוְתָגֵלהָאָרֶץ


יִרְעַםהַיָּםוּמְלֹאוֹ


12  יַעֲלֹזשָׂדַיוְכָלאֲשֶׁרבּוֹ


אָזיְרַנְּנוּכָּלעֲצֵייָעַר


13  לִפְנֵיי"יכִּיבָא

כִּיבָאלִשְׁפֹּטהָאָרֶץ

יִשְׁפֹּטתֵּבֵלבְּצֶדֶק

וְעַמִּיםבֶּאֱמוּנָתוֹ









צג 1  אַףתִּכּוֹןתֵּבֵלבַּלתִּמּוֹט



    --- תה'צח 7–9 ---



צח 7  יִרְעַםהַיָּםוּמְלֹאוֹ

תֵּבֵלוְיֹשְׁבֵיבָהּ


8  נְהָרוֹתיִמְחֲאוּכָף

יַחַדהָרִיםיְרַנֵּנוּ


9  לִפְנֵיי"י

כִּיבָאלִשְׁפֹּטהָאָרֶץ

יִשְׁפֹּטתֵּבֵלבְּצֶדֶק

וְעַמִּיםבְּמֵישָׁרִים


28  הָבוּלַי"ימִשְׁפְּחוֹתעַמִּים

הָבוּלַי"יכָּבוֹדוָעֹז

29  הָבוּלַי"יכְּבוֹדשְׁמוֹ

שְׂאוּמִנְחָהוּבֹאוּלְפָנָיו

הִשְׁתַּחֲווּלַי"יבְּהַדְרַתקֹדֶשׁ

30  חִילוּמִלְּפָנָיוכָּלהָאָרֶץ

{31  וְיֹאמְרוּבַגּוֹיִם: י"ימָלָךְ}

אַףתִּכּוֹןתֵּבֵלבַּלתִּמּוֹט




31  יִשְׂמְחוּהַשָּׁמַיִםוְתָגֵלהָאָרֶץ

וְיֹאמְרוּבַגּוֹיִם: י"ימָלָךְ

32  יִרְעַםהַיָּםוּמְלוֹאוֹ


יַעֲלֹץהַשָּׂדֶהוְכָלאֲשֶׁרבּוֹ


33  אָזיְרַנְּנוּעֲצֵיהַיָּעַר


מִלִּפְנֵיי"י

כִּיבָאלִשְׁפּוֹטאֶתהָאָרֶץ


כאןרואיםאנותמונהשלמהשלמזמוריםאוקטעיםהמורכביםמשבריפסוקים, בחלקםעםשינויים. החומריםהללומובאיםבצורהחלקיתומקוטעתבספרשלבנדוידבדמותפירוריםבעמודים 42, 210, 211, 212, 213 ואיןבעמודיםאלהתמונהשלמהוממשית. כמוכןחסרהההקבלההחלקיתלתהליםצג. אפשרגםלראות, למשל, איךהצירוףהבעייתימבחינהתיאולוגית'בניאלים' (תה'כט 1)[4] מופיעבדמות'משפחותעמים'. 

הטבלההזאתמדגימהאתהדרךשבהלדעתיישלהציגבספרהמקבילותבמקראלארקאתקטעיהשירה, אלאגםאתקטעיהפרוזה, היינו: ככלהאפשרלפצלאתהטקסטלהיגדיםקצרים, באופןשכלשורהתביעדבראחד, וכךהדמיוןשבתקבולתאוהשוניבולטיםמידלעין. 


בנדויד, על-פישיטתו (המתוארת, רקבצורהחלקית, בהקדמתוהקצרה), אינומציגפרשיותמקבילות, כגוןאלוהמוצגותלהלן. נראהשבנדוידמתייחסרקלפסוקיםשלמים, אבלכתוצאהמהגבלהזואובדותכמהוכמההקבלותמעניינות. נזכירכאן, למשל, אתהחוק: "לֹאתְבַשֵּׁלגְּדִיבַּחֲלֵבאִמּוֹ", אשרבנדויד (עמ' 172) רושםאתאזכוריובשמותכג 18–19; שמ'לד 25–26; אךאזכורובדבריםיד 21באינומופיעאצלו. מןהדיןלרשוםאותוכחוקהעומדלעצמוולהתעלםמחלוקתהפסוקיםשלהמסורה, המחברתאותושלאבצדקעם"כִּיעַםקָדוֹשׁאַתָּהלַי"יאֱלֹהֶיךָ", כילמעשהזוהנמקהשלהאמורבחלקוהראשוןשלהפסוק: "לֹאתֹאכְלוּכָלנְבֵלָה, לַגֵּראֲשֶׁרבִּשְׁעָרֶיךָתִּתְּנֶנָּהוַאֲכָלָהּאוֹמָכֹרלְנָכְרִי". 

באותומקוםעצמו (עמ' 172), בענייןשלושהפעמיםבשנה, בהןישלהיראותאתפניה', קיימתהוראה, 'לאלהיראותריקם'. בנדוידאינומציגאתההקבלהאשרלהוראהזובשלושתהפרקיםהללו; והמפתיעביותרשאותההוראהנמצאתבשמ'לד 20, שלאבמקוםהמתאים, אלאלאחרדיניקדושתבכוראדםובכורבהמה! ובכלל, איןאצלבנדוידטבלההמשווהאתעניינישלושתהרגלים, איסורחמץעםהזבח (או'זבחחגהפסח') ודיניבכורותוסדרםשלחוקיםאלהבשמ'כגובשמ'לד.

כיוצאבזה, הקריאה"הודולה', כיטוב, כילעולםחסדו", המופיעהבתנ"ךעשרותפעמיםבווריאציותשונותומגוונות (ראולמשליר'לג 11; תה'ק 3) מוצגתאצלבנדוידבעמ' 213 בצורהדלהביותר. 

כיוצאבזה, בעמ' 212, לטבלה"הסיומיםלספרתהלים", ישמקוםלהוסיףכהערהאתדה"אכט 10 (שאינוסיום). בעמ' 217 ישלהוסיף  אתאסתרח 17 לעומת  ד 3. וישעודהשמטותרבות, כהנהוכהנה.


הנהדוגמהנוספת (ראובנדוידעמ' 58, 95; אצלולאמופיעהההקבלהעםשמ"בכ 1–2):


2

הינתקותמביתדויד


שמ"בכ 1–2

מרדשבעבןבכרי

מל"איב 16

מרדירבעם

דה"בי 16 

מרדירבעם



1  וַיִּתְקַעבַּשֹּׁפָר

 וַיֹּאמֶר

אֵיןלָנוּחֵלֶקבְּדָוִד

וְלֹאנַחֲלָהלָנוּבְּבֶןיִשַׁי

אִישׁלְאֹהָלָיויִשְׂרָאֵל

                        

2  וַיַּעַלכָּלאִישׁיִשְׂרָאֵלמֵאַחֲרֵידָוִד 

אַחֲרֵישֶׁבַעבֶּןבִּכְרִי.

16  וַיַּרְאכָּליִשְׂרָאֵל 

כִּילֹאשָׁמַעהַמֶּלֶךְאֲלֵהֶם

וַיָּשִׁבוּהָעָםאֶתהַמֶּלֶךְדָּבָר

לֵאמֹר

מַהלָּנוּחֵלֶקבְּדָוִד 

וְלֹאנַחֲלָהבְּבֶןיִשַׁי

לְאֹהָלֶיךָיִשְׂרָאֵל

עַתָּהרְאֵהבֵיתְךָדָּוִד

וַיֵּלֶךְיִשְׂרָאֵללְאֹהָלָיו.

16  וְכָליִשְׂרָאֵל 

כִּילֹאשָׁמַעהַמֶּלֶךְלָהֶם

וַיָּשִׁיבוּהָעָםאֶתהַמֶּלֶךְ

לֵאמֹר

מַהלָּנוּחֵלֶקבְּדָוִיד

וְלֹאנַחֲלָהבְּבֶןיִשַׁי

אִישׁלְאֹהָלֶיךָיִשְׂרָאֵל

עַתָּהרְאֵהבֵיתְךָדָּוִיד

וַיֵּלֶךְכָּליִשְׂרָאֵללְאֹהָלָיו.


כמוהגםהטבלהדלהלן (השוובנדוידעמ' 216). 


3

שיחהנוקבתביןה'וביןאיוב


איובלח 1–3

פתיחתנאוםאשלה'

איובמ 1–2

חתימתהנאום

איובמ 3–5

תגובתאיוב

איובמ 6–8

פתיחתנאוםבשלה'

איובמב 1–6

תגובתאיוב

1 וַיַּעַןי"יאֶתאִיּוֹב 

מִנהַסְּעָרָה(מִןהַסְּעָרָה)

וַיֹּאמַר:





2  מִיזֶהמַחְשִׁיךְעֵצָה 

בְמִלִּיןבְּלִידָעַת?




3  אֱזָרנָאכְגֶבֶרחֲלָצֶיךָ

וְאֶשְׁאָלְךָוְהוֹדִיעֵנִי:

וַיַּעַןי"יאֶתאִיּוֹב 


וַיֹּאמַר:  


 

הֲרֹבעִםשַׁדַּייִסּוֹר?

מוֹכִיחַאֱלוֹהַּיַעֲנֶנָּה!?  


  

3  וַיַּעַןאִיּוֹבאֶתי"י


וַיֹּאמַר:














4  הֵןקַלֹּתִימָהאֲשִׁיבֶךָּ

יָדִישַׂמְתִּילְמוֹפִי

5  אַחַתדִּבַּרְתִּיוְלֹאאֶעֱנֶה

וּשְׁתַּיִםוְלֹאאוֹסִיף

6  וַיַּעַןי"יאֶתאִיּוֹב 

מִנסְעָרָה(מִןסְעָרָה)

וַיֹּאמַר:










7  אֱזָרנָאכְגֶבֶרחֲלָצֶיךָ

אֶשְׁאָלְךָוְהוֹדִיעֵנִי:

8  הַאַףתָּפֵרמִשְׁפָּטִי

תַּרְשִׁיעֵנִילְמַעַןתִּצְדָּק?


1 וַיַּעַןאִיּוֹבאֶתי"י


וַיֹּאמַר:

2  יָדַעְתִּ(יָדַעְתִּי)כִּיכֹלתּוּכָל

וְלֹאיִבָּצֵרמִמְּךָמְזִמָּה.



3  מִיזֶהמַעְלִיםעֵצָה 

בְּלִידָעַת?

לָכֵןהִגַּדְתִּיוְלֹאאָבִין

נִפְלָאוֹתמִמֶּנִּיוְלֹאאֵדָע.

4  שְׁמַענָאוְאָנֹכִיאֲדַבֵּר


אֶשְׁאָלְךָוְהוֹדִיעֵנִי.



5  לְשֵׁמַעאֹזֶןשְׁמַעְתִּיךָ

וְעַתָּהעֵינִירָאָתְךָ.

6  עַלכֵּןאֶמְאַס

וְנִחַמְתִּיעַלעָפָרוָאֵפֶר.

     

הטבלהמפנהאתתשומתלבושלהקוראלמהלךהשיחהביןה'לביןאיוב. אחרישבפרקיםהקודמיםהטיחאיובדבריםקשיםכנגדה'והנהגתו, באנאוםארוךשלה', עםדבריפתיחה (לח 1–3) ודבריחתימהבנזיפההמנוסחתכשאלהרטורית (מ 1–2). תגובתושלאיוב (מ 3–5) רפויה. ועלכךבאנאוםשנישלה' (מ 6 – מא 26). נאוםזהפותחגםהואבשאלהרטוריתישירה, חריפהיותר: "הַאַףתָּפֵרמִשְׁפָּטִי, תַּרְשִׁיעֵנִילְמַעַןתִּצְדָּק?!" (מ 6–8). וכאןמציעה'לאיובבאירוניה, ללבוש'הודוהדר, גאוןוגובה' (מ 10), שהםלבושושלה' (השוותה'קד 1–2; צג 1), ולתפוסאתמקומובהנהגתהעולם (איובמ 8–14).

ועתהבאהתגובהמתנצלתשלאיוב (מב 1–6).[5]  תגובהזוחוזרתומתכתבתבמיוחדעםפתיחתנאומוהראשוןשלה' (לח 1–2), ואינהדומהלתגובתוהקודמת, הרפויה (מ 4–5). הפעםישבההשלמהוהבנה. ועתהבאהאפואהעתלהשיבאתשבותושלאיובואףלהוקיעאתהתנהגותםשלשלושתרעיושלאיובכלפיו (מב 7–17); ובזאתלחתוםאתהפרשה.

הקוראיבחיןגםבשילובהאמנותיביןחזרותלביןשינויים. 


הבהנראהאתהדוגמההבאה (וישקשרעניינימסויםבינהלביןקודמתה).


4

התעסקותוחסרת-הטעםשלה'באדם

כךמופיעאצלבנדויד (עמ' 210):

תה'ח 5

תה'קמד 3                             

5  מָה  אֱנוֹשׁכִּיתִזְכְּרֶנּוּ 

וּבֶן  אָדָםכִּיתִפְקְדֶנּוּ? 

3  י"י, מָהאָדָםוַתֵּדָעֵהוּ 

בֶּןאֱנוֹשׁוַתְּחַשְּׁבֵהוּ?


אךישכתובשאינונזכראצלבנדויד: איובז 17–19. הנההשלמתהקטעהחסרובוהציוןבשלמההתעוררההתמיהה; ועודפסקהלהשוואה (מתוךתה'קג): 

 

תה'ח 5–7

תה'קמד 3–4

איובז 17–19


להשוואה: תה'קג 8–16

5  מָה  אֱנוֹשׁ

כִּיתִזְכְּרֶנּוּ 

וּבֶן  אָדָם

כִּיתִפְקְדֶנּוּ

{5  כִּיתִפְקְדֶנּוּ}






6  וַתְּחַסְּרֵהוּמְּעַטמֵאֱלֹהִים 

  αוְכָבוֹדוְהָדָרתְּעַטְּרֵהוּ 

7  βתַּמְשִׁילֵהוּבְּמַעֲשֵׂייָדֶיךָ 

כֹּלשַׁתָּהתַחַתרַגְלָיו

3  י"י, מָהאָדָם

וַתֵּדָעֵהוּ 

בֶּןאֱנוֹשׁ

וַתְּחַשְּׁבֵהוּ?




4  אָדָםלַהֶבֶלדָּמָה

יָמָיוכְּצֵלעוֹבֵר


γ{3  וַתְּחַשְּׁבֵהוּ}

17  מָהאֱנוֹשׁ

כִּיתְגַדְּלֶנּוּ 


וְכִיתָשִׁיתאֵלָיולִבֶּךָ 

18  וַתִּפְקְדֶנּוּלִבְקָרִים, לִרְגָעִיםתִּבְחָנֶנּוּ?










19  כַּמָּהלֹאתִשְׁעֶהמִמֶּנִּי 

לֹאתַרְפֵּנִיעַדבִּלְעִירֻקִּי!?







8  רַחוּםוְחַנּוּןי"יאֶרֶךְאַפַּיִםוְרַבחָסֶד [...] 

10  לֹאכַחֲטָאֵינוּעָשָׂהלָנוּ [...]  

11  כִּיהוּאיָדַעיִצְרֵנוּ, זָכוּרδכִּיעָפָראֲנָחְנוּ

15  אֱנוֹשׁεכֶּחָצִיריָמָיו, כְּצִיץהַשָּׂדֶהכֵּןיָצִיץ

16  כִּירוּחַעָבְרָהבּוֹוְאֵינֶנּוּ 

וְלֹאיַכִּירֶנּוּעוֹדמְקוֹמוֹ

ראוגם:

αהשוואיובמ 9–10 (הצעהלאיוב): עֲדֵהנָאגָאוֹןוָגֹבַהּ, וְהוֹדוְהָדָרתִּלְבָּשׁ [...];  על-פיתה'קד 1: י"יאֱלֹהַיגָּדַלְתָּמְּאֹד, הוֹדוְהָדָרלָבָשְׁתָּ

βראובר'  א 26; ט 2 

γהשוותה'קו 31:  וַתֵּחָשֶׁבלוֹלִצְדָקָה;  מש'כז 14:  קְלָלָהתֵּחָשֶׁבלוֹ

δראובר'ג 19

εראויש'מ 6–9   


הקטעיםהללואשרבשלושתהטוריםהראשוניםמובעתבהםתמיהה, ואוליטרוניה, עלכיהאלוהיםמתעסקבאדםיתרעלהמידה. לדעתנו, כדאיהיהלהרחיבאתהמובאהולצרףאתההקשר. בשניהטוריםהראשונים, תה'חותה'קמדאומרהמשוררשהאדםהואפחות-ערך. במזמורחמביעהמשורראתתמיהתוואוליהתפעלותועלכייצורכזהקיבלמעמדשל"וַתְּחַסְּרֵהוּמְּעַטמֵאֱלֹהִים“,[6] המושלבכלהבריאה.[7] באיובזמובעתטרוניהעלההשגחההמדוקדקתשלה'עלכלצעדושעלשעושההאדם, ההופכתאתההשגחהלהצקהורדיפה.[8] ואילובמזמורקג (בטורהרביעי) אפסותווקוצרימיושלאדם (המתואריםבאמצעותדימוישלצמחיםהמתייבשיםחישקל) והיותורקעפרהםהסיבהלרחמיושלה'עלהאדם, סלחנותווחסדיו. דימוייםאלהנמצאיםגםבספרימקראאחרים. 


ההקבלההבאהאינהמופיעהכללאצלבנדויד: 


5

איוםעלמלךבפורענותוגםביצוע


מל"איד 7–11

ירכעם

מל"אטז 1–4

בעשא

מל"אכא 20–24

אחאב

מל"בט 8–10

הוראהליהואלבצעאתהקללהעליהורם

7  לְכִיאִמְרִילְיָרָבְעָם

כֹּהאָמַרי"יאֱלֹהֵייִשְׂרָאֵל

יַעַןאֲשֶׁרהֲרִמֹתִיךָמִתּוֹךְהָעָם

וָאֶתֶּנְךָנָגִידעַלעַמִּייִשְׂרָאֵל.


8  וָאֶקְרַעאֶתהַמַּמְלָכָהמִבֵּיתדָּוִד

וָאֶתְּנֶהָלָךְ [...]


9  וַתָּרַעלַעֲשׂוֹתמִכֹּלאֲשֶׁרהָיוּלְפָנֶיךָ

וַתֵּלֶךְוַתַּעֲשֶׂהלְּךָ

 אֱלֹהִיםאֲחֵרִיםוּמַסֵּכוֹת

לְהַכְעִיסֵנִי 

וְאֹתִיהִשְׁלַכְתָּאַחֲרֵיגַוֶּךָ.

10  לָכֵןהִנְנִימֵבִיארָעָה

אֶלבֵּיתיָרָבְעָם


וְהִכְרַתִּילְיָרָבְעָםמַשְׁתִּיןבְּקִיר

עָצוּרוְעָזוּבבְּיִשְׂרָאֵל

וּבִעַרְתִּי 

אַחֲרֵיבֵיתיָרָבְעָם

כַּאֲשֶׁריְבַעֵרהַגָּלָלעַדתֻּמּוֹ.










11  הַמֵּתלְיָרָבְעָםבָּעִיר

יֹאכְלוּהַכְּלָבִים

וְהַמֵּתבַּשָּׂדֶה

יֹאכְלוּעוֹףהַשָּׁמָיִם


כִּיי"ידִּבֵּר.

1  וַיְהִידְבַרי"יאֶליֵהוּאבֶןחֲנָנִיעַלבַּעְשָׁא

לֵאמֹר

2  יַעַןאֲשֶׁרהֲרִימֹתִיךָמִןהֶעָפָר

וָאֶתֶּנְךָנָגִידעַלעַמִּייִשְׂרָאֵל






וַתֵּלֶךְבְּדֶרֶךְיָרָבְעָם

וַתַּחֲטִאאֶתעַמִּייִשְׂרָאֵלχ  

לְהַכְעִיסֵנִיבְּחַטֹּאתָם.







3  הִנְנִימַבְעִיר

אַחֲרֵיבַעְשָׁאוְאַחֲרֵיבֵיתוֹ


וְנָתַתִּיאֶתבֵּיתְךָ

כְּבֵיתיָרָבְעָםבֶּןנְבָט.








4  הַמֵּתלְבַעְשָׁאבָּעִיר

יֹאכְלוּהַכְּלָבִים

וְהַמֵּתלוֹבַּשָּׂדֶה

יֹאכְלוּעוֹףהַשָּׁמָיִם.



20  יַעַן





הִתְמַכֶּרְךָ

לַעֲשׂוֹתהָרַעבְּעֵינֵיי"י.


{22  אֶלהַכַּעַסאֲשֶׁרהִכְעַסְתָּ

וַתַּחֲטִאאֶתיִשְׂרָאֵל}


21  הִנְנִימֵבִיאֵלֶיךָרָעָה


וּבִעַרְתִּיאַחֲרֶיךָ

וְהִכְרַתִּילְאַחְאָבמַשְׁתִּיןבְּקִיר

וְעָצוּרוְעָזוּבבְּיִשְׂרָאֵל.

{21 וּבִעַרְתִּיאַחֲרֶיךָ}



22  וְנָתַתִּיאֶתבֵּיתְךָ

כְּבֵיתיָרָבְעָםבֶּןנְבָט

וּכְבֵיתבַּעְשָׁאבֶןאֲחִיָּה

אֶלהַכַּעַסאֲשֶׁרהִכְעַסְתָּ

וַתַּחֲטִאאֶתיִשְׂרָאֵל.

23  וְגַםלְאִיזֶבֶלדִּבֶּרי"ילֵאמֹר:

הַכְּלָבִיםיֹאכְלוּאֶתאִיזֶבֶל

αבְּחֵליִזְרְעֶאל.

24  הַמֵּתלְאַחְאָבבָּעִיר

יֹאכְלוּהַכְּלָבִים

וְהַמֵּתבַּשָּׂדֶה

יֹאכְלוּעוֹףהַשָּׁמָיִם.
















8  וְאָבַדכָּלבֵּיתאַחְאָב

וְהִכְרַתִּילְאַחְאָבמַשְׁתִּיןבְּקִיר

וְעָצוּרוְעָזוּבבְּיִשְׂרָאֵל.




9  וְנָתַתִּיאֶתבֵּיתאַחְאָב

כְּבֵיתיָרָבְעָםבֶּןנְבָט

וּכְבֵיתבַּעְשָׁאבֶןאֲחִיָּה.





10  וְאֶתאִיזֶבֶליֹאכְלוּהַכְּלָבִים

בְּחֵלֶקיִזְרְעֶאל





וְאֵיןקֹבֵר.


αראומל"בט 31, 37. עםזאתראוגםשמ"בכ 15; יש'כו 1.


הקוראיבחיןבחילוף"בְּחֵל" / "בְּחֵלֶק", יבחןאתהפסוקיםהמובאיםבהערהαוישקולאיזוהיהגרסההקדומהוכיצדנוצרהחילוף. קוראמעמיקעשוילהסיקכירקהגרסה'חלק'מתאימהוהגרסה'חֵל'היאהשתבשותבגללשכיחותהשלמילהזו.


להלןטבלאותנוספותהממחישותפרשיותאשרלדעתנוחסרותבספרושלבנדוידוראוילהשלימן.  


6

איךנוהגיםכוהניםבזבחים


דב'יח 3

עלפיהחוק

שמ"אב 13–14

מנהגםשלבניעלי

3  וְזֶהיִהְיֶהמִשְׁפַּטהַכֹּהֲנִיםמֵאֵתהָעָם

מֵאֵתזֹבְחֵיהַזֶּבַח

אִםשׁוֹראִםשֶׂה

וְנָתַןלַכֹּהֵן

הַזְּרֹעַוְהַלְּחָיַיִםוְהַקֵּבָה.

13  וּמִשְׁפַּטהַכֹּהֲנִיםאֶתהָעָם

כָּלאִישׁזֹבֵחַזֶבַח


וּבָאנַעַרהַכֹּהֵן [...]

14  כֹּלאֲשֶׁריַעֲלֶההַמַּזְלֵגיִקַּחהַכֹּהֵןבּוֹ.


השמטהאחרתאצלבנדויד, עמ' 203. חסריםבוהטורהרביעילהלן, וגםפרטיםנוספיםשלהבדליםביןהטוריםאינםמובלטיםאצלודיהצורך.


7

קולששוןוקולשמחה


יר'ז 34

יר'טז 9

יר'כה 10–11


יר'לג 10–11



34  αוְהִשְׁבַּתִּי

{34  מֵעָרֵייְהוּדָהוּמֵחֻצוֹתיְרוּשָׁלִַם}



מֵעָרֵייְהוּדָהוּמֵחֻצוֹתיְרוּשָׁלִַם




קוֹלשָׂשׂוֹןוְקוֹלשִׂמְחָה

קוֹלחָתָןוְקוֹלכַּלָּה






כִּילְחָרְבָּהתִּהְיֶההָאָרֶץ


9  כִּיכֹהאָמַרי"יצְבָאוֹתאֱלֹהֵייִשְׂרָאֵל:


הִנְנִיαמַשְׁבִּית

מִןהַמָּקוֹםהַזֶּה






לְעֵינֵיכֶםוּבִימֵיכֶם

קוֹלשָׂשׂוֹןוְקוֹלשִׂמְחָה

קוֹלחָתָןוְקוֹלכַּלָּה




10  וְהַאֲבַדְתִּימֵהֶם








קוֹלשָׂשׂוֹןוְקוֹלשִׂמְחָה

קוֹלחָתָןוְקוֹלכַּלָּה

קוֹלרֵחַיִםוְאוֹרנֵר





11  וְהָיְתָהכָּלהָאָרֶץהַזֹּאתלְחָרְבָּה

לְשַׁמָּה


10  כֹּהאָמַרי"י:

עוֹדיִשָּׁמַע


בַּמָּקוֹםהַזֶּה 

אֲשֶׁראַתֶּםאֹמְרִיםחָרֵבהוּא

מֵאֵיןאָדָםוּמֵאֵיןבְּהֵמָה

בְּעָרֵייְהוּדָהוּבְחֻצוֹתיְרוּשָׁלִַם

הַנֲשַׁמּוֹת

מֵאֵיןאָדָםוּמֵאֵיןיוֹשֵׁבוּמֵאֵיןבְּהֵמָה


11  קוֹלשָׂשׂוֹןוְקוֹלשִׂמְחָה

קוֹלחָתָןוְקוֹלכַּלָּה


קוֹלאֹמְרִים:

הוֹדוּאֶתי"יצְבָאוֹתכִּיטוֹבי"י

כִּילְעוֹלָםחַסְדּוֹ

מְבִאִיםתּוֹדָהבֵּיתי"י

{10  חָרֵבהוּא [...] הַנֲשַׁמּוֹת

מֵאֵיןאָדָםוּמֵאֵיןיוֹשֵׁבוּמֵאֵיןבְּהֵמָה}

כִּיאָשִׁיבאֶתשְׁבוּתהָאָרֶץכְּבָרִאשֹׁנָה

אָמַרי"י

 

αהשוויר'לג 11:  אָשִׁיבאֶתשְׁבוּת


בפרקלגבדבריהנחמה (מובאבטורהרביעי) ישהיפוךלטובהשלהמופיעבשלושתהטוריםהאחרים: "לעיניכםובימיכם". יושםלבגםלמשחקהמילים'וְהשְׁבַּתִּי', 'מַשְׁבִּית' (מןשב"ת) והיפוכן''אָשִׁיבאֶתשְׁבוּת‘'.[9]


8

הבטחהלדוידכיבנויבנהאתביתה'– וביצוע 


(הטורהשלישילהלןלאמובאאצלבנדויד, עמ' 42–43) 

שמ"בז 11–16

הבטחה

דה"איז 10–14

הבטחה


דה"אכח 4–7

ביצוע

11  וְהִגִּידלְךָי"י 

כִּיבַיִתיַעֲשֶׂהלְּךָי"י.

 12  כִּייִמְלְאוּיָמֶיךָוְשָׁכַבְתָּאֶתאֲבֹתֶיךָ

וַהֲקִימֹתִיאֶתזַרְעֲךָאַחֲרֶיךָ

אֲשֶׁריֵצֵאמִמֵּעֶיךָ

וַהֲכִינֹתִיאֶתמַמְלַכְתּוֹ.


 13  הוּאיִבְנֶהבַּיִתלִשְׁמִי

וְכֹנַנְתִּיאֶתכִּסֵּאמַמְלַכְתּוֹעַדעוֹלָם

 14  אֲנִיאֶהְיֶהלּוֹלְאָבוְהוּאיִהְיֶהלִּילְבֵן

אֲשֶׁרבְּהַעֲוֺתוֹ

וְהֹכַחְתִּיובְּשֵׁבֶטאֲנָשִׁיםוּבְנִגְעֵיבְּנֵיאָדָם


 15  וְחַסְדִּילֹאיָסוּרמִמֶּנּוּ

כַּאֲשֶׁרהֲסִרֹתִי

מֵעִםשָׁאוּלאֲשֶׁרהֲסִרֹתִימִלְּפָנֶיךָ

 16  וְנֶאְמַןבֵּיתְךָוּמַמְלַכְתְּךָ

עַדעוֹלָםלְפָנֶיךָ

כִּסְאֲךָיִהְיֶהנָכוֹןעַדעוֹלָם.

10  וָאַגִּדלָךְ 

וּבַיִתיִבְנֶהלְּךָי"י

 11  וְהָיָהכִּימָלְאוּיָמֶיךָלָלֶכֶתעִםאֲבֹתֶיךָ

וַהֲקִימוֹתִיאֶתזַרְעֲךָאַחֲרֶיךָ

אֲשֶׁריִהְיֶהמִבָּנֶיךָ

וַהֲכִינוֹתִיאֶתמַלְכוּתוֹ


 12  הוּאיִבְנֶהלִּיבָּיִת

וְכֹנַנְתִּיאֶתכִּסְאוֹעַדעוֹלָם

 13  אֲנִיאֶהְיֶהלּוֹלְאָבוְהוּאיִהְיֶהלִּילְבֵן




וְחַסְדִּילֹאאָסִירמֵעִמּוֹ

כַּאֲשֶׁרהֲסִירוֹתִי

מֵאֲשֶׁרהָיָהלְפָנֶיךָ

 14  וְהַעֲמַדְתִּיהוּבְּבֵיתִיוּבְמַלְכוּתִי

עַדהָעוֹלָם

וְכִסְאוֹיִהְיֶהנָכוֹןעַדעוֹלָם.


4  וַיִּבְחַרי"יאֱלֹהֵייִשְׂרָאֵלבִּימִכֹּלבֵּיתאָבִי

לִהְיוֹתלְמֶלֶךְעַליִשְׂרָאֵללְעוֹלָם [...]


 5  [...] וַיִּבְחַרבִּשְׁלֹמֹהבְנִי


{7  וַהֲכִינוֹתִיאֶתמַלְכוּתוֹ}

לָשֶׁבֶתעַלכִּסֵּאמַלְכוּתי"יעַליִשְׂרָאֵל

 6  [...] הוּאיִבְנֶהבֵיתִיוַחֲצֵרוֹתָי


כִּיבָחַרְתִּיבוֹלִילְבֵןוַאֲנִיאֶהְיֶהלּוֹלְאָב



 7  וַהֲכִינוֹתִיאֶתמַלְכוּתוֹעַדלְעוֹלָם




{5  וַיִּבְחַרבִּשְׁלֹמֹהבְנִילָשֶׁבֶתעַלכִּסֵּאמַלְכוּתי"יעַליִשְׂרָאֵל}



אִםיֶחֱזַקלַעֲשׂוֹתמִצְוֺתַי וּמִשְׁפָּטַיכַּיּוֹםהַזֶּה.


במקראישאףפרקיםאשרבתוכםנמצאותחזרותכמקבילותפנימיות. הנהלמשלדב'יב: 


9

'המקוםאשריבחר'לעשייתהקודשים

 

דב'יב 4–7

דב'יב 8–12

דב'יב 13–14

דב'יב 17–19

דב'יב 26–27

4  לֹאתַעֲשׂוּן

כֵּן


לַי"יאֱלֹהֵיכֶם








5  כִּיאִם



אֶלהַמָּקוֹם

אֲשֶׁריִבְחַרי"יאֱלֹהֵיכֶם

מִכָּלשִׁבְטֵיכֶם

לָשׂוּםאֶתשְׁמוֹשָׁם

לְשִׁכְנוֹתִדְרְשׁוּ

וּבָאתָשָּׁמָּה

6  וַהֲבֵאתֶםשָׁמָּה



עֹלֹתֵיכֶםוְזִבְחֵיכֶם

וְאֵתמַעְשְׂרֹתֵיכֶם

וְאֵתתְּרוּמַתיֶדְכֶם

וְנִדְרֵיכֶם

וְנִדְבֹתֵיכֶם 


וּבְכֹרֹתבְּקַרְכֶםוְצֹאנְכֶם


7  וַאֲכַלְתֶּםשָׁם

לִפְנֵיי"יאֱלֹהֵיכֶם

וּשְׂמַחְתֶּם

בְּכֹלמִשְׁלַחיֶדְכֶם 

אַתֶּם

וּבָתֵּיכֶם


אֲשֶׁרבֵּרַכְךָי"יאֱלֹהֶיךָ



8  לֹאתַעֲשׂוּן

כְּכֹלאֲשֶׁר

אֲנַחְנוּעֹשִׂיםפֹּההַיּוֹם

אִישׁכָּלהַיָּשָׁרבְּעֵינָיו





9  כִּילֹאבָאתֶםעַדעָתָּה

אֶלהַמְּנוּחָהוְאֶלהַנַּחֲלָה [...]

11  וְהָיָה



הַמָּקוֹם 

אֲשֶׁריִבְחַרי"יאֱלֹהֵיכֶם

בּוֹ

לְשַׁכֵּןשְׁמוֹשָׁם



שָׁמָּהתָבִיאוּ

אֵתכָּל

אֲשֶׁראָנֹכִימְצַוֶּהאֶתְכֶם

עוֹלֹתֵיכֶםוְזִבְחֵיכֶם 

מַעְשְׂרֹתֵיכֶם

וּתְרֻמַתיֶדְכֶם

וְכֹלמִבְחַרנִדְרֵיכֶם


אֲשֶׁרתִּדְּרוּלַי"י




12  וּשְׂמַחְתֶּם

לִפְנֵיי"יאֱלֹהֵיכֶם


אַתֶּם

וּבְנֵיכֶםוּבְנֹתֵיכֶם

וְעַבְדֵיכֶםוְאַמְהֹתֵיכֶם


וְהַלֵּוִיאֲשֶׁרבְּשַׁעֲרֵיכֶם







כִּיאֵיןלוֹחֵלֶקוְנַחֲלָהאִתְּכֶם

13  הִשָּׁמֶרלְךָ


פֶּןתַּעֲלֶהעֹלֹתֶיךָ

בְּכָלמָקוֹםאֲשֶׁרתִּרְאֶה








14  כִּיאִם



בַּמָּקוֹם

אֲשֶׁריִבְחַרי"י

בְּאַחַדשְׁבָטֶיךָ




שָׁםתַּעֲלֶה



עֹלֹתֶיךָ






וְשָׁםתַּעֲשֶׂה

כֹּלאֲשֶׁראָנֹכִימְצַוֶּךָּ






17  לֹאתוּכַל


לֶאֱכֹל

בִּשְׁעָרֶיךָ

מַעְשַׂרדְּגָנְךָוְתִירֹשְׁךָוְיִצְהָרֶךָ

וּבְכֹרֹתבְּקָרְךָוְצֹאנֶךָ

וְכָלנְדָרֶיךָאֲשֶׁרתִּדֹּר

וְנִדְבֹתֶיךָוּתְרוּמַתיָדֶךָ




18  כִּיאִם

לִפְנֵיי"יאֱלֹהֶיךָתֹּאכֲלֶנּוּ


בַּמָּקוֹם 

אֲשֶׁריִבְחַרי"יאֱלֹהֶיךָ

בּוֹ







{17 מַעְשַׂרדְּגָנְך

 וְתִירֹשְׁךָוְיִצְהָרֶךָ

וּבְכֹרֹתבְּקָרְךָוְצֹאנֶךָ

וְכָלנְדָרֶיךָאֲשֶׁרתִּדֹּר

וְנִדְבֹתֶיךָ

וּתְרוּמַתיָדֶךָ}




{18  וְשָׂמַחְתָּ

לִפְנֵיי"יאֱלֹהֶיךָ

 בְּכֹלמִשְׁלַחיָדֶךָ}

אַתָּה

וּבִנְךָוּבִתֶּךָ

וְעַבְדְּךָוַאֲמָתֶךָ


וְהַלֵּוִיאֲשֶׁרבִּשְׁעָרֶיךָ

וְשָׂמַחְתָּ

לִפְנֵיי"יאֱלֹהֶיךָ

בְּכֹלמִשְׁלַחיָדֶךָ

19  הִשָּׁמֶרלְךָ

פֶּןתַּעֲזֹבאֶתהַלֵּוִי

כָּליָמֶיךָעַלאַדְמָתֶךָ













26  רַק

קָדָשֶׁיךָאֲשֶׁריִהְיוּלְךָוּנְדָרֶיךָ

תִּשָּׂאוּבָאתָ

אֶלהַמָּקוֹם

אֲשֶׁריִבְחַרי"י




{26 תִּשָּׂאוּבָאתָ}

27  וְעָשִׂיתָ



עֹלֹתֶיךָ







הַבָּשָׂרוְהַדָּם

עַלמִזְבַּחי"יאֱלֹהֶיךָ

[...]









יסודותשוניםבפרקהזהמופיעיםגםבמקומותנוספיםבספרדברים. 


והנהתקבולתחשובהנוספתשראוילהביאהבספר:  


10

יונהבלבהסערה (יונהפרקא)   


4  וַי"י


הֵטִילרוּחַגְּדוֹלָה


אֶלהַיָּם


וַיְהִיסַעַרגָּדוֹלבַּיָּם, וְהָאֳנִיָּהחִשְּׁבָהלְהִשָּׁבֵר

5


וַיָּטִלוּאֶתהַכֵּלִים [...]


אֶלהַיָּם


לְהָקֵלמֵעֲלֵיהֶם

12  שָׂאוּנִי


וַהֲטִילֻנִי


אֶלהַיָּם


וְיִשְׁתֹּקהַיָּםמֵעֲלֵיכֶם

15  וַיִּשְׂאוּאֶתיוֹנָה


וַיְטִלֻהוּ


אֶלהַיָּם


וַיַּעֲמֹדהַיָּםמִזַּעְפּוֹ


במקרהזהנוחלהציגטבלהבצורתשורות, וכךמובלטהנרמזבסיפור. ואיןזהבגדר'מילהמנחה'או'שורשמנחה'גרידא. איןספק, שהמספררוצהלהראותבזה, כיצד, אחרישה''הטילאלהים'סערהמפחידה, מנסיםהמלחיםלהילחםבהעלידיאמצעיםארציים: הם'מטיליםאלהים'אתהמטעןהכבדהמאייםלהטביעאתהספינה. אךללאהועיל. יונהמלמדאותם, אתמהצריךבאמת'להטילאלהים'כדישהסערה'תשתוקמעליהם': אתהאשםבסערה, אותועצמו! ואכןכאשר'הטילוהואלהים', עמדהיםמזעפו. 

והנהענייןנוסףמאותופרק, אשרהצגתובדרךכמוזומעמידהאתהקוראעלההתפתחותבמהלךהסיפור:

     

11

מפנימהיראוהמלחים (יונהפרקא)?

  >>zv hpv

4–5  וַיְהִיסַעַרגָּדוֹלבַּיָּם [...]

וַיִּירְאוּ


הַמַּלָּחִים



9     וְאֶתי"יאֱלֹהֵיהַשָּׁמַיִם

אֲנִייָרֵא




אֲשֶׁרעָשָׂהאֶתהַיָּםוְאֶתהַיַּבָּשָׁה

10

וַיִּירְאוּ


הָאֲנָשִׁיםיִרְאָהגְדוֹלָה [...]


כִּייָדְעוּהָאֲנָשִׁיםכִּימִלִּפְנֵיי"יהוּאבֹרֵחַ

16

וַיִּירְאוּ


הָאֲנָשִׁיםיִרְאָהגְדוֹלָה


אֶתי"י


מתחילההמלחים'יראים'מפניהסערההבלתימצויהשפקדהאותם. אבלבהדרגהחלהתפניתכפולהבתפיסתם. היהזהאחרישיונההודיעשהוא'ירא'; הואיראאתה'אלוהיהיםוהיבשה, והואגםמוסיףמהשהמספראומררקאחרכךומודיעלהםשהסערההתחוללהבשלמרידתובשליחותהאלוהית. עתההםמביניםשאיןזוסערההנובעתמהשתוללותאיתניהטבע, אלאמעשהידיושלאלוהיושליונה, והםנתקפיםאימה, 'יראהגדולה'. זואינהעודמלחמהשל'מלחים'ביםהגועש, אלאשל'אנשים'העומדיםמולהאל. הםאפואמאשימיםאתיונה: 'מהזאתעשית!'. לאחרשיונההוטלאלהים, וחמתושלאלוהיושליונהשככה, 'עמדהיםמזעפו'. ועתה'האנשיםיראיםיראהגדולהאתי"י'. עתהאין'יראה'זובגדראימה, אלאזויראתכבודמפניהאל, אשרבקצפומחוללסערותנוראות, וברצונומשקיטאתהיםהמשתולל. 


לאמןהמיותרלהציגאתהמשוואההמעניינתהבאה: 


12

כוחווגבורתושלה'


שמ"אב 10

(שירתחנה)

שמ"בכב 14, 51 (// תה'יח 14, 51)

(שירתדויד)

י"ייֵחַתּוּמְרִיבָו(מְרִיבָיו)

עָלָו(עָלָיו)בַּשָּׁמַיִםיַרְעֵם              י"ייָדִיןאַפְסֵיאָרֶץ

וְיִתֶּןעֹזלְמַלְכּוֹ                          וְיָרֵםקֶרֶןמְשִׁיחוֹ


14  יַרְעֵםמִןשָׁמַיִםי"י                  וְעֶלְיוֹןיִתֵּןקוֹלוֹ 

51  מִגְדֹּיל(מִגְדּוֹל)יְשׁוּעוֹתמַלְכּוֹ      וְעֹשֶׂהחֶסֶדלִמְשִׁיחוֹ 


הפסוקבשמ"אב 10, כהופעתובנה"מ, סתום: "י"ייֵחַתּוּמְרִיבָו(מְרִיבָיו)עָלָו(עָלָיו)בַּשָּׁמַיִםיַרְעֵםי"ייָדִיןאַפְסֵיאָרֶץ, וְיִתֶּןעֹזלְמַלְכּוֹ, וְיָרֵםקֶרֶןמְשִׁיחוֹ". מבנהוהשירילאברור (חלוקתהטעמיםאינהמסייעתכאן); אלמירומזתהמילה'עליו'? ברם, בטבלהזוהפסוקמוצגשלאעלפיחלוקתהטעמיםאשראינהתואמתאתפשטהכתוב. ההקבלהלפסוקים 14, 51 בשמ"בכב (שםמופיעההמילה'וְעֶלְיוֹן'), מצביעהבבירורעלהפתרון, ומהפשרהמילה'עליו'במקוםהזה: '*עליון''עלין''עליו''עלו'. 


הנהדוגמהמעניינתנוספת, אשראצלבנדוידאיןהתייחסותאליה. ביהושעח 3–13 ישתיאורההכנותלתקיפתהעי. פסקהזומלאהקשיים, כפליםוסיבוכים, וכןמיליםחוזרות, מהןכעיןוריאציה (כגון: 'העיר'/ 'העי'), והיאמזמינהאתהקורא/החוקרלהציעפתרונות. דודרוזנטלעמדעלכךשלמעשההפסקהמורכבתמשתימסורותמקבילות; ניתןלהציבאותןכך: 


13

יציאהלמלחמהבעי


יהושעח 3–9

יהושעח 10–13

3  וַיָּקָםיְהוֹשֻׁעַוְכָלעַםהַמִּלְחָמָה


לַעֲלוֹתהָעָי

וַיִּבְחַריְהוֹשֻׁעַ

שְׁלֹשִׁיםאֶלֶףאִישׁגִּבּוֹרֵיהַחַיִל

וַיִּשְׁלָחֵםלָיְלָה.

4  וַיְצַואֹתָםלֵאמֹר

רְאוּאַתֶּםאֹרְבִים

לָעִירמֵאַחֲרֵיהָעִיר

אַלתַּרְחִיקוּמִןהָעִירמְאֹדוִהְיִיתֶםכֻּלְּכֶםנְכֹנִים.

5  וַאֲנִיוְכָלהָעָםאֲשֶׁראִתִּי

נִקְרַבאֶלהָעִיר

[...]




9  וַיִּשְׁלָחֵםיְהוֹשֻׁעַוַיֵּלְכוּאֶלהַמַּאְרָב

וַיֵּשְׁבוּבֵּיןבֵּיתאֵלוּבֵיןהָעַימִיָּםלָעָי

וַיָּלֶןיְהוֹשֻׁעַבַּלַּיְלָההַהוּא

בְּתוֹךְהָעָם.

10  וַיַּשְׁכֵּםיְהוֹשֻׁעַבַּבֹּקֶר

וַיִּפְקֹדאֶתהָעָם

וַיַּעַלהוּאוְזִקְנֵייִשְׂרָאֵללִפְנֵיהָעָםהָעָי.

{12  וַיִּקַּח

כַּחֲמֵשֶׁתאֲלָפִיםאִישׁ}



{12  וַיָּשֶׂםאוֹתָםאֹרֵב

בֵּיןבֵּיתאֵלוּבֵיןהָעַימִיָּםלָעִיר}


11  וְכָלהָעָםהַמִּלְחָמָהאֲשֶׁראִתּוֹ

עָלוּוַיִּגְּשׁוּוַיָּבֹאוּנֶגֶדהָעִיר

וַיַּחֲנוּמִצְּפוֹןלָעַיוְהַגַּיבֵּינָו(בֵּינָיו)וּבֵיןהָעָי.

12  וַיִּקַּחכַּחֲמֵשֶׁתאֲלָפִיםאִישׁ

וַיָּשֶׂםאוֹתָםאֹרֵבבֵּיןבֵּיתאֵלוּבֵיןהָעַימִיָּםלָעִיר.

13  וַיָּשִׂימוּהָעָםאֶתכָּלהַמַּחֲנֶהאֲשֶׁרמִצְּפוֹןלָעִיר

וְאֶתעֲקֵבוֹ

מִיָּםלָעִיר

וַיֵּלֶךְיְהוֹשֻׁעַבַּלַּיְלָההַהוּא

בְּתוֹךְהָעֵמֶק.


נוסףעלכך, הצביערוזנטלעלפרטאחד, שלגביוישהתייחסותשלאחדהדרשנים, אשרהשכיללשלבלדרשהאחתשתיגרסאותמקבילות, פסוק 9 מכאןופסוק 13 מכאן (יושםלבלמיליםהמודגשותבטבלה): "אמרר'יוחנן. 'מלמדשלןבעמקהשלהלכה'" (בבלי, מגילהגכא).[10]  


ייעודושלספרנורציונלודרךביצוע

ישלציין, שבנדוידקבעלעצמוגדריםקשוחיםוגבולות, מהייחשבכ'מקבילות'לצורךספרוומהלאייכנסבמסגרתזו. כללקשוחשלוהיהלאלהתייחסלקטעקצרמפסוקשלם. משוםכך, בעמ' 172 הביאאתההקבלהביןשמ'כג 18–19, לביןשמ'לד 25–26, אבל, כאמורלעיל (עמ' 3), אינומזכיראתההיקרותשל"לֹאתְבַשֵּׁלגְּדִיבַּחֲלֵבאִמּוֹ"בדב'יד 21ב, עלאףהחשיבותהרבהשבמדרשיההלכהלשילוששלציוויזה. אנחנוכאןפותחיםיותראתהמסגרותומשוםכךאנוקוראיםלספרנובשם"הקבלותומערכתהשוואותבמקרא". עםזאת, פרשיותמקבילותרקמבחינהעניינית, דוגמתשניסיפוריהבריאה (בראשיתפרקאמולפרקב), שכרותושללוטבהקבלהאלשכרותושלנוחוכדומהבהןאיןאנועוסקים. ואילוהסיפורעלעבדאברהםההולךלבקשאישהליצחק (בר'כד) – המובאפעםמפיהמספרהמקראיופעםמפיהעבדיובאבספרנובשלמותו; זאתמשוםשאיןאלושניסיפורים, אלאסיפוראחדהמציגאתהאירועיםבזהאחרזה, במתכוון, בפישתידמויות.[11] אנונזהריםמצירופימיליםכמו'ארבעיםיוםוארבעיםלילה', 'דרךשלושתימים'וכדומה, ואיןאנוטועניםבצורהגורפתשמקוםאחד'מתכתב'עםמקוםשני.[12]

ככלל, בחיבוריםשוניםמצביעיםעלאנאלוגיותביןמקומותשוניםבמקרא. התיחוםשלמהשנכוןלהיחשבכאנאלוגיהאינומוגדרבצורהמוסכמת. מצדאחדאפשרלקחתכדוגמהמייצגתאתהמדור"מקבילות"בסופםשלהכרכיםבסדרתדעתמקרא, בהוצאתמוסדהרבקוק: כאןישרשימותמקיפותביותרשלהקבלותקצרותמאודאוארוכותיותרביןמקראותשונים. שלושדוגמותקיצוניות: מולההיגד"ישפטה'ביניוביניך" (בר'טז 5) מוצבאצלםהכתוב"יראה'עליכםוישפט" (שמ'ה 21). כיוצאבזה: מול"ביאדנָי" (בר'מג 20; מד 14) מוצב"ביאדנָי" (שמ'ד 10). דוגמהמסוגאחר: "ואחריכןיצאוברכושגדול" (בר'טו 14) ומולושמ'ג 21–22 (כאןאיןאפילומילהאחתמשותפתביןהכתובים). עמדהמנוגדתמציגיהושעברמןהמתווהכלליםהמצמצמיםמאודאתהמקריםאשרמותרלהחשיבכאנאלוגיה.[13]  משוםכךלאמצאנולנכוןלהגדירולתחוםאתמהשנכלולבספרנוולאקבענואפילו'כללאצבע', אלאאנורושמיםמהשנראהלנומענייןוראוילתשומתלבושלהקורא.  

ברם, מלבדהוספתשלמותשלטבלאותהחסרותאצלבנדויד, ושלהשלמותלטבלאותהמובאותאצלובאופןחלקיבלבד, ומלבדדרכיהרישוםשלטוריההשוואהביןהטקסטיםהנקוטותבידינו, שונהספרנובעצםייעודו. מטרתהספרלשמשגירויל'קוראהפעיל', אשרינסהלהביןתחילהאתהטקסטהמקראיבדרךעמלנית, בכוחותעצמו, עודלפנישהואמחפשבמהשכתבואחרים. זאתבעזרתהטבלאותכדרךשהןמוצגותכאןבספר. טבלאותכאלהואחרותעלפידרכנומציפותהרבהשאלותובעיותבטקסטואפילוקשייםואי-התאמות, אשרהפרשןאוהחוקרנקראלפתור. הקוראמוזמןלהעלותםואףלהציעהצעותותובנותמשלעצמו.  

משוםכך, שלאכמובדוגמאותהמובאותלעיל, בגוףהספרההולךונבנהתובאנההטבלאותללאהסברים, והכולמסורבידיהקורא.  

הטבלאותשבספרהןמסוגיםשונים. קצתןקצרותמאודכמואלהשהובאולעיל, וחלקומורכבותיותר. ישטבלאותהמכילותמספרגדולשלטוריםמקביליםשנאלצנולפרושעלפנימִפתחשלשניעמודים (כגוןכאלההעוסקותבסיפוריהבריאהאובנושאהשבתבתנ"ך). ישנןטבלאותמורכבותשמצורפותלהןהערותהפניהלמקומותאחריםבמקראאוסימניםהמצביעיםעלמוטיביםחוזרים. הטבלאותבספרנוהןלפיסדרפרקיהמקרא, ואנחנופותחיםאתספרנובסיפורהבריאהבבראשיתפרקא. 

 מובאיםכאןשנינספחיםלהדגמה; האחד- טבלהבשם'מעשהבראשית'וטבלאותהמשתרשרותממנה. כאןמופיעהטבלההמתפרסתעלמפתחשלשניעמודיםמצורפים. אנומצרפיםקובץPDFהממחישאתהמפתח. הנספחהשני, 'הברכותליוסף', מדגיםטבלהקצרה, שכמוהישהרבהבגוףהספרההולךונבנה. הטבלאות, כאמורלעיל, הואללאדבריהסברשלנואלאהכולמסורלפעילותהקורא.


במאמר"קריאהפעילהבפרשהשללילמכתבכורות (שמ'יאיג)“[14] מצורפתהמחשה, מהעשויהקוראלראותבכוחותעצמומתוךהטבלאותבספרנו, עודבטרםעיוןבפרשנים. 

למאמרזהמצורפיםשנינספחיםלהדגמה: מעשההבריאה (למעשה: מערכתטבלאות) והברכותליוסף. 



נספחא:

14

מעשההבריאה (בר'א) 


בר'א 3–5

בר'א 6–8

בר'א 9–10

בר'א 11–13

3  וַיֹּאמֶראֱלֹהִים

יְהִיאוֹר






וַיְהִיאוֹר












4  וַיַּרְאאֱלֹהִיםאֶתהָאוֹר

כִּיטוֹב


וַיַּבְדֵּלאֱלֹהִיםבֵּיןהָאוֹרוּבֵיןהַחֹשֶׁךְ

5  וַיִּקְרָאאֱלֹהִיםלָאוֹריוֹם

וְלַחֹשֶׁךְקָרָאלָיְלָה



וַיְהִיעֶרֶבוַיְהִיבֹקֶר

יוֹםאֶחָד

6  וַיֹּאמֶראֱלֹהִים

יְהִירָקִיעַבְּתוֹךְהַמָּיִם

וִיהִימַבְדִּילבֵּיןמַיִםלָמָיִם





{7  וַיְהִיכֵן}

7  וַיַּעַשׂאֱלֹהִיםאֶתהָרָקִיעַ

וַיַּבְדֵּלבֵּיןהַמַּיִםאֲשֶׁרמִתַּחַתלָרָקִיעַ

וּבֵיןהַמַּיִםאֲשֶׁרמֵעַללָרָקִיעַ




וַיְהִיכֵן









8  וַיִּקְרָאאֱלֹהִיםלָרָקִיעַשָׁמָיִם




וַיְהִיעֶרֶבוַיְהִיבֹקֶר

יוֹםשֵׁנִי

9  וַיֹּאמֶראֱלֹהִים

יִקָּווּהַמַּיִםמִתַּחַתהַשָּׁמַיִם

אֶלמָקוֹםאֶחָד

וְתֵרָאֶההַיַּבָּשָׁה




וַיְהִיכֵן












{10  וַיַּרְאאֱלֹהִים

כִּיטוֹב}



10  וַיִּקְרָאאֱלֹהִיםלַיַּבָּשָׁהאֶרֶץ

וּלְמִקְוֵההַמַּיִםקָרָאיַמִּים

וַיַּרְאאֱלֹהִים

כִּיטוֹב


11  וַיֹּאמֶראֱלֹהִים

תַּדְשֵׁאהָאָרֶץדֶּשֶׁאעֵשֶׂבמַזְרִיעַזֶרַע

עֵץפְּרִיעֹשֶׂהפְּרִילְמִינוֹ

אֲשֶׁרזַרְעוֹבוֹעַלהָאָרֶץ




וַיְהִיכֵן

12  וַתּוֹצֵאהָאָרֶץדֶּשֶׁא

עֵשֶׂבמַזְרִיעַזֶרַעלְמִינֵהוּ

וְעֵץעֹשֶׂהפְּרִי

אֲשֶׁרזַרְעוֹבוֹלְמִינֵהוּ








וַיַּרְאאֱלֹהִים

כִּיטוֹב







13  וַיְהִיעֶרֶבוַיְהִיבֹקֶר

יוֹםשְׁלִישִׁי



15

ברכתפרייהורבייהלחיות, לאדםולנח; שלטוןהאדםבכלהחי


[1]  בר'א 22

[2]  בר'א 28

בר'ה 2

בר'ט 1–2

בר'ט 7

תה'ח 7–9


וַיְבָרֶךְאֹתָםאֱלֹהִים




לֵאמֹר

פְּרוּוּרְבוּ

וּמִלְאוּאֶתהַמַּיִםבַּיַּמִּים

וְהָעוֹףיִרֶבבָּאָרֶץ



וַיְבָרֶךְאֹתָםאֱלֹהִים




וַיֹּאמֶרלָהֶםאֱלֹהִים

פְּרוּוּרְבוּ

וּמִלְאוּאֶתהָאָרֶץ


וְכִבְשֻׁהָ

וּרְדוּ





בִּדְגַתהַיָּם

וּבְעוֹףהַשָּׁמַיִם

וּבְכָלחַיָּההָרֹמֶשֶׂתעַלהָאָרֶץ


זָכָרוּנְקֵבָהבְּרָאָם

וַיְבָרֶךְאֹתָם


וַיִּקְרָאאֶתשְׁמָםאָדָם

בְּיוֹםהִבָּרְאָם



1  וַיְבָרֶךְאֱלֹהִים

אֶתנֹחַוְאֶתבָּנָיו



וַיֹּאמֶרלָהֶם

פְּרוּוּרְבוּ

וּמִלְאוּאֶתהָאָרֶץ



2  וּמוֹרַאֲכֶםוְחִתְּכֶםיִהְיֶה


עַלכָּלחַיַּתהָאָרֶץ




וְעַלכָּלעוֹףהַשָּׁמָיִם

בְּכֹלאֲשֶׁרתִּרְמֹשׂהָאֲדָמָה

וּבְכָלדְּגֵיהַיָּם

בְּיֶדְכֶםנִתָּנוּ







וְאַתֶּםפְּרוּוּרְבוּ

שִׁרְצוּבָאָרֶץוּרְבוּבָהּ












7  תַּמְשִׁילֵהוּבְּמַעֲשֵׂייָדֶיךָ

כֹּלשַׁתָּהתַחַתרַגְלָיו


8  צֹנֶהוַאֲלָפִיםכֻּלָּם

וְגַםבַּהֲמוֹתשָׂדָי


9  צִפּוֹרשָׁמַיִם


וּדְגֵיהַיָּם

עֹבֵראָרְחוֹתיַמִּים


ראוגםסדרהיצוריםביחז'לח 20:

וְרָעֲשׁוּמִפָּנַי

דְּגֵיהַיָּם

וְעוֹףהַשָּׁמַיִם

וְחַיַּתהַשָּׂדֶה

וְכָלהָרֶמֶשׂהָרֹמֵשׂעַלהָאֲדָמָה

וְכֹלהָאָדָםאֲשֶׁרעַלפְּנֵיהָאֲדָמָה

מעשההבריאה (בר'א)


בר'א 13–19

בר'א 20–23

בר'א 24–25

בר'א 26–31

14  וַיֹּאמֶראֱלֹהִים

יְהִימְאֹרֹתבִּרְקִיעַהַשָּׁמַיִם

לְהַבְדִּילבֵּיןהַיּוֹםוּבֵיןהַלָּיְלָה

וְהָיוּלְאֹתֹתוּלְמוֹעֲדִיםוּלְיָמִיםוְשָׁנִים

15  וְהָיוּלִמְאוֹרֹתבִּרְקִיעַהַשָּׁמַיִם

לְהָאִירעַלהָאָרֶץ


וַיְהִיכֵן

16  וַיַּעַשׂאֱלֹהִים

אֶתשְׁנֵיהַמְּאֹרֹתהַגְּדֹלִים

אֶתהַמָּאוֹרהַגָּדֹללְמֶמְשֶׁלֶתהַיּוֹם

וְאֶתהַמָּאוֹרהַקָּטֹןלְמֶמְשֶׁלֶתהַלַּיְלָה

וְאֵתהַכּוֹכָבִים

17  וַיִּתֵּןאֹתָםאֱלֹהִיםבִּרְקִיעַהַשָּׁמָיִם

לְהָאִירעַלהָאָרֶץ

18  וְלִמְשֹׁלבַּיּוֹםוּבַלַּיְלָה

וּלֲהַבְדִּילבֵּיןהָאוֹרוּבֵיןהַחֹשֶׁךְ



וַיַּרְאאֱלֹהִים

כִּיטוֹב







19  וַיְהִיעֶרֶבוַיְהִיבֹקֶר

יוֹםרְבִיעִי

20  וַיֹּאמֶראֱלֹהִים

יִשְׁרְצוּהַמַּיִםשֶׁרֶץנֶפֶשׁחַיָּה

וְעוֹףיְעוֹפֵףעַלהָאָרֶץ

עַלפְּנֵירְקִיעַהַשָּׁמָיִם





21  וַיִּבְרָאאֱלֹהִיםאֶתהַתַּנִּינִםהַגְּדֹלִים

וְאֵתכָּלנֶפֶשׁהַחַיָּההָרֹמֶשֶׂת

אֲשֶׁרשָׁרְצוּהַמַּיִםלְמִינֵהֶם

וְאֵתכָּלעוֹףכָּנָףלְמִינֵהוּ








וַיַּרְאאֱלֹהִים

כִּיטוֹב

**15







23  וַיְהִיעֶרֶבוַיְהִיבֹקֶר

יוֹםחֲמִישִׁי

24  וַיֹּאמֶראֱלֹהִים

תּוֹצֵאהָאָרֶץנֶפֶשׁחַיָּהלְמִינָהּ

בְּהֵמָהוָרֶמֶשׂוְחַיְתוֹאֶרֶץלְמִינָהּ





וַיְהִיכֵן

25  וַיַּעַשׂאֱלֹהִים

אֶתחַיַּתהָאָרֶץלְמִינָהּ

וְאֶתהַבְּהֵמָהלְמִינָהּ

וְאֵתכָּלרֶמֶשׂהָאֲדָמָהלְמִינֵהוּ








וַיַּרְאאֱלֹהִים

כִּיטוֹב


26  וַיֹּאמֶראֱלֹהִים

נַעֲשֶׂהאָדָםבְּצַלְמֵנוּכִּדְמוּתֵנוּ

וְיִרְדּוּבִדְגַתהַיָּםוּבְעוֹףהַשָּׁמַיִם

וּבַבְּהֵמָהוּבְכָלהָאָרֶץ

וּבְכָלהָרֶמֶשׂהָרֹמֵשׂעַלהָאָרֶץ:



{30  וַיְהִיכֵן}

27  וַיִּבְרָאאֱלֹהִיםאֶתהָאָדָםבְּצַלְמוֹ

בְּצֶלֶםאֱלֹהִיםבָּרָאאֹתוֹ

זָכָרוּנְקֵבָהבָּרָאאֹתָם:


**15

**16



וַיְהִיכֵן





31  וַיַּרְאאֱלֹהִיםאֶתכָּלאֲשֶׁרעָשָׂה

וְהִנֵּהטוֹבמְאֹד







וַיְהִיעֶרֶבוַיְהִיבֹקֶר

יוֹםהַשִּׁשִּׁי



16

הצמחתהצמחייהלמאכל


בר'א 11

בר'א 12

בר'א 29–30

בר'ט 3–4

וַיֹּאמֶראֱלֹהִים



תַּדְשֵׁאהָאָרֶץדֶּשֶׁא

עֵשֶׂבמַזְרִיעַזֶרַע


עֵץפְּרִיעֹשֶׂהפְּרִילְמִינוֹ

אֲשֶׁרזַרְעוֹבוֹעַלהָאָרֶץ





וַתּוֹצֵאהָאָרֶץדֶּשֶׁא

עֵשֶׂבמַזְרִיעַזֶרַעלְמִינֵהוּ


וְעֵץעֹשֶׂהפְּרִי

אֲשֶׁרזַרְעוֹבוֹלְמִינֵהוּ

29  וַיֹּאמֶראֱלֹהִים

הִנֵּהנָתַתִּילָכֶם



אֶתכָּלעֵשֶׂבזֹרֵעַזֶרַע

אֲשֶׁרעַלפְּנֵיכָלהָאָרֶץ

וְאֶתכָּלהָעֵץאֲשֶׁרבּוֹפְרִיעֵץ

זֹרֵעַזָרַע

לָכֶםיִהְיֶהלְאָכְלָה

30  וּלְכָלחַיַּתהָאָרֶץ

וּלְכָלעוֹףהַשָּׁמַיִם

וּלְכֹלרוֹמֵשׂעַלהָאָרֶץ

אֲשֶׁרבּוֹנֶפֶשׁחַיָּה

אֶתכָּליֶרֶקעֵשֶׂבלְאָכְלָה




3  כָּלרֶמֶשׂאֲשֶׁרהוּאחַי






לָכֶםיִהְיֶהלְאָכְלָה





כְּיֶרֶקעֵשֶׂבנָתַתִּילָכֶםאֶתכֹּל

4  אַךְבָּשָׂרבְּנַפְשׁוֹדָמוֹלֹאתֹאכֵלוּ



17

בריאתהאדםבצלםאלהים


בר'א 26

בר'א 27–28

בר'ה 1–2

בר'ט 6


וַיֹּאמֶראֱלֹהִיםנַעֲשֶׂהאָדָם


בְּצַלְמֵנוּכִּדְמוּתֵנוּ



27  וַיִּבְרָאאֱלֹהִיםאֶתהָאָדָם

בְּצַלְמוֹ

בְּצֶלֶםאֱלֹהִים

בָּרָאאֹתוֹ

זָכָרוּנְקֵבָהבָּרָאאֹתָם

28  וַיְבָרֶךְאֹתָםאֱלֹהִים

[...]

1  זֶהסֵפֶרתּוֹלְדֹתאָדָם

בְּיוֹםבְּרֹאאֱלֹהִיםאָדָם


בִּדְמוּתאֱלֹהִים

עָשָׂהאֹתוֹ

2  זָכָרוּנְקֵבָהבְּרָאָם

וַיְבָרֶךְאֹתָם


וַיִּקְרָאאֶתשְׁמָםאָדָם

בְּיוֹםהִבָּרְאָם




כִּיבְּצֶלֶםאֱלֹהִים

עָשָׂהאֶתהָאָדָם



נספחב:

18

ברכותליוסף


בר'מט 25–26

ברכתיעקבליוסף

דב'לג 13–17

ברכתמשהליוסף

25  מֵאֵלאָבִיךָוְיַעְזְרֶךָּ

וְאֵתשַׁדַּיוִיבָרֲכֶךָּ

בִּרְכֹתשָׁמַיִםמֵעָל

בִּרְכֹתתְּהוֹםרֹבֶצֶתתָּחַת

בִּרְכֹתשָׁדַיִםוָרָחַם

26 בִּרְכֹתאָבִיךָגָּבְרוּעַלבִּרְכֹתהוֹרַי




עַדתַּאֲוַתגִּבְעֹתעוֹלָם



תִּהְיֶיןָלְרֹאשׁיוֹסֵף

וּלְקָדְקֹדנְזִיראֶחָיו


13  מְבֹרֶכֶתי"יאַרְצוֹ

מִמֶּגֶדשָׁמַיִםמִטָּל

וּמִתְּהוֹםרֹבֶצֶתתָּחַת



14  וּמִמֶּגֶדתְּבוּאֹתשָׁמֶשׁ

וּמִמֶּגֶדגֶּרֶשׁיְרָחִים

15  וּמֵרֹאשׁהַרְרֵיקֶדֶם

וּמִמֶּגֶדגִּבְעוֹתעוֹלָם

16  וּמִמֶּגֶדאֶרֶץוּמְלֹאָהּ

וּרְצוֹןשֹׁכְנִיסְנֶה

תָּבוֹאתָהלְרֹאשׁיוֹסֵף

וּלְקָדְקֹדנְזִיראֶחָיו

17  בְּכוֹרשׁוֹרוֹהָדָרלוֹ

וְקַרְנֵירְאֵםקַרְנָיו

בָּהֶםעַמִּיםיְנַגַּח

יַחְדָּואַפְסֵיאָרֶץ

וְהֵםרִבְבוֹתאֶפְרַיִם 

וְהֵםאַלְפֵימְנַשֶּׁה


הערות

  • אנימבקשלהודותלגב'מריאלמהדבאשרבטובטעמהובחריצותרבהסייעהבידיבמלאכתהעריכהשלהטבלאותהמורכבותובעיצובהנאהשלעמודיהספרובעינההחדהפתרהקשייםטכניים. נעזרתיהרבהגםבעצותיההנבונותבדברתכנוןהטבלאות.

 [1] כלחוברתמכילההקבלותרקביןקבוצהמוגדרתשלספריהמקרא, כדלהלן: (א) בראשיתיהושעשמואלתהליםדבריהימים; (ב) מלכים-אדבריהימים; (ג) מלכים-בדבריהימיםישעיהירמיהעזראנחמיה; (ד) לקטהקבלותשלפרשיותופסוקיםמתוךתורה, נביאים, כתובים.

 [2]   פירותראשוניםשלגישתנוהוצגולאחרונהגםבמאמרדיגיטליבאתרשלמכללתגבעתוושינגטון: הגירושמגןעדןתרשיםלקריאהבתנ"ךבדרךאחרת"; ראו: קישורית,; מ'צפור, "לדרךהשימושבפעליםהמקראייםגר"שו-של"ח: משחק-רדיפהבמגרשןשלמיליםסמי-נרדפות", מחקריגבעהז (תש"ף), עמ' 21– 29, ומאמרנוסףהעומדלראותאור: "המוטיב'אשתי-אחותיומלך'.שלושהסיפוריםוארבעהוקריאהאחרת", שאנןכו (תשפ"א; בדפוס). 

  [3]   הטקסטהמקראיוקטעיםמןהפרשנותהמסורתיתשאוביםמתוךהתוכנההמקוונתמקראותגדולותהכתר, בההדרתפרופ'מנחםכהן, אוניברסיטתבר-אילן, גרסת 2009. הטקסטהמקראימועתקללאסימניהטעמים, והחלוקההיאבהתאםלפירושהנראהבעינינו. כמוכןאיננוכובליםעצמנולחלוקההמקובלתבמסורהלפסוקים. במבואמובאותטבלאותשלאנכללובגוףספרנו.

  [4] צירוףזהנמצאעודרקבתה'פט 7. אחדהפתרונותהמופיעבמדרששוחרטובעלהפסוקמבאראתהצירוףכמתייחסלישראל, הנשחטיםעלקידושה'כמואילים. בתרגוםהשבעיםמופיעכאןכפלתרגום: 

Ἑνέγκατετῷκυρίῳ, υἱοὶθεοῦ, (=הבולה', בניאל [פנייה])

ἐνέγκατετῷκυρίῳυἱοὺςκριῶν (=הבולה'בניאילים [מושא]).

[5] ראופס' 3, בואיובכמומצטטאתדבריהנזיפהשהטיחבוה‘.

[6]  הפועל"וַתְּחַשְּׁבֵהוּ"אשרבתהיליםקמד 3 עשוילהתפרשגםבמשמעות: נתתלוחשיבות (השווההפועל'להעריך'המשמשהןבמשמעשלמדידהוהןבמשמעשלמתןחשיבות).

[7]  המילים'כבודוהדרתעטרהו'מציינותאתלבושוהבלעדישלה' (תה'קד 1), וכאןאומרהמשורר, שה''מעטר'אתהאדםבלבושאלוהי, ובכךמסמלאתשלטונושלהאדםעלהעולם. 'הודוהדר', כלבושוהבלעדישלהאלמוזכריםגםבהקשריםאחרים. כך, כתגובהעלתלונותיוועלדבריהביקורתשמותחאיובעלהנהגתה'אתהעולם, מציעלוה'באירוניהלהתחלףכביכולבתפקידים, ללבוש'הודוהדר'ולקבלעלעצמואתהנהגתהעולם (איובמ 9 ואילך).

[8]  כניגודלכך, ראותה'קג (כמובאבטורהרביעי): גםשםמודגשתאפסותושלהאדם; אבלשםעובדהזאתמובאתכהנמקהלכך, שה'מוחלוסולחלאדם. ראו: מ'צפור, טלליורדים, הוצאתמכללתגבעתושינגטון, תשע"ט, עמ' 210–211.

[9] לצירוףזהראו:         M.A. Zipor & M. Ben-Yashar, “šûb  šebût”,  in: Theol. Wörterb. z. AT, vol. VII (1992), pp. 958–965; = TDOT. vol. XIV (2004), pp. 294–302

[10] ראוד'רוזנטל, "עלדרךטיפולםשלחז"לבחילופינוסחבמקרא", בתוךי'זקוביץוא'רופא (עורכים), מאמריםבמקראובעולםהעתיק: ספריצחקאריהזליגמן, ירושליםתשמ"ג, עמ' 395–417.

[11]  ראועוד: מ'בן-ישרומשהצפור, "'שיחתןשלעבדיאבות', אפייהויופייהעיוניםבבראשיתכ"ד", בתוך: מ'צפור, טלליורדים, (ראוהערה 8 לעיל), עמ' 21–39.

[12]  ראו: ג'ברזילי, "'דרךשלושתימים': למשמעותושלביטוימספריבמקראובפרשנותהקדומה", מחקרימורשתנו ב-ג (תשס"ד), עמ' 17 - 28;  G. Barzilai, "Three-Day Journey': What Happens When Typological Numbers Are Taken Literally - a Test Case", בתוך: מ'גרוברואחרים (עורכים), תשורהלצפרירה, בארשבעתשע"ג, עמ' *25-*39. מצבורשלאזכורי'ארבעיםיוםוארבעיםלילה'נמצאבסיפורמעשההעגל, וחוקריםמציעיםמשמעותוקשרביןאזכוריםאלה. ראו: צפור (בהערההקודמת), עמ' 118–119. לצירוףהחוזר'דרךשלושתימים'ישמשמעותבסיסיתבסיפוריישראלבמצריםויציאתמצרים; הואקשורלבקשתמשהלצאתלעבוד/ לזבוחלה'במדבר. ראולהלןהערה 20.

[13] י'ברמן, "הערהמתודולוגיתלביסוסהאנלוגיההנרטיביתבסיפורהמקראי", ביתמקראנג,א (תשס"ח), עמ' 31–46.

[14]  מאמרדיגיטליבאתרשלמכללתגבעתוושינגטון; ראו: קישורית.


Viewing all articles
Browse latest Browse all 3101