הקבלותומערכתהשוואותבמקרא: מתווה
משהצפור
אוניברסיטתבר-אילן, המחלקהלתנ"ך
ומכללתגבעתוושינגטון, החוגלתנ"ך
"אםבחוקותתלכו"– שתהיועמליםבתורה
(ילק"ש, ויקרא, רמזתרעז)
מאמרזההואלמעשהמהשעתידלהיותפרקהמבואלספרההולךונכתבבשם"הקבלותומערכתהשוואותבמקרא".
עיקרושלהספרהוא: הכוונתהלומדתנ"ךוהחוקרלעייןבטקסטבכוחותעצמו, בליעיוןמוקדםבמהשכתבופרשניםוחוקרים, אלאלגשתישירותאלהכתובים. המטרההיאשהואעצמויבחיןבענייניםהטעוניםהבהרה, בקשיים, ואףיגיעלתובנות– ואוליגםלאלהשלאעמדועליהםעדעתה.רקבשלבשנייפנההקוראאלספרותהמחקרלבקשמידעחיצונינוסף, בתחוםהלשוני, ההיסטורי, הגיאוגרפי, האנתרופולוגי, הראליהוהמזרחהקדוםבכלל, וכמוכןאלהפרשנותלדורותיה.
הפותחפרקבתנ"ךומידאץ-רץלראותמהאמרועלכךקודמים, דומהבעיניילנוטלבידו (להבדיל!) דףשלחידותהיגיוןותשבציםומידמחפשאתעמודהפתרונות, בלילנסותתחילהלהתמודדעמהםבעצמו.
הנחתיסוד: הפרשןהטובביותרשלהתנ"ךהואהתנ"ךעצמו. מיליםמתבארותמתוךההקשראובעזרתהיקרותן (אוהיקרותמיליםמאותושורש) במקומותאחריםבתנ"ך. לצורךזהמשמשותהקונקורדנציותהשונות. לעתיםנמצאתבהקשרמילהנרדפת; לעתיםנמצאניגוד. כךלמשל, הפועל"לִנְתוֹשׁ" (יר'א 10) מתבארעל-פיניגודובמקומותרבים: השורשנט"ע. כשאיןבנמצאפתרוןמתוךהתנ"ךעצמו, ישלחפשאותובלשונותאחיות.
בשנת 1969 הופיעספרוהחשובשלאבאבנדויד, מקבילותבמקרא, בהוצאתכרטא, ירושלים. לראשונההופיעבצורתארבעחוברות,[1] חזרונדפסבמהדורותחדשותומעודכנות, והאחרונהבשנתתשנ"ג (1993). הספרהזה, נכוןיותר, המפעלהעצוםהזה, הינוכליעזרחשובביותרלכלחוקרולומדתנ"ך. הואמציגבטוריםזהמולזהטקסטיםמקביליםומסמןאתההבדליםביניהם. הדבריםיכוליםלענייןהןאתהמתבונןבצדהטקסטואלי (למשלנוסחותחוזרותבוואריאציותשונות; והנהלנוענייןלהשוואהעםנוסחיםבתרגומיםהקדומיםובחומרמקומראן), והןלמתענייןבצדהפרשניאוהרעיוני.
עםזאת, נוכחנוכיהמפעלהזהטעוןהשלמהואףהרחבה, והריהובבחינת'תנאושייר'. חסריםבובצורהמלאהאוחלקיתהרבהטבלאותוהרבהקטעיםרלוונטיים. במשךשנותעבודתיומחקריירשמתילעצמיהערותרבותשלמהשלדעתנוהיהנחוץוכדאילהיכללבספרכזה, ומהיהצורההנראיתלנומתאימהיותר– כפישיודגםלהלן.
מהותווייחודושלהספרבהכנה
מלבדהשלמותוהוספותלמפעלושלבנדויד, ספרנומציגטקסטיםמקראייםבטבלאותבצורותמגוונות, וללאתוספתפרשנות,ואותהייתןהקוראעצמו. בטבלאותמובלטיםקווידמיוןמכאןוניגודיםמכאן, ובשעתהצורךמצורפתהפנייתתשומתהלבאלפרטיםמסוימיםואלמקומותאחריםבמקרא. המטרההיאלהפגישאתהקוראישירותעםהטקסטיםללאתיווך, וכךהואעשוילהבחיןבעצמומידבמורכבויותשבטקסטיםואוליגםלהעלותתובנותמשלו. יודגש, ספרנוגופואינומיועדלספקתשובותופתרונות.[2]
לעתיםהפרקהמקראימורכבביותר. ראולמשלמאמרי"קריאהפעילהבפרשהשללילמכתבכורות (שמ'יא–יג)", המובאכאןבנפרד. במאמרזהמצורפתהמחשה, מהעשויהקוראלראותבכוחותעצמומתוךהטבלאותבספרנו, עודבטרםעיוןבפרשנים.
הסימניםהמשמשיםבטבלאות
הבהנעייןבטבלאותדלהלן. תחילהאנומציגיםכאןאתביאורהסימניםהמשמשיםבטבלאות. בראשכלטורישכותרת. ישטבלאותהמשתרעותעלפנייותרמאשרעמודאחד, ואזאותןכותרותחוזרותבראשכלעמוד.
χ | סימןהשיכול. הקבלה (דמיוןאוניגוד) ביןמקראותשוניםהמובאיםבטוריםנפרדים, וההקבלהבתשניצירופיםשהדפסנובשתישורות, אבלבטור(ים) האחר(ים) קייםהיפוךהסדר. הסימןמופיערקבטורהרלוונטיהראשון, ביןשתיהשורותבסופן. |
➢קטע המופיע ביןשניהסימנים | שיכול. הקבלהביןקטעיםבנייותרמשתישורותשלצירופים, בהיפוכיסדר. |
{קטעעלרקעאפורבאותיות נטויות} | קטעשנלקחממקוםנוסףבאותוטורוהוכפלבאותיותנטויות, לשםהצבתובצורהמקבילהלצירופיםאשרבטוריםהאחרים. הקטעמופיעעלרקעאפורוביןסוגרייםמסולסלים; לפניורשוםמספרהפסוקממנונלקחהקטע. |
?{קטע} | סימןהשאלהלפניקטעבאפורואותיותנטויותמצייןספקאםישטעםלהקבלה. |
α, β, γ, δ, ε, ζ, η... | אינדקסיהפניותלהערותעלפסוקיםאוחלקיפסוקיםשנמצאיםבתוךהטבלה. הסימוןהואבאותיווניתמוגבהתמימיןלמילההרלוונטית. ההערותכתובותבתחתיתהעמוד, בהזחה. ישהערותהמתייחסותאלמיליםאשרבכותרתבראשטורשבטבלה. |
a, b, c, d... | אינדקסיםבעבורמוטיביםחוזריםומיליםמנחות, הסימןהואבאותלטיניתעלרקעאפורלפניהמילהאוהצירוףהרלוונטיים. |
[...] | דילוגעלקטע |
[~] | מרכיביהציטוטבסדרשונהמןהמקורבמקרא. |
N | מספרההסידורישלטבלהמסומןכריבועובומספר. |
**N | שתיכוכביותולידןריבועובומספרמצייניםדילוגעלקטע, והואמובאבתוךטבלהנפרדתבעלתמספרזה. |
| בטבלהשמתפרסתעלמיפתחשניעמודיםסימןכזהבראשהעמודמשמאלמסמןשישלראותבמקבילאתהעמודהבא. |
| בטבלהשמתפרסתעלמיפתחשניעמודיםסימןכזהבראשהעמודמשמאלמסמןשעמודזהמחובראלהעמודהקודםשמימינו. |
ראולמשלאתהטבלהלהלן:[3]
1 | "הבולה'כבוד" |
תה'כט 1–2 ; ט 9 | תה'צו 7–13 | תה'צג 1; צח 7–9 | דה"אטז 28–33 |
כט 1 מִזְמוֹרלְדָוִד הָבוּלַי"יבְּנֵיאֵלִים הָבוּלַי"יכָּבוֹדוָעֹז 2 הָבוּלַי"יכְּבוֹדשְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּלַי"יבְּהַדְרַתקֹדֶשׁ {תה'ט 9 יָדִיןלְאֻמִּיםבְּמֵישָׁרִים} --- תה'ט 9 --- ט 9 וְהוּאיִשְׁפֹּטתֵּבֵלבְּצֶדֶק יָדִיןלְאֻמִּיםבְּמֵישָׁרִים | 7 הָבוּלַי"ימִשְׁפְּחוֹתעַמִּים הָבוּלַי"יכָּבוֹדוָעֹז 8 הָבוּלַי"יכְּבוֹדשְׁמוֹ שְׂאוּמִנְחָהוּבֹאוּלְחַצְרוֹתָיו 9 הִשְׁתַּחֲווּלַי"יבְּהַדְרַתקֹדֶשׁ חִילוּמִפָּנָיוכָּלהָאָרֶץ 10 אִמְרוּבַגּוֹיִם: י"ימָלָךְ, אַףתִּכּוֹןתֵּבֵלבַּלתִּמּוֹט יָדִיןעַמִּיםבְּמֵישָׁרִים
11 יִשְׂמְחוּהַשָּׁמַיִםוְתָגֵלהָאָרֶץ יִרְעַםהַיָּםוּמְלֹאוֹ 12 יַעֲלֹזשָׂדַיוְכָלאֲשֶׁרבּוֹ אָזיְרַנְּנוּכָּלעֲצֵייָעַר 13 לִפְנֵיי"יכִּיבָא כִּיבָאלִשְׁפֹּטהָאָרֶץ יִשְׁפֹּטתֵּבֵלבְּצֶדֶק וְעַמִּיםבֶּאֱמוּנָתוֹ | צג 1 אַףתִּכּוֹןתֵּבֵלבַּלתִּמּוֹט --- תה'צח 7–9 --- צח 7 יִרְעַםהַיָּםוּמְלֹאוֹ תֵּבֵלוְיֹשְׁבֵיבָהּ 8 נְהָרוֹתיִמְחֲאוּכָף יַחַדהָרִיםיְרַנֵּנוּ 9 לִפְנֵיי"י כִּיבָאלִשְׁפֹּטהָאָרֶץ יִשְׁפֹּטתֵּבֵלבְּצֶדֶק וְעַמִּיםבְּמֵישָׁרִים | 28 הָבוּלַי"ימִשְׁפְּחוֹתעַמִּים הָבוּלַי"יכָּבוֹדוָעֹז 29 הָבוּלַי"יכְּבוֹדשְׁמוֹ שְׂאוּמִנְחָהוּבֹאוּלְפָנָיו הִשְׁתַּחֲווּלַי"יבְּהַדְרַתקֹדֶשׁ 30 חִילוּמִלְּפָנָיוכָּלהָאָרֶץ {31 וְיֹאמְרוּבַגּוֹיִם: י"ימָלָךְ} אַףתִּכּוֹןתֵּבֵלבַּלתִּמּוֹט 31 יִשְׂמְחוּהַשָּׁמַיִםוְתָגֵלהָאָרֶץ וְיֹאמְרוּבַגּוֹיִם: י"ימָלָךְ 32 יִרְעַםהַיָּםוּמְלוֹאוֹ יַעֲלֹץהַשָּׂדֶהוְכָלאֲשֶׁרבּוֹ 33 אָזיְרַנְּנוּעֲצֵיהַיָּעַר מִלִּפְנֵיי"י כִּיבָאלִשְׁפּוֹטאֶתהָאָרֶץ |
כאןרואיםאנותמונהשלמהשלמזמוריםאוקטעיםהמורכביםמשבריפסוקים, בחלקםעםשינויים. החומריםהללומובאיםבצורהחלקיתומקוטעתבספרשלבנדוידבדמותפירוריםבעמודים 42, 210, 211, 212, 213 ואיןבעמודיםאלהתמונהשלמהוממשית. כמוכןחסרהההקבלההחלקיתלתהליםצג. אפשרגםלראות, למשל, איךהצירוףהבעייתימבחינהתיאולוגית'בניאלים' (תה'כט 1)[4] מופיעבדמות'משפחותעמים'.
הטבלההזאתמדגימהאתהדרךשבהלדעתיישלהציגבספרהמקבילותבמקרא– לארקאתקטעיהשירה, אלאגםאתקטעיהפרוזה, היינו: ככלהאפשרלפצלאתהטקסטלהיגדיםקצרים, באופןשכלשורהתביעדבראחד, וכךהדמיוןשבתקבולתאוהשוניבולטיםמידלעין.
בנדויד, על-פישיטתו (המתוארת, רקבצורהחלקית, בהקדמתוהקצרה), אינומציגפרשיותמקבילות, כגוןאלוהמוצגותלהלן. נראהשבנדוידמתייחסרקלפסוקיםשלמים, אבלכתוצאהמהגבלהזואובדותכמהוכמההקבלותמעניינות. נזכירכאן, למשל, אתהחוק: "לֹאתְבַשֵּׁלגְּדִיבַּחֲלֵבאִמּוֹ", אשרבנדויד (עמ' 172) רושםאתאזכוריובשמותכג 18–19; שמ'לד 25–26; אךאזכורובדבריםיד 21באינומופיעאצלו. מןהדיןלרשוםאותוכחוקהעומדלעצמוולהתעלםמחלוקתהפסוקיםשלהמסורה, המחברתאותו– שלאבצדק– עם"כִּיעַםקָדוֹשׁאַתָּהלַי"יאֱלֹהֶיךָ", כילמעשהזוהנמקהשלהאמורבחלקוהראשוןשלהפסוק: "לֹאתֹאכְלוּכָלנְבֵלָה, לַגֵּראֲשֶׁרבִּשְׁעָרֶיךָתִּתְּנֶנָּהוַאֲכָלָהּאוֹמָכֹרלְנָכְרִי".
באותומקוםעצמו (עמ' 172), בענייןשלושהפעמיםבשנה, בהןישלהיראותאתפניה', קיימתהוראה, 'לאלהיראותריקם'. בנדוידאינומציגאתההקבלהאשרלהוראהזובשלושתהפרקיםהללו; והמפתיעביותרשאותההוראהנמצאתבשמ'לד 20, שלאבמקוםהמתאים, אלאלאחרדיניקדושתבכוראדםובכורבהמה! ובכלל, איןאצלבנדוידטבלההמשווהאתעניינישלושתהרגלים, איסורחמץעםהזבח (או'זבחחגהפסח') ודיניבכורות– וסדרםשלחוקיםאלה– בשמ'כגובשמ'לד.
כיוצאבזה, הקריאה"הודולה', כיטוב, כילעולםחסדו", המופיעהבתנ"ךעשרותפעמיםבווריאציותשונותומגוונות (ראולמשליר'לג 11; תה'ק 3) מוצגתאצלבנדוידבעמ' 213 בצורהדלהביותר.
כיוצאבזה, בעמ' 212, לטבלה"הסיומיםלספרתהלים", ישמקוםלהוסיףכהערהאתדה"אכט 10 (שאינוסיום). בעמ' 217 ישלהוסיף אתאסתרח 17 לעומת ד 3. וישעודהשמטותרבות, כהנהוכהנה.
הנהדוגמהנוספת (ראובנדוידעמ' 58, 95; אצלולאמופיעהההקבלהעםשמ"בכ 1–2):
2 | הינתקותמביתדויד |
שמ"בכ 1–2 מרדשבעבןבכרי | מל"איב 16 מרדירבעם | דה"בי 16 מרדירבעם |
1 וַיִּתְקַעבַּשֹּׁפָר וַיֹּאמֶר אֵיןלָנוּחֵלֶקבְּדָוִד וְלֹאנַחֲלָהלָנוּבְּבֶןיִשַׁי אִישׁלְאֹהָלָיויִשְׂרָאֵל
2 וַיַּעַלכָּלאִישׁיִשְׂרָאֵלמֵאַחֲרֵידָוִד אַחֲרֵישֶׁבַעבֶּןבִּכְרִי. | 16 וַיַּרְאכָּליִשְׂרָאֵל כִּילֹאשָׁמַעהַמֶּלֶךְאֲלֵהֶם וַיָּשִׁבוּהָעָםאֶתהַמֶּלֶךְדָּבָר לֵאמֹר מַהלָּנוּחֵלֶקבְּדָוִד וְלֹאנַחֲלָהבְּבֶןיִשַׁי לְאֹהָלֶיךָיִשְׂרָאֵל עַתָּהרְאֵהבֵיתְךָדָּוִד וַיֵּלֶךְיִשְׂרָאֵללְאֹהָלָיו. | 16 וְכָליִשְׂרָאֵל כִּילֹאשָׁמַעהַמֶּלֶךְלָהֶם וַיָּשִׁיבוּהָעָםאֶתהַמֶּלֶךְ לֵאמֹר מַהלָּנוּחֵלֶקבְּדָוִיד וְלֹאנַחֲלָהבְּבֶןיִשַׁי אִישׁלְאֹהָלֶיךָיִשְׂרָאֵל עַתָּהרְאֵהבֵיתְךָדָּוִיד וַיֵּלֶךְכָּליִשְׂרָאֵללְאֹהָלָיו. |
כמוהגםהטבלהדלהלן (השוובנדוידעמ' 216).
3 | שיחהנוקבתביןה'וביןאיוב |
איובלח 1–3 פתיחתנאוםאשלה' | איובמ 1–2 חתימתהנאום | איובמ 3–5 תגובתאיוב | איובמ 6–8 פתיחתנאוםבשלה' | איובמב 1–6 תגובתאיוב |
1 וַיַּעַןי"יאֶתאִיּוֹב מִנהַסְּעָרָה(מִןהַסְּעָרָה) וַיֹּאמַר: 2 מִיזֶהמַחְשִׁיךְעֵצָה בְמִלִּיןבְּלִידָעַת? 3 אֱזָרנָאכְגֶבֶרחֲלָצֶיךָ וְאֶשְׁאָלְךָוְהוֹדִיעֵנִי: | 1 וַיַּעַןי"יאֶתאִיּוֹב וַיֹּאמַר:
2 הֲרֹבעִםשַׁדַּייִסּוֹר? מוֹכִיחַאֱלוֹהַּיַעֲנֶנָּה!?
| 3 וַיַּעַןאִיּוֹבאֶתי"י וַיֹּאמַר: 4 הֵןקַלֹּתִימָהאֲשִׁיבֶךָּ יָדִישַׂמְתִּילְמוֹפִי 5 אַחַתדִּבַּרְתִּיוְלֹאאֶעֱנֶה וּשְׁתַּיִםוְלֹאאוֹסִיף | 6 וַיַּעַןי"יאֶתאִיּוֹב מִנסְעָרָה(מִןסְעָרָה) וַיֹּאמַר: 7 אֱזָרנָאכְגֶבֶרחֲלָצֶיךָ אֶשְׁאָלְךָוְהוֹדִיעֵנִי: 8 הַאַףתָּפֵרמִשְׁפָּטִי תַּרְשִׁיעֵנִילְמַעַןתִּצְדָּק? | 1 וַיַּעַןאִיּוֹבאֶתי"י וַיֹּאמַר: 2 יָדַעְתִּ(יָדַעְתִּי)כִּיכֹלתּוּכָל וְלֹאיִבָּצֵרמִמְּךָמְזִמָּה. 3 מִיזֶהמַעְלִיםעֵצָה בְּלִידָעַת? לָכֵןהִגַּדְתִּיוְלֹאאָבִין נִפְלָאוֹתמִמֶּנִּיוְלֹאאֵדָע. 4 שְׁמַענָאוְאָנֹכִיאֲדַבֵּר אֶשְׁאָלְךָוְהוֹדִיעֵנִי. 5 לְשֵׁמַעאֹזֶןשְׁמַעְתִּיךָ וְעַתָּהעֵינִירָאָתְךָ. 6 עַלכֵּןאֶמְאַס וְנִחַמְתִּיעַלעָפָרוָאֵפֶר. |
הטבלהמפנהאתתשומתלבושלהקוראלמהלךהשיחהביןה'לביןאיוב. אחרישבפרקיםהקודמיםהטיחאיובדבריםקשיםכנגדה'והנהגתו, באנאוםארוךשלה', עםדבריפתיחה (לח 1–3) ודבריחתימהבנזיפההמנוסחתכשאלהרטורית (מ 1–2). תגובתושלאיוב (מ 3–5) רפויה. ועלכךבאנאוםשנישלה' (מ 6 – מא 26). נאוםזהפותחגםהואבשאלהרטוריתישירה, חריפהיותר: "הַאַףתָּפֵרמִשְׁפָּטִי, תַּרְשִׁיעֵנִילְמַעַןתִּצְדָּק?!" (מ 6–8). וכאןמציעה'לאיובבאירוניה, ללבוש'הודוהדר, גאוןוגובה' (מ 10), שהםלבושושלה' (השוותה'קד 1–2; צג 1), ולתפוסאתמקומובהנהגתהעולם (איובמ 8–14).
ועתהבאהתגובהמתנצלתשלאיוב (מב 1–6).[5] תגובהזוחוזרתומתכתבתבמיוחדעםפתיחתנאומוהראשוןשלה' (לח 1–2), ואינהדומהלתגובתוהקודמת, הרפויה (מ 4–5). הפעםישבההשלמהוהבנה. ועתהבאהאפואהעתלהשיבאתשבותושלאיובואףלהוקיעאתהתנהגותםשלשלושתרעיושלאיובכלפיו (מב 7–17); ובזאתלחתוםאתהפרשה.
הקוראיבחיןגםבשילובהאמנותיביןחזרותלביןשינויים.
הבהנראהאתהדוגמההבאה (וישקשרעניינימסויםבינהלביןקודמתה).
4 | התעסקותוחסרת-הטעםשלה'באדם |
כךמופיעאצלבנדויד (עמ' 210):
תה'ח 5 | תה'קמד 3 |
5 מָה אֱנוֹשׁכִּיתִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָםכִּיתִפְקְדֶנּוּ? | 3 י"י, מָהאָדָםוַתֵּדָעֵהוּ בֶּןאֱנוֹשׁוַתְּחַשְּׁבֵהוּ? |
אךישכתובשאינונזכראצלבנדויד: איובז 17–19. הנההשלמתהקטעהחסרובוהציוןבשלמההתעוררההתמיהה; ועודפסקהלהשוואה (מתוךתה'קג):
תה'ח 5–7 | תה'קמד 3–4 | איובז 17–19 | להשוואה: תה'קג 8–16 | |
5 מָה אֱנוֹשׁ כִּיתִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּיתִפְקְדֶנּוּ {5 כִּיתִפְקְדֶנּוּ} 6 וַתְּחַסְּרֵהוּמְּעַטמֵאֱלֹהִים αוְכָבוֹדוְהָדָרתְּעַטְּרֵהוּ 7 βתַּמְשִׁילֵהוּבְּמַעֲשֵׂייָדֶיךָ כֹּלשַׁתָּהתַחַתרַגְלָיו | 3 י"י, מָהאָדָם וַתֵּדָעֵהוּ בֶּןאֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵהוּ? 4 אָדָםלַהֶבֶלדָּמָה יָמָיוכְּצֵלעוֹבֵר γ{3 וַתְּחַשְּׁבֵהוּ} | 17 מָהאֱנוֹשׁ כִּיתְגַדְּלֶנּוּ וְכִיתָשִׁיתאֵלָיולִבֶּךָ 18 וַתִּפְקְדֶנּוּלִבְקָרִים, לִרְגָעִיםתִּבְחָנֶנּוּ? 19 כַּמָּהלֹאתִשְׁעֶהמִמֶּנִּי לֹאתַרְפֵּנִיעַדבִּלְעִירֻקִּי!? | 8 רַחוּםוְחַנּוּןי"יאֶרֶךְאַפַּיִםוְרַבחָסֶד [...] 10 לֹאכַחֲטָאֵינוּעָשָׂהלָנוּ [...] 11 כִּיהוּאיָדַעיִצְרֵנוּ, זָכוּרδכִּיעָפָראֲנָחְנוּ 15 אֱנוֹשׁεכֶּחָצִיריָמָיו, כְּצִיץהַשָּׂדֶהכֵּןיָצִיץ 16 כִּירוּחַעָבְרָהבּוֹוְאֵינֶנּוּ וְלֹאיַכִּירֶנּוּעוֹדמְקוֹמוֹ |
ראוגם:
αהשוואיובמ 9–10 (הצעהלאיוב): עֲדֵהנָאגָאוֹןוָגֹבַהּ, וְהוֹדוְהָדָרתִּלְבָּשׁ [...]; על-פיתה'קד 1: י"יאֱלֹהַיגָּדַלְתָּמְּאֹד, הוֹדוְהָדָרלָבָשְׁתָּ
βראובר' א 26; ט 2
γהשוותה'קו 31: וַתֵּחָשֶׁבלוֹלִצְדָקָה; מש'כז 14: קְלָלָהתֵּחָשֶׁבלוֹ
δראובר'ג 19
εראויש'מ 6–9
הקטעיםהללואשרבשלושתהטוריםהראשוניםמובעתבהםתמיהה, ואוליטרוניה, עלכיהאלוהיםמתעסקבאדםיתרעלהמידה. לדעתנו, כדאיהיהלהרחיבאתהמובאהולצרףאתההקשר. בשניהטוריםהראשונים, תה'חותה'קמדאומרהמשוררשהאדםהואפחות-ערך. במזמורחמביעהמשורראתתמיהתו– ואוליהתפעלותו– עלכייצורכזהקיבלמעמדשל"וַתְּחַסְּרֵהוּמְּעַטמֵאֱלֹהִים“,[6] המושלבכלהבריאה.[7] באיובזמובעתטרוניהעלההשגחההמדוקדקתשלה'עלכלצעדושעלשעושההאדם, ההופכתאתההשגחהלהצקהורדיפה.[8] ואילובמזמורקג (בטורהרביעי) אפסותווקוצרימיושלאדם (המתואריםבאמצעותדימוישלצמחיםהמתייבשיםחישקל) והיותורקעפרהםהסיבהלרחמיושלה'עלהאדם, סלחנותווחסדיו. דימוייםאלהנמצאיםגםבספרימקראאחרים.
ההקבלההבאהאינהמופיעהכללאצלבנדויד:
5 | איוםעלמלךבפורענות– וגםביצוע |
מל"איד 7–11 ירכעם | מל"אטז 1–4 בעשא | מל"אכא 20–24 אחאב | מל"בט 8–10 הוראהליהואלבצעאתהקללהעליהורם |
7 לְכִיאִמְרִילְיָרָבְעָם כֹּהאָמַרי"יאֱלֹהֵייִשְׂרָאֵל יַעַןאֲשֶׁרהֲרִמֹתִיךָמִתּוֹךְהָעָם וָאֶתֶּנְךָנָגִידעַלעַמִּייִשְׂרָאֵל. 8 וָאֶקְרַעאֶתהַמַּמְלָכָהמִבֵּיתדָּוִד וָאֶתְּנֶהָלָךְ [...] 9 וַתָּרַעלַעֲשׂוֹתמִכֹּלאֲשֶׁרהָיוּלְפָנֶיךָ וַתֵּלֶךְוַתַּעֲשֶׂהלְּךָ אֱלֹהִיםאֲחֵרִיםוּמַסֵּכוֹת לְהַכְעִיסֵנִי וְאֹתִיהִשְׁלַכְתָּאַחֲרֵיגַוֶּךָ. 10 לָכֵןהִנְנִימֵבִיארָעָה אֶלבֵּיתיָרָבְעָם וְהִכְרַתִּילְיָרָבְעָםמַשְׁתִּיןבְּקִיר עָצוּרוְעָזוּבבְּיִשְׂרָאֵל וּבִעַרְתִּי אַחֲרֵיבֵיתיָרָבְעָם כַּאֲשֶׁריְבַעֵרהַגָּלָלעַדתֻּמּוֹ. 11 הַמֵּתלְיָרָבְעָםבָּעִיר יֹאכְלוּהַכְּלָבִים וְהַמֵּתבַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּעוֹףהַשָּׁמָיִם כִּיי"ידִּבֵּר. | 1 וַיְהִידְבַרי"יאֶליֵהוּאבֶןחֲנָנִיעַלבַּעְשָׁא לֵאמֹר 2 יַעַןאֲשֶׁרהֲרִימֹתִיךָמִןהֶעָפָר וָאֶתֶּנְךָנָגִידעַלעַמִּייִשְׂרָאֵל וַתֵּלֶךְבְּדֶרֶךְיָרָבְעָם וַתַּחֲטִאאֶתעַמִּייִשְׂרָאֵלχ לְהַכְעִיסֵנִיבְּחַטֹּאתָם. 3 הִנְנִימַבְעִיר אַחֲרֵיבַעְשָׁאוְאַחֲרֵיבֵיתוֹ וְנָתַתִּיאֶתבֵּיתְךָ כְּבֵיתיָרָבְעָםבֶּןנְבָט. 4 הַמֵּתלְבַעְשָׁאבָּעִיר יֹאכְלוּהַכְּלָבִים וְהַמֵּתלוֹבַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּעוֹףהַשָּׁמָיִם. | 20 יַעַן הִתְמַכֶּרְךָ לַעֲשׂוֹתהָרַעבְּעֵינֵיי"י. {22 אֶלהַכַּעַסאֲשֶׁרהִכְעַסְתָּ וַתַּחֲטִאאֶתיִשְׂרָאֵל} 21 הִנְנִימֵבִיאֵלֶיךָרָעָה וּבִעַרְתִּיאַחֲרֶיךָ וְהִכְרַתִּילְאַחְאָבמַשְׁתִּיןבְּקִיר וְעָצוּרוְעָזוּבבְּיִשְׂרָאֵל. {21 וּבִעַרְתִּיאַחֲרֶיךָ} 22 וְנָתַתִּיאֶתבֵּיתְךָ כְּבֵיתיָרָבְעָםבֶּןנְבָט וּכְבֵיתבַּעְשָׁאבֶןאֲחִיָּה אֶלהַכַּעַסאֲשֶׁרהִכְעַסְתָּ וַתַּחֲטִאאֶתיִשְׂרָאֵל. 23 וְגַםלְאִיזֶבֶלדִּבֶּרי"ילֵאמֹר: הַכְּלָבִיםיֹאכְלוּאֶתאִיזֶבֶל αבְּחֵליִזְרְעֶאל. 24 הַמֵּתלְאַחְאָבבָּעִיר יֹאכְלוּהַכְּלָבִים וְהַמֵּתבַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּעוֹףהַשָּׁמָיִם. | 8 וְאָבַדכָּלבֵּיתאַחְאָב וְהִכְרַתִּילְאַחְאָבמַשְׁתִּיןבְּקִיר וְעָצוּרוְעָזוּבבְּיִשְׂרָאֵל. 9 וְנָתַתִּיאֶתבֵּיתאַחְאָב כְּבֵיתיָרָבְעָםבֶּןנְבָט וּכְבֵיתבַּעְשָׁאבֶןאֲחִיָּה. 10 וְאֶתאִיזֶבֶליֹאכְלוּהַכְּלָבִים בְּחֵלֶקיִזְרְעֶאל וְאֵיןקֹבֵר. |
αראומל"בט 31, 37. עםזאתראוגםשמ"בכ 15; יש'כו 1.
הקוראיבחיןבחילוף"בְּחֵל" / "בְּחֵלֶק", יבחןאתהפסוקיםהמובאיםבהערהαוישקולאיזוהיהגרסההקדומהוכיצדנוצרהחילוף. קוראמעמיקעשוילהסיקכירקהגרסה'חלק'מתאימהוהגרסה'חֵל'היאהשתבשותבגללשכיחותהשלמילהזו.
להלןטבלאותנוספותהממחישותפרשיותאשרלדעתנוחסרותבספרושלבנדוידוראוילהשלימן.
6 | איךנוהגיםכוהניםבזבחים |
דב'יח 3 עלפיהחוק | שמ"אב 13–14 מנהגםשלבניעלי |
3 וְזֶהיִהְיֶהמִשְׁפַּטהַכֹּהֲנִיםמֵאֵתהָעָם מֵאֵתזֹבְחֵיהַזֶּבַח אִםשׁוֹראִםשֶׂה וְנָתַןלַכֹּהֵן הַזְּרֹעַוְהַלְּחָיַיִםוְהַקֵּבָה. | 13 וּמִשְׁפַּטהַכֹּהֲנִיםאֶתהָעָם כָּלאִישׁזֹבֵחַזֶבַח וּבָאנַעַרהַכֹּהֵן [...] 14 כֹּלאֲשֶׁריַעֲלֶההַמַּזְלֵגיִקַּחהַכֹּהֵןבּוֹ. |
השמטהאחרתאצלבנדויד, עמ' 203. חסריםבוהטורהרביעילהלן, וגםפרטיםנוספיםשלהבדליםביןהטוריםאינםמובלטיםאצלודיהצורך.
7 | קולששוןוקולשמחה |
יר'ז 34 | יר'טז 9 | יר'כה 10–11 | יר'לג 10–11 | |
34 αוְהִשְׁבַּתִּי {34 מֵעָרֵייְהוּדָהוּמֵחֻצוֹתיְרוּשָׁלִַם} מֵעָרֵייְהוּדָהוּמֵחֻצוֹתיְרוּשָׁלִַם קוֹלשָׂשׂוֹןוְקוֹלשִׂמְחָה קוֹלחָתָןוְקוֹלכַּלָּה כִּילְחָרְבָּהתִּהְיֶההָאָרֶץ | 9 כִּיכֹהאָמַרי"יצְבָאוֹתאֱלֹהֵייִשְׂרָאֵל: הִנְנִיαמַשְׁבִּית מִןהַמָּקוֹםהַזֶּה לְעֵינֵיכֶםוּבִימֵיכֶם קוֹלשָׂשׂוֹןוְקוֹלשִׂמְחָה קוֹלחָתָןוְקוֹלכַּלָּה | 10 וְהַאֲבַדְתִּימֵהֶם קוֹלשָׂשׂוֹןוְקוֹלשִׂמְחָה קוֹלחָתָןוְקוֹלכַּלָּה קוֹלרֵחַיִםוְאוֹרנֵר 11 וְהָיְתָהכָּלהָאָרֶץהַזֹּאתלְחָרְבָּה לְשַׁמָּה | 10 כֹּהאָמַרי"י: עוֹדיִשָּׁמַע בַּמָּקוֹםהַזֶּה אֲשֶׁראַתֶּםאֹמְרִיםחָרֵבהוּא מֵאֵיןאָדָםוּמֵאֵיןבְּהֵמָה בְּעָרֵייְהוּדָהוּבְחֻצוֹתיְרוּשָׁלִַם הַנֲשַׁמּוֹת מֵאֵיןאָדָםוּמֵאֵיןיוֹשֵׁבוּמֵאֵיןבְּהֵמָה 11 קוֹלשָׂשׂוֹןוְקוֹלשִׂמְחָה קוֹלחָתָןוְקוֹלכַּלָּה קוֹלאֹמְרִים: הוֹדוּאֶתי"יצְבָאוֹתכִּיטוֹבי"י כִּילְעוֹלָםחַסְדּוֹ מְבִאִיםתּוֹדָהבֵּיתי"י {10 חָרֵבהוּא [...] הַנֲשַׁמּוֹת מֵאֵיןאָדָםוּמֵאֵיןיוֹשֵׁבוּמֵאֵיןבְּהֵמָה} כִּיאָשִׁיבאֶתשְׁבוּתהָאָרֶץכְּבָרִאשֹׁנָה אָמַרי"י |
αהשוויר'לג 11: אָשִׁיבאֶתשְׁבוּת
בפרקלגבדבריהנחמה (מובאבטורהרביעי) ישהיפוךלטובהשלהמופיעבשלושתהטוריםהאחרים: "לעיניכםובימיכם". יושםלבגםלמשחקהמילים'וְהשְׁבַּתִּי', 'מַשְׁבִּית' (מןשב"ת) והיפוכן''אָשִׁיבאֶתשְׁבוּת‘'.[9]
8 | הבטחהלדוידכיבנויבנהאתביתה'– וביצוע |
(הטורהשלישילהלןלאמובאאצלבנדויד, עמ' 42–43)
שמ"בז 11–16 הבטחה | דה"איז 10–14 הבטחה | דה"אכח 4–7 ביצוע | |
11 וְהִגִּידלְךָי"י כִּיבַיִתיַעֲשֶׂהלְּךָי"י. 12 כִּייִמְלְאוּיָמֶיךָוְשָׁכַבְתָּאֶתאֲבֹתֶיךָ וַהֲקִימֹתִיאֶתזַרְעֲךָאַחֲרֶיךָ אֲשֶׁריֵצֵאמִמֵּעֶיךָ וַהֲכִינֹתִיאֶתמַמְלַכְתּוֹ. 13 הוּאיִבְנֶהבַּיִתלִשְׁמִי וְכֹנַנְתִּיאֶתכִּסֵּאמַמְלַכְתּוֹעַדעוֹלָם 14 אֲנִיאֶהְיֶהלּוֹלְאָבוְהוּאיִהְיֶהלִּילְבֵן אֲשֶׁרבְּהַעֲוֺתוֹ וְהֹכַחְתִּיובְּשֵׁבֶטאֲנָשִׁיםוּבְנִגְעֵיבְּנֵיאָדָם 15 וְחַסְדִּילֹאיָסוּרמִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁרהֲסִרֹתִי מֵעִםשָׁאוּלאֲשֶׁרהֲסִרֹתִימִלְּפָנֶיךָ 16 וְנֶאְמַןבֵּיתְךָוּמַמְלַכְתְּךָ עַדעוֹלָםלְפָנֶיךָ כִּסְאֲךָיִהְיֶהנָכוֹןעַדעוֹלָם. | 10 וָאַגִּדלָךְ וּבַיִתיִבְנֶהלְּךָי"י 11 וְהָיָהכִּימָלְאוּיָמֶיךָלָלֶכֶתעִםאֲבֹתֶיךָ וַהֲקִימוֹתִיאֶתזַרְעֲךָאַחֲרֶיךָ אֲשֶׁריִהְיֶהמִבָּנֶיךָ וַהֲכִינוֹתִיאֶתמַלְכוּתוֹ 12 הוּאיִבְנֶהלִּיבָּיִת וְכֹנַנְתִּיאֶתכִּסְאוֹעַדעוֹלָם 13 אֲנִיאֶהְיֶהלּוֹלְאָבוְהוּאיִהְיֶהלִּילְבֵן וְחַסְדִּילֹאאָסִירמֵעִמּוֹ כַּאֲשֶׁרהֲסִירוֹתִי מֵאֲשֶׁרהָיָהלְפָנֶיךָ 14 וְהַעֲמַדְתִּיהוּבְּבֵיתִיוּבְמַלְכוּתִי עַדהָעוֹלָם וְכִסְאוֹיִהְיֶהנָכוֹןעַדעוֹלָם. | 4 וַיִּבְחַרי"יאֱלֹהֵייִשְׂרָאֵלבִּימִכֹּלבֵּיתאָבִי לִהְיוֹתלְמֶלֶךְעַליִשְׂרָאֵללְעוֹלָם [...] 5 [...] וַיִּבְחַרבִּשְׁלֹמֹהבְנִי {7 וַהֲכִינוֹתִיאֶתמַלְכוּתוֹ} לָשֶׁבֶתעַלכִּסֵּאמַלְכוּתי"יעַליִשְׂרָאֵל 6 [...] הוּאיִבְנֶהבֵיתִיוַחֲצֵרוֹתָי כִּיבָחַרְתִּיבוֹלִילְבֵןוַאֲנִיאֶהְיֶהלּוֹלְאָב 7 וַהֲכִינוֹתִיאֶתמַלְכוּתוֹעַדלְעוֹלָם {5 וַיִּבְחַרבִּשְׁלֹמֹהבְנִילָשֶׁבֶתעַלכִּסֵּאמַלְכוּתי"יעַליִשְׂרָאֵל} אִםיֶחֱזַקלַעֲשׂוֹתמִצְוֺתַי וּמִשְׁפָּטַיכַּיּוֹםהַזֶּה. |
במקראישאףפרקיםאשרבתוכםנמצאותחזרותכמקבילותפנימיות. הנהלמשלדב'יב:
9 | 'המקוםאשריבחר'לעשייתהקודשים |
דב'יב 4–7 | דב'יב 8–12 | דב'יב 13–14 | דב'יב 17–19 | דב'יב 26–27 |
4 לֹאתַעֲשׂוּן כֵּן לַי"יאֱלֹהֵיכֶם 5 כִּיאִם אֶלהַמָּקוֹם אֲשֶׁריִבְחַרי"יאֱלֹהֵיכֶם מִכָּלשִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּםאֶתשְׁמוֹשָׁם לְשִׁכְנוֹתִדְרְשׁוּ וּבָאתָשָּׁמָּה 6 וַהֲבֵאתֶםשָׁמָּה ➢עֹלֹתֵיכֶםוְזִבְחֵיכֶם וְאֵתמַעְשְׂרֹתֵיכֶם וְאֵתתְּרוּמַתיֶדְכֶם וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם וּבְכֹרֹתבְּקַרְכֶםוְצֹאנְכֶם 7 וַאֲכַלְתֶּםשָׁם ➢לִפְנֵיי"יאֱלֹהֵיכֶם וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹלמִשְׁלַחיֶדְכֶם אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם אֲשֶׁרבֵּרַכְךָי"יאֱלֹהֶיךָ | 8 לֹאתַעֲשׂוּן כְּכֹלאֲשֶׁר אֲנַחְנוּעֹשִׂיםפֹּההַיּוֹם אִישׁכָּלהַיָּשָׁרבְּעֵינָיו 9 כִּילֹאבָאתֶםעַדעָתָּה אֶלהַמְּנוּחָהוְאֶלהַנַּחֲלָה [...] 11 וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁריִבְחַרי"יאֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּןשְׁמוֹשָׁם שָׁמָּהתָבִיאוּ ➢אֵתכָּל אֲשֶׁראָנֹכִימְצַוֶּהאֶתְכֶם עוֹלֹתֵיכֶםוְזִבְחֵיכֶם מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַתיֶדְכֶם וְכֹלמִבְחַרנִדְרֵיכֶם אֲשֶׁרתִּדְּרוּלַי"י ➢ 12 וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵיי"יאֱלֹהֵיכֶם אַתֶּם וּבְנֵיכֶםוּבְנֹתֵיכֶם וְעַבְדֵיכֶםוְאַמְהֹתֵיכֶם וְהַלֵּוִיאֲשֶׁרבְּשַׁעֲרֵיכֶם כִּיאֵיןלוֹחֵלֶקוְנַחֲלָהאִתְּכֶם | 13 הִשָּׁמֶרלְךָ פֶּןתַּעֲלֶהעֹלֹתֶיךָ בְּכָלמָקוֹםאֲשֶׁרתִּרְאֶה 14 כִּיאִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁריִבְחַרי"י בְּאַחַדשְׁבָטֶיךָ שָׁםתַּעֲלֶה ➢עֹלֹתֶיךָ וְשָׁםתַּעֲשֶׂה כֹּלאֲשֶׁראָנֹכִימְצַוֶּךָּ | 17 לֹאתוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂרדְּגָנְךָוְתִירֹשְׁךָוְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹתבְּקָרְךָוְצֹאנֶךָ וְכָלנְדָרֶיךָאֲשֶׁרתִּדֹּר וְנִדְבֹתֶיךָוּתְרוּמַתיָדֶךָ 18 כִּיאִם לִפְנֵיי"יאֱלֹהֶיךָתֹּאכֲלֶנּוּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁריִבְחַרי"יאֱלֹהֶיךָ בּוֹ ➢{17 מַעְשַׂרדְּגָנְך וְתִירֹשְׁךָוְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹתבְּקָרְךָוְצֹאנֶךָ וְכָלנְדָרֶיךָאֲשֶׁרתִּדֹּר וְנִדְבֹתֶיךָ וּתְרוּמַתיָדֶךָ} ➢{18 וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵיי"יאֱלֹהֶיךָ בְּכֹלמִשְׁלַחיָדֶךָ} אַתָּה וּבִנְךָוּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָוַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִיאֲשֶׁרבִּשְׁעָרֶיךָ וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵיי"יאֱלֹהֶיךָ בְּכֹלמִשְׁלַחיָדֶךָ 19 הִשָּׁמֶרלְךָ פֶּןתַּעֲזֹבאֶתהַלֵּוִי כָּליָמֶיךָעַלאַדְמָתֶךָ | 26 רַק קָדָשֶׁיךָאֲשֶׁריִהְיוּלְךָוּנְדָרֶיךָ תִּשָּׂאוּבָאתָ אֶלהַמָּקוֹם אֲשֶׁריִבְחַרי"י {26 תִּשָּׂאוּבָאתָ} 27 וְעָשִׂיתָ ➢עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂרוְהַדָּם עַלמִזְבַּחי"יאֱלֹהֶיךָ [...] |
יסודותשוניםבפרקהזהמופיעיםגםבמקומותנוספיםבספרדברים.
והנהתקבולתחשובהנוספתשראוילהביאהבספר:
10 | יונהבלבהסערה (יונהפרקא) |
4 וַי"י | הֵטִילרוּחַגְּדוֹלָה | אֶלהַיָּם | וַיְהִיסַעַרגָּדוֹלבַּיָּם, וְהָאֳנִיָּהחִשְּׁבָהלְהִשָּׁבֵר | |||
5 | וַיָּטִלוּאֶתהַכֵּלִים [...] | אֶלהַיָּם | לְהָקֵלמֵעֲלֵיהֶם | |||
12 שָׂאוּנִי | וַהֲטִילֻנִי | אֶלהַיָּם | וְיִשְׁתֹּקהַיָּםמֵעֲלֵיכֶם | |||
15 וַיִּשְׂאוּאֶתיוֹנָה | וַיְטִלֻהוּ | אֶלהַיָּם | וַיַּעֲמֹדהַיָּםמִזַּעְפּוֹ |
במקרהזהנוחלהציגטבלהבצורתשורות, וכךמובלטהנרמזבסיפור. ואיןזהבגדר'מילהמנחה'או'שורשמנחה'גרידא. איןספק, שהמספררוצהלהראותבזה, כיצד, אחרישה''הטילאלהים'סערהמפחידה, מנסיםהמלחיםלהילחםבהעלידיאמצעיםארציים: הם'מטיליםאלהים'אתהמטעןהכבדהמאייםלהטביעאתהספינה. אךללאהועיל. יונהמלמדאותם, אתמהצריךבאמת'להטילאלהים'כדישהסערה'תשתוקמעליהם': אתהאשםבסערה, אותועצמו! ואכןכאשר'הטילוהואלהים', עמדהיםמזעפו.
והנהענייןנוסףמאותופרק, אשרהצגתובדרךכמוזומעמידהאתהקוראעלההתפתחותבמהלךהסיפור:
11 | מפנימהיראוהמלחים (יונהפרקא)? |
>>zv hpv
4–5 וַיְהִיסַעַרגָּדוֹלבַּיָּם [...] | וַיִּירְאוּ | הַמַּלָּחִים | |||
9 וְאֶתי"יאֱלֹהֵיהַשָּׁמַיִם | אֲנִייָרֵא | אֲשֶׁרעָשָׂהאֶתהַיָּםוְאֶתהַיַּבָּשָׁה | |||
10 | וַיִּירְאוּ | הָאֲנָשִׁיםיִרְאָהגְדוֹלָה [...] | כִּייָדְעוּהָאֲנָשִׁיםכִּימִלִּפְנֵיי"יהוּאבֹרֵחַ | ||
16 | וַיִּירְאוּ | הָאֲנָשִׁיםיִרְאָהגְדוֹלָה | אֶתי"י |
מתחילההמלחים'יראים'מפניהסערההבלתימצויהשפקדהאותם. אבלבהדרגהחלהתפנית– כפולה– בתפיסתם. היהזהאחרישיונההודיעשהוא'ירא'; הואיראאתה'אלוהיהיםוהיבשה, והואגםמוסיף– מהשהמספראומררקאחרכך– ומודיעלהםשהסערההתחוללהבשלמרידתובשליחותהאלוהית. עתההםמביניםשאיןזוסערההנובעתמהשתוללותאיתניהטבע, אלאמעשהידיושלאלוהיושליונה, והםנתקפיםאימה, 'יראהגדולה'. זואינהעודמלחמהשל'מלחים'ביםהגועש, אלאשל'אנשים'העומדיםמולהאל. הםאפואמאשימיםאתיונה: 'מהזאתעשית!'. לאחרשיונההוטלאלהים, וחמתושלאלוהיושליונהשככה, 'עמדהיםמזעפו'. ועתה'האנשיםיראיםיראהגדולהאתי"י'. עתהאין'יראה'זובגדראימה, אלאזויראתכבוד– מפניהאל, אשרבקצפומחוללסערותנוראות, וברצונומשקיטאתהיםהמשתולל.
לאמןהמיותרלהציגאתהמשוואההמעניינתהבאה:
12 | כוחווגבורתושלה' |
שמ"אב 10 (שירתחנה) | שמ"בכב 14, 51 (// תה'יח 14, 51) (שירתדויד) |
י"ייֵחַתּוּמְרִיבָו(מְרִיבָיו) עָלָו(עָלָיו)בַּשָּׁמַיִםיַרְעֵם י"ייָדִיןאַפְסֵיאָרֶץ וְיִתֶּןעֹזלְמַלְכּוֹ וְיָרֵםקֶרֶןמְשִׁיחוֹ | 14 יַרְעֵםמִןשָׁמַיִםי"י וְעֶלְיוֹןיִתֵּןקוֹלוֹ 51 מִגְדֹּיל(מִגְדּוֹל)יְשׁוּעוֹתמַלְכּוֹ וְעֹשֶׂהחֶסֶדלִמְשִׁיחוֹ |
הפסוקבשמ"אב 10, כהופעתובנה"מ, סתום: "י"ייֵחַתּוּמְרִיבָו(מְרִיבָיו)עָלָו(עָלָיו)בַּשָּׁמַיִםיַרְעֵםי"ייָדִיןאַפְסֵיאָרֶץ, וְיִתֶּןעֹזלְמַלְכּוֹ, וְיָרֵםקֶרֶןמְשִׁיחוֹ". מבנהוהשירילאברור (חלוקתהטעמיםאינהמסייעתכאן); אלמירומזתהמילה'עליו'? ברם, בטבלהזוהפסוקמוצגשלאעלפיחלוקתהטעמים– אשראינהתואמתאתפשטהכתוב. ההקבלהלפסוקים 14, 51 בשמ"בכב (שםמופיעההמילה'וְעֶלְיוֹן'), מצביעהבבירורעלהפתרון, ומהפשרהמילה'עליו'במקוםהזה: '*עליון''עלין''עליו''עלו'.
הנהדוגמהמעניינתנוספת, אשראצלבנדוידאיןהתייחסותאליה. ביהושעח 3–13 ישתיאורההכנותלתקיפתהעי. פסקהזומלאהקשיים, כפליםוסיבוכים, וכןמיליםחוזרות, מהןכעיןוריאציה (כגון: 'העיר'/ 'העי'), והיאמזמינהאתהקורא/החוקרלהציעפתרונות. דודרוזנטלעמדעלכךשלמעשההפסקהמורכבתמשתימסורותמקבילות; ניתןלהציבאותןכך:
13 | יציאהלמלחמהבעי |
יהושעח 3–9 | יהושעח 10–13 |
3 וַיָּקָםיְהוֹשֻׁעַוְכָלעַםהַמִּלְחָמָה לַעֲלוֹתהָעָי וַיִּבְחַריְהוֹשֻׁעַ שְׁלֹשִׁיםאֶלֶףאִישׁגִּבּוֹרֵיהַחַיִל וַיִּשְׁלָחֵםלָיְלָה. 4 וַיְצַואֹתָםלֵאמֹר רְאוּאַתֶּםאֹרְבִים לָעִירמֵאַחֲרֵיהָעִיר אַלתַּרְחִיקוּמִןהָעִירמְאֹדוִהְיִיתֶםכֻּלְּכֶםנְכֹנִים. 5 וַאֲנִיוְכָלהָעָםאֲשֶׁראִתִּי נִקְרַבאֶלהָעִיר [...] 9 וַיִּשְׁלָחֵםיְהוֹשֻׁעַוַיֵּלְכוּאֶלהַמַּאְרָב וַיֵּשְׁבוּבֵּיןבֵּיתאֵלוּבֵיןהָעַימִיָּםלָעָי וַיָּלֶןיְהוֹשֻׁעַבַּלַּיְלָההַהוּא בְּתוֹךְהָעָם. | 10 וַיַּשְׁכֵּםיְהוֹשֻׁעַבַּבֹּקֶר וַיִּפְקֹדאֶתהָעָם וַיַּעַלהוּאוְזִקְנֵייִשְׂרָאֵללִפְנֵיהָעָםהָעָי. {12 וַיִּקַּח כַּחֲמֵשֶׁתאֲלָפִיםאִישׁ} {12 וַיָּשֶׂםאוֹתָםאֹרֵב בֵּיןבֵּיתאֵלוּבֵיןהָעַימִיָּםלָעִיר} 11 וְכָלהָעָםהַמִּלְחָמָהאֲשֶׁראִתּוֹ עָלוּוַיִּגְּשׁוּוַיָּבֹאוּנֶגֶדהָעִיר וַיַּחֲנוּמִצְּפוֹןלָעַיוְהַגַּיבֵּינָו(בֵּינָיו)וּבֵיןהָעָי. 12 וַיִּקַּחכַּחֲמֵשֶׁתאֲלָפִיםאִישׁ וַיָּשֶׂםאוֹתָםאֹרֵבבֵּיןבֵּיתאֵלוּבֵיןהָעַימִיָּםלָעִיר. 13 וַיָּשִׂימוּהָעָםאֶתכָּלהַמַּחֲנֶהאֲשֶׁרמִצְּפוֹןלָעִיר וְאֶתעֲקֵבוֹ מִיָּםלָעִיר וַיֵּלֶךְיְהוֹשֻׁעַבַּלַּיְלָההַהוּא בְּתוֹךְהָעֵמֶק. |
נוסףעלכך, הצביערוזנטלעלפרטאחד, שלגביוישהתייחסותשלאחדהדרשנים, אשרהשכיללשלבלדרשהאחתשתיגרסאותמקבילות, פסוק 9 מכאןופסוק 13 מכאן (יושםלבלמיליםהמודגשותבטבלה): "אמרר'יוחנן. 'מלמדשלןבעמקהשלהלכה'" (בבלי, מגילהגכ“א).[10]
ייעודושלספרנו– רציונלודרךביצוע
ישלציין, שבנדוידקבעלעצמוגדריםקשוחיםוגבולות, מהייחשבכ'מקבילות'לצורךספרוומהלאייכנסבמסגרתזו. כללקשוחשלוהיהלאלהתייחסלקטעקצרמפסוקשלם. משוםכך, בעמ' 172 הביאאתההקבלהביןשמ'כג 18–19, לביןשמ'לד 25–26, אבל, כאמורלעיל (עמ' 3), אינומזכיראתההיקרותשל"לֹאתְבַשֵּׁלגְּדִיבַּחֲלֵבאִמּוֹ"בדב'יד 21ב, עלאףהחשיבותהרבהשבמדרשיההלכהלשילוששלציוויזה. אנחנוכאןפותחיםיותראתהמסגרות– ומשוםכךאנוקוראיםלספרנובשם"הקבלותומערכתהשוואותבמקרא". עםזאת, פרשיותמקבילותרקמבחינהעניינית, דוגמתשניסיפוריהבריאה (בראשיתפרקאמולפרקב), שכרותושללוטבהקבלהאלשכרותושלנוחוכדומה– בהןאיןאנועוסקים. ואילוהסיפורעלעבדאברהםההולךלבקשאישהליצחק (בר'כד) – המובאפעםמפיהמספרהמקראיופעםמפיהעבד– יובאבספרנובשלמותו; זאתמשוםשאיןאלושניסיפורים, אלאסיפוראחדהמציגאתהאירועיםבזהאחרזה, במתכוון, בפישתידמויות.[11] אנונזהריםמצירופימיליםכמו'ארבעיםיוםוארבעיםלילה', 'דרךשלושתימים'וכדומה, ואיןאנוטועניםבצורהגורפתשמקוםאחד'מתכתב'עםמקוםשני.[12]
ככלל, בחיבוריםשוניםמצביעיםעלאנאלוגיותביןמקומותשוניםבמקרא. התיחוםשלמהשנכוןלהיחשבכאנאלוגיהאינומוגדרבצורהמוסכמת. מצדאחדאפשרלקחתכדוגמהמייצגתאתהמדור"מקבילות"בסופםשלהכרכיםבסדרתדעתמקרא, בהוצאתמוסדהרבקוק: כאןישרשימותמקיפותביותרשלהקבלותקצרותמאודאוארוכותיותרביןמקראותשונים. שלושדוגמותקיצוניות: מולההיגד"ישפטה'ביניוביניך" (בר'טז 5) מוצבאצלםהכתוב"יראה'עליכםוישפט" (שמ'ה 21). כיוצאבזה: מול"ביאדנָי" (בר'מג 20; מד 14) מוצב"ביאדנָי" (שמ'ד 10). דוגמהמסוגאחר: "ואחריכןיצאוברכושגדול" (בר'טו 14) ומולושמ'ג 21–22 (כאןאיןאפילומילהאחתמשותפתביןהכתובים). עמדהמנוגדתמציגיהושעברמןהמתווהכלליםהמצמצמיםמאודאתהמקריםאשרמותרלהחשיבכאנאלוגיה.[13] משוםכךלאמצאנולנכוןלהגדירולתחוםאתמהשנכלולבספרנוולאקבענואפילו'כללאצבע', אלאאנורושמיםמהשנראהלנומענייןוראוילתשומתלבושלהקורא.
ברם, מלבדהוספתשלמותשלטבלאותהחסרותאצלבנדויד, ושלהשלמותלטבלאותהמובאותאצלובאופןחלקיבלבד, ומלבדדרכיהרישוםשלטוריההשוואהביןהטקסטיםהנקוטותבידינו, שונהספרנובעצםייעודו. מטרתהספרלשמשגירויל'קוראהפעיל', אשרינסהלהביןתחילהאתהטקסטהמקראיבדרךעמלנית, בכוחותעצמו, עודלפנישהואמחפשבמהשכתבואחרים. זאתבעזרתהטבלאותכדרךשהןמוצגותכאןבספר. טבלאותכאלהואחרות– עלפידרכנו– מציפותהרבהשאלותובעיותבטקסטואפילוקשייםואי-התאמות, אשרהפרשןאוהחוקרנקראלפתור. הקוראמוזמןלהעלותםואףלהציעהצעותותובנותמשלעצמו.
משוםכך, שלאכמובדוגמאותהמובאותלעיל, בגוףהספרההולךונבנהתובאנההטבלאותללאהסברים, והכולמסורבידיהקורא.
הטבלאותשבספרהןמסוגיםשונים. קצתןקצרותמאודכמואלהשהובאולעיל, וחלקומורכבותיותר. ישטבלאותהמכילותמספרגדולשלטוריםמקביליםשנאלצנולפרושעלפנימִפתחשלשניעמודים (כגוןכאלההעוסקותבסיפוריהבריאהאובנושאהשבתבתנ"ך). ישנןטבלאותמורכבותשמצורפותלהןהערותהפניהלמקומותאחריםבמקראאוסימניםהמצביעיםעלמוטיביםחוזרים. הטבלאותבספרנוהןלפיסדרפרקיהמקרא, ואנחנופותחיםאתספרנובסיפורהבריאהבבראשיתפרקא.
מובאיםכאןשנינספחיםלהדגמה; האחד- טבלהבשם'מעשהבראשית'וטבלאותהמשתרשרותממנה. כאןמופיעהטבלההמתפרסתעלמפתחשלשניעמודיםמצורפים. אנומצרפיםקובץPDFהממחישאתהמפתח. הנספחהשני, 'הברכותליוסף', מדגיםטבלהקצרה, שכמוהישהרבהבגוףהספרההולךונבנה. הטבלאות, כאמורלעיל, הואללאדבריהסברשלנואלאהכולמסורלפעילותהקורא.
במאמר"קריאהפעילהבפרשהשללילמכתבכורות (שמ'יא–יג)“[14] מצורפתהמחשה, מהעשויהקוראלראותבכוחותעצמומתוךהטבלאותבספרנו, עודבטרםעיוןבפרשנים.
למאמרזהמצורפיםשנינספחיםלהדגמה: מעשההבריאה (למעשה: מערכתטבלאות) והברכותליוסף.
נספחא:
14
מעשההבריאה (בר'א)
בר'א 3–5 | בר'א 6–8 | בר'א 9–10 | בר'א 11–13 |
3 וַיֹּאמֶראֱלֹהִים יְהִיאוֹר וַיְהִיאוֹר 4 וַיַּרְאאֱלֹהִיםאֶתהָאוֹר כִּיטוֹב וַיַּבְדֵּלאֱלֹהִיםבֵּיןהָאוֹרוּבֵיןהַחֹשֶׁךְ 5 וַיִּקְרָאאֱלֹהִיםלָאוֹריוֹם וְלַחֹשֶׁךְקָרָאלָיְלָה וַיְהִיעֶרֶבוַיְהִיבֹקֶר יוֹםאֶחָד | 6 וַיֹּאמֶראֱלֹהִים יְהִירָקִיעַבְּתוֹךְהַמָּיִם וִיהִימַבְדִּילבֵּיןמַיִםלָמָיִם {7 וַיְהִיכֵן} 7 וַיַּעַשׂאֱלֹהִיםאֶתהָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּלבֵּיןהַמַּיִםאֲשֶׁרמִתַּחַתלָרָקִיעַ וּבֵיןהַמַּיִםאֲשֶׁרמֵעַללָרָקִיעַ וַיְהִיכֵן 8 וַיִּקְרָאאֱלֹהִיםלָרָקִיעַשָׁמָיִם וַיְהִיעֶרֶבוַיְהִיבֹקֶר יוֹםשֵׁנִי | 9 וַיֹּאמֶראֱלֹהִים יִקָּווּהַמַּיִםמִתַּחַתהַשָּׁמַיִם אֶלמָקוֹםאֶחָד וְתֵרָאֶההַיַּבָּשָׁה וַיְהִיכֵן {10 וַיַּרְאאֱלֹהִים כִּיטוֹב} 10 וַיִּקְרָאאֱלֹהִיםלַיַּבָּשָׁהאֶרֶץ וּלְמִקְוֵההַמַּיִםקָרָאיַמִּים וַיַּרְאאֱלֹהִים כִּיטוֹב | 11 וַיֹּאמֶראֱלֹהִים תַּדְשֵׁאהָאָרֶץדֶּשֶׁאעֵשֶׂבמַזְרִיעַזֶרַע עֵץפְּרִיעֹשֶׂהפְּרִילְמִינוֹ אֲשֶׁרזַרְעוֹבוֹעַלהָאָרֶץ וַיְהִיכֵן 12 וַתּוֹצֵאהָאָרֶץדֶּשֶׁא עֵשֶׂבמַזְרִיעַזֶרַעלְמִינֵהוּ וְעֵץעֹשֶׂהפְּרִי אֲשֶׁרזַרְעוֹבוֹלְמִינֵהוּ וַיַּרְאאֱלֹהִים כִּיטוֹב 13 וַיְהִיעֶרֶבוַיְהִיבֹקֶר יוֹםשְׁלִישִׁי |
15 | ברכתפרייהורבייהלחיות, לאדםולנח; שלטוןהאדםבכלהחי |
[1] בר'א 22 | [2] בר'א 28 | בר'ה 2 | בר'ט 1–2 | בר'ט 7 | תה'ח 7–9 |
וַיְבָרֶךְאֹתָםאֱלֹהִים לֵאמֹר פְּרוּוּרְבוּ וּמִלְאוּאֶתהַמַּיִםבַּיַּמִּים וְהָעוֹףיִרֶבבָּאָרֶץ | וַיְבָרֶךְאֹתָםאֱלֹהִים וַיֹּאמֶרלָהֶםאֱלֹהִים פְּרוּוּרְבוּ וּמִלְאוּאֶתהָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַתהַיָּם וּבְעוֹףהַשָּׁמַיִם וּבְכָלחַיָּההָרֹמֶשֶׂתעַלהָאָרֶץ | זָכָרוּנְקֵבָהבְּרָאָם וַיְבָרֶךְאֹתָם וַיִּקְרָאאֶתשְׁמָםאָדָם בְּיוֹםהִבָּרְאָם | 1 וַיְבָרֶךְאֱלֹהִים אֶתנֹחַוְאֶתבָּנָיו וַיֹּאמֶרלָהֶם פְּרוּוּרְבוּ וּמִלְאוּאֶתהָאָרֶץ 2 וּמוֹרַאֲכֶםוְחִתְּכֶםיִהְיֶה עַלכָּלחַיַּתהָאָרֶץ וְעַלכָּלעוֹףהַשָּׁמָיִם בְּכֹלאֲשֶׁרתִּרְמֹשׂהָאֲדָמָה וּבְכָלדְּגֵיהַיָּם בְּיֶדְכֶםנִתָּנוּ | וְאַתֶּםפְּרוּוּרְבוּ שִׁרְצוּבָאָרֶץוּרְבוּבָהּ | 7 תַּמְשִׁילֵהוּבְּמַעֲשֵׂייָדֶיךָ כֹּלשַׁתָּהתַחַתרַגְלָיו 8 צֹנֶהוַאֲלָפִיםכֻּלָּם וְגַםבַּהֲמוֹתשָׂדָי 9 צִפּוֹרשָׁמַיִם וּדְגֵיהַיָּם עֹבֵראָרְחוֹתיַמִּים |
ראוגםסדרהיצוריםביחז'לח 20:
וְרָעֲשׁוּמִפָּנַי
דְּגֵיהַיָּם
וְעוֹףהַשָּׁמַיִם
וְחַיַּתהַשָּׂדֶה
וְכָלהָרֶמֶשׂהָרֹמֵשׂעַלהָאֲדָמָה
וְכֹלהָאָדָםאֲשֶׁרעַלפְּנֵיהָאֲדָמָה
מעשההבריאה (בר'א)
בר'א 13–19 | בר'א 20–23 | בר'א 24–25 | בר'א 26–31 |
14 וַיֹּאמֶראֱלֹהִים יְהִימְאֹרֹתבִּרְקִיעַהַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּילבֵּיןהַיּוֹםוּבֵיןהַלָּיְלָה וְהָיוּלְאֹתֹתוּלְמוֹעֲדִיםוּלְיָמִיםוְשָׁנִים 15 וְהָיוּלִמְאוֹרֹתבִּרְקִיעַהַשָּׁמַיִם לְהָאִירעַלהָאָרֶץ וַיְהִיכֵן 16 וַיַּעַשׂאֱלֹהִים אֶתשְׁנֵיהַמְּאֹרֹתהַגְּדֹלִים אֶתהַמָּאוֹרהַגָּדֹללְמֶמְשֶׁלֶתהַיּוֹם וְאֶתהַמָּאוֹרהַקָּטֹןלְמֶמְשֶׁלֶתהַלַּיְלָה וְאֵתהַכּוֹכָבִים 17 וַיִּתֵּןאֹתָםאֱלֹהִיםבִּרְקִיעַהַשָּׁמָיִם לְהָאִירעַלהָאָרֶץ 18 וְלִמְשֹׁלבַּיּוֹםוּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּילבֵּיןהָאוֹרוּבֵיןהַחֹשֶׁךְ וַיַּרְאאֱלֹהִים כִּיטוֹב 19 וַיְהִיעֶרֶבוַיְהִיבֹקֶר יוֹםרְבִיעִי | 20 וַיֹּאמֶראֱלֹהִים יִשְׁרְצוּהַמַּיִםשֶׁרֶץנֶפֶשׁחַיָּה וְעוֹףיְעוֹפֵףעַלהָאָרֶץ עַלפְּנֵירְקִיעַהַשָּׁמָיִם 21 וַיִּבְרָאאֱלֹהִיםאֶתהַתַּנִּינִםהַגְּדֹלִים וְאֵתכָּלנֶפֶשׁהַחַיָּההָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁרשָׁרְצוּהַמַּיִםלְמִינֵהֶם וְאֵתכָּלעוֹףכָּנָףלְמִינֵהוּ וַיַּרְאאֱלֹהִים כִּיטוֹב **15 23 וַיְהִיעֶרֶבוַיְהִיבֹקֶר יוֹםחֲמִישִׁי | 24 וַיֹּאמֶראֱלֹהִים תּוֹצֵאהָאָרֶץנֶפֶשׁחַיָּהלְמִינָהּ בְּהֵמָהוָרֶמֶשׂוְחַיְתוֹאֶרֶץלְמִינָהּ וַיְהִיכֵן 25 וַיַּעַשׂאֱלֹהִים אֶתחַיַּתהָאָרֶץלְמִינָהּ וְאֶתהַבְּהֵמָהלְמִינָהּ וְאֵתכָּלרֶמֶשׂהָאֲדָמָהלְמִינֵהוּ וַיַּרְאאֱלֹהִים כִּיטוֹב | 26 וַיֹּאמֶראֱלֹהִים נַעֲשֶׂהאָדָםבְּצַלְמֵנוּכִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּבִדְגַתהַיָּםוּבְעוֹףהַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָהוּבְכָלהָאָרֶץ וּבְכָלהָרֶמֶשׂהָרֹמֵשׂעַלהָאָרֶץ: {30 וַיְהִיכֵן} 27 וַיִּבְרָאאֱלֹהִיםאֶתהָאָדָםבְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶםאֱלֹהִיםבָּרָאאֹתוֹ זָכָרוּנְקֵבָהבָּרָאאֹתָם: **15 **16 וַיְהִיכֵן 31 וַיַּרְאאֱלֹהִיםאֶתכָּלאֲשֶׁרעָשָׂה וְהִנֵּהטוֹבמְאֹד וַיְהִיעֶרֶבוַיְהִיבֹקֶר יוֹםהַשִּׁשִּׁי |
16 | הצמחתהצמחייהלמאכל |
בר'א 11 | בר'א 12 | בר'א 29–30 | בר'ט 3–4 |
וַיֹּאמֶראֱלֹהִים תַּדְשֵׁאהָאָרֶץדֶּשֶׁא עֵשֶׂבמַזְרִיעַזֶרַע עֵץפְּרִיעֹשֶׂהפְּרִילְמִינוֹ אֲשֶׁרזַרְעוֹבוֹעַלהָאָרֶץ | וַתּוֹצֵאהָאָרֶץדֶּשֶׁא עֵשֶׂבמַזְרִיעַזֶרַעלְמִינֵהוּ וְעֵץעֹשֶׂהפְּרִי אֲשֶׁרזַרְעוֹבוֹלְמִינֵהוּ | 29 וַיֹּאמֶראֱלֹהִים הִנֵּהנָתַתִּילָכֶם אֶתכָּלעֵשֶׂבזֹרֵעַזֶרַע אֲשֶׁרעַלפְּנֵיכָלהָאָרֶץ וְאֶתכָּלהָעֵץאֲשֶׁרבּוֹפְרִיעֵץ זֹרֵעַזָרַע לָכֶםיִהְיֶהלְאָכְלָה 30 וּלְכָלחַיַּתהָאָרֶץ וּלְכָלעוֹףהַשָּׁמַיִם וּלְכֹלרוֹמֵשׂעַלהָאָרֶץ אֲשֶׁרבּוֹנֶפֶשׁחַיָּה אֶתכָּליֶרֶקעֵשֶׂבלְאָכְלָה | 3 כָּלרֶמֶשׂאֲשֶׁרהוּאחַי לָכֶםיִהְיֶהלְאָכְלָה כְּיֶרֶקעֵשֶׂבנָתַתִּילָכֶםאֶתכֹּל 4 אַךְבָּשָׂרבְּנַפְשׁוֹדָמוֹלֹאתֹאכֵלוּ |
17 | בריאתהאדםבצלםאלהים |
בר'א 26 | בר'א 27–28 | בר'ה 1–2 | בר'ט 6 |
וַיֹּאמֶראֱלֹהִיםנַעֲשֶׂהאָדָם בְּצַלְמֵנוּכִּדְמוּתֵנוּ | 27 וַיִּבְרָאאֱלֹהִיםאֶתהָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶםאֱלֹהִים בָּרָאאֹתוֹ זָכָרוּנְקֵבָהבָּרָאאֹתָם 28 וַיְבָרֶךְאֹתָםאֱלֹהִים [...] | 1 זֶהסֵפֶרתּוֹלְדֹתאָדָם בְּיוֹםבְּרֹאאֱלֹהִיםאָדָם בִּדְמוּתאֱלֹהִים עָשָׂהאֹתוֹ 2 זָכָרוּנְקֵבָהבְּרָאָם וַיְבָרֶךְאֹתָם וַיִּקְרָאאֶתשְׁמָםאָדָם בְּיוֹםהִבָּרְאָם | כִּיבְּצֶלֶםאֱלֹהִים עָשָׂהאֶתהָאָדָם |
נספחב: | 18 | ברכותליוסף |
בר'מט 25–26 ברכתיעקבליוסף | דב'לג 13–17 ברכתמשהליוסף |
25 מֵאֵלאָבִיךָוְיַעְזְרֶךָּ וְאֵתשַׁדַּיוִיבָרֲכֶךָּ בִּרְכֹתשָׁמַיִםמֵעָל בִּרְכֹתתְּהוֹםרֹבֶצֶתתָּחַת בִּרְכֹתשָׁדַיִםוָרָחַם 26 בִּרְכֹתאָבִיךָגָּבְרוּעַלבִּרְכֹתהוֹרַי עַדתַּאֲוַתגִּבְעֹתעוֹלָם תִּהְיֶיןָלְרֹאשׁיוֹסֵף וּלְקָדְקֹדנְזִיראֶחָיו | 13 מְבֹרֶכֶתי"יאַרְצוֹ מִמֶּגֶדשָׁמַיִםמִטָּל וּמִתְּהוֹםרֹבֶצֶתתָּחַת 14 וּמִמֶּגֶדתְּבוּאֹתשָׁמֶשׁ וּמִמֶּגֶדגֶּרֶשׁיְרָחִים 15 וּמֵרֹאשׁהַרְרֵיקֶדֶם וּמִמֶּגֶדגִּבְעוֹתעוֹלָם 16 וּמִמֶּגֶדאֶרֶץוּמְלֹאָהּ וּרְצוֹןשֹׁכְנִיסְנֶה תָּבוֹאתָהלְרֹאשׁיוֹסֵף וּלְקָדְקֹדנְזִיראֶחָיו 17 בְּכוֹרשׁוֹרוֹהָדָרלוֹ וְקַרְנֵירְאֵםקַרְנָיו בָּהֶםעַמִּיםיְנַגַּח יַחְדָּואַפְסֵיאָרֶץ וְהֵםרִבְבוֹתאֶפְרַיִם וְהֵםאַלְפֵימְנַשֶּׁה |
הערות
- אנימבקשלהודותלגב'מריאלמהדבאשרבטובטעמהובחריצותרבהסייעהבידיבמלאכתהעריכהשלהטבלאותהמורכבותובעיצובהנאהשלעמודיהספרובעינההחדהפתרהקשייםטכניים. נעזרתיהרבהגםבעצותיההנבונותבדברתכנוןהטבלאות.
[1] כלחוברתמכילההקבלותרקביןקבוצהמוגדרתשלספריהמקרא, כדלהלן: (א) בראשית– יהושע– שמואל– תהלים– דבריהימים; (ב) מלכים-א– דבריהימים; (ג) מלכים-ב– דבריהימים– ישעיה– ירמיה– עזרא– נחמיה; (ד) לקטהקבלותשלפרשיותופסוקיםמתוךתורה, נביאים, כתובים.
[2] פירותראשוניםשלגישתנוהוצגולאחרונהגםבמאמרדיגיטליבאתרשלמכללתגבעתוושינגטון: הגירושמגןעדן– תרשיםלקריאהבתנ"ךבדרךאחרת"; ראו: קישורית,; מ'צפור, "לדרךהשימושבפעליםהמקראייםגר"שו-של"ח: משחק-רדיפהבמגרשןשלמיליםסמי-נרדפות", מחקריגבעהז (תש"ף), עמ' 21– 29, ומאמרנוסףהעומדלראותאור: "המוטיב'אשתי-אחותיומלך'.שלושהסיפוריםוארבעהוקריאהאחרת", שאנןכו (תשפ"א; בדפוס).
[3] הטקסטהמקראיוקטעיםמןהפרשנותהמסורתיתשאוביםמתוךהתוכנההמקוונתמקראותגדולותהכתר, בההדרתפרופ'מנחםכהן, אוניברסיטתבר-אילן, גרסת 2009. הטקסטהמקראימועתקללאסימניהטעמים, והחלוקההיאבהתאםלפירושהנראהבעינינו. כמוכןאיננוכובליםעצמנולחלוקההמקובלתבמסורהלפסוקים. במבואמובאותטבלאותשלאנכללובגוףספרנו.
[4] צירוףזהנמצאעודרקבתה'פט 7. אחדהפתרונותהמופיעבמדרששוחרטובעלהפסוקמבאראתהצירוףכמתייחסלישראל, הנשחטיםעלקידושה'כמואילים. בתרגוםהשבעיםמופיעכאןכפלתרגום:
Ἑνέγκατετῷκυρίῳ, υἱοὶθεοῦ, (=הבולה', בניאל [פנייה])
ἐνέγκατετῷκυρίῳυἱοὺςκριῶν (=הבולה'בניאילים [מושא]).
[5] ראופס' 3, בואיובכמומצטטאתדבריהנזיפהשהטיחבוה‘.
[6] הפועל"וַתְּחַשְּׁבֵהוּ"אשרבתהיליםקמד 3 עשוילהתפרשגםבמשמעות: נתתלוחשיבות (השווההפועל'להעריך'המשמשהןבמשמעשלמדידהוהןבמשמעשלמתןחשיבות).
[7] המילים'כבודוהדרתעטרהו'מציינותאתלבושוהבלעדישלה' (תה'קד 1), וכאןאומרהמשורר, שה''מעטר'אתהאדםבלבושאלוהי, ובכךמסמלאתשלטונושלהאדםעלהעולם. 'הודוהדר', כלבושוהבלעדישלהאלמוזכריםגםבהקשריםאחרים. כך, כתגובהעלתלונותיוועלדבריהביקורתשמותחאיובעלהנהגתה'אתהעולם, מציעלוה'באירוניהלהתחלףכביכולבתפקידים, ללבוש'הודוהדר'ולקבלעלעצמואתהנהגתהעולם (איובמ 9 ואילך).
[8] כניגודלכך, ראותה'קג (כמובאבטורהרביעי): גםשםמודגשתאפסותושלהאדם; אבלשםעובדהזאתמובאתכהנמקהלכך, שה'מוחלוסולחלאדם. ראו: מ'צפור, טלליורדים, הוצאתמכללתגבעתושינגטון, תשע"ט, עמ' 210–211.
[9] לצירוףזהראו: M.A. Zipor & M. Ben-Yashar, “šûb šebût”, in: Theol. Wörterb. z. AT, vol. VII (1992), pp. 958–965; = TDOT. vol. XIV (2004), pp. 294–302
[10] ראוד'רוזנטל, "עלדרךטיפולםשלחז"לבחילופינוסחבמקרא", בתוךי'זקוביץוא'רופא (עורכים), מאמריםבמקראובעולםהעתיק: ספריצחקאריהזליגמן, ירושליםתשמ"ג, עמ' 395–417.
[11] ראועוד: מ'בן-ישרומשהצפור, "'שיחתןשלעבדיאבות', אפייהויופייהעיוניםבבראשיתכ"ד", בתוך: מ'צפור, טלליורדים, (ראוהערה 8 לעיל), עמ' 21–39.
[12] ראו: ג'ברזילי, "'דרךשלושתימים': למשמעותושלביטוימספריבמקראובפרשנותהקדומה", מחקרימורשתנו ב-ג (תשס"ד), עמ' 17 - 28; G. Barzilai, "Three-Day Journey': What Happens When Typological Numbers Are Taken Literally - a Test Case", בתוך: מ'גרוברואחרים (עורכים), תשורהלצפרירה, בארשבעתשע"ג, עמ' *25-*39. מצבורשלאזכורי'ארבעיםיוםוארבעיםלילה'נמצאבסיפורמעשההעגל, וחוקריםמציעיםמשמעותוקשרביןאזכוריםאלה. ראו: צפור (בהערההקודמת), עמ' 118–119. לצירוףהחוזר'דרךשלושתימים'ישמשמעותבסיסיתבסיפוריישראלבמצריםויציאתמצרים; הואקשורלבקשתמשהלצאתלעבוד/ לזבוחלה'במדבר. ראולהלןהערה 20.
[13] י'ברמן, "הערהמתודולוגיתלביסוסהאנלוגיההנרטיביתבסיפורהמקראי", ביתמקראנג,א (תשס"ח), עמ' 31–46.
[14] מאמרדיגיטליבאתרשלמכללתגבעתוושינגטון; ראו: קישורית.