 |
| המטמון שהתגלה ביסודות המבנה צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות |
בחפירות שניהלה רשות העתיקות בשנת 2022 ברחוב נורדאו בעיר במימון עיריית לוד, נחשפו שרידי מבנה ציבור שנחרב בחורבן אלים בסוף התקופה הרומית–תחילת התקופה הביזנטית. ביסודות המבנה התגלו 94 מטבעות כסף וברונזה המתוארכים לשנים 222–354 לספירה, שהוטמנו בו במכוון –מתוך תקווה לשוב ולאסוף אותם עם שוך המאורעות. המטבעות המאוחרים במטמון מתוארכים לימי מרד גאלוס (351–354 לספירה). אף על פי שהעדויות הכתובות למרד זה, בקיסר הרומי קונסטנטיוס גאלוס, נדירות, קיימים אזכורים לכך שערים יהודיות מרכזיות כמו לוד, ציפורי וטבריה נחרבו במהלך המרד, על ידי צבאו של הקיסר קונסטנטיוס גאלוס.
בין הממצאים הנוספים שנמצאו במבנה היו פריטי אבן ושיש מרשימים, כתובות ביוונית, עברית ובלטינית, וכתובת שעליה שם של אדם יהודי ממשפחת הכוהנים ואשר עדיין נחקרת.
הכתובות, והעובדה שלא נמצאו עצמות חזיר במכלול עצמות בעלי החיים שהתגלו באתר, מעידות כי המבנה שימש אוכלוסייה יהודית.
לדברי חוקרי האתר, שחר קריספין ומור ויזל מרשות העתיקות, "מדובר, ככל הנראה, במבנה ציבור יהודי מפואר, שבו פעלו חכמי העיר. מכתבי חז"ל ידוע, כי לוד שימשה מרכז יהודי משמעותי בימים שאחרי חורבן בית המקדש בירושלים. הנודעים מחכמי לוד הם, ר'אליעזר בן הורקנוס, ר'טרפון, ר'עקיבא, ר'יוסי הגלילי ועוד. המבנה, שנחרב עד ליסודותיו, מצביע כי דיכוי המרד נעשה בתוקפנות ובאלימות ולא הייתה זו רק מהומה מקומית כפי שנטען במחקרים קודמים. עדות זו היא היחידה, עד כה, להיקפו ולעוצמתו של מרד גאלוס במרכזה של ארץ ישראל".
לדברי יו"ר מועצת רשות העתיקות פרופ'יהושע שוורץ, החוקר את לוד היהודית, "קשה לקבוע אם המבנה המפואר שהתגלה שימש כבית כנסת, כבית מדרש, כבית ועד - או לשלושתם גם יחד. מה שברור הוא, שהמבנה, מטמון המטבעות וכלל הממצא הארכיאולוגי שנתגלו בחפירה, מתקשרים יפה עם המקורות היהודיים והלא-יהודיים שמתארים את לוד/דיוספוליס כמרכז יהודי-תורני חשוב בתקופת המשנה והתלמוד. מצב זה, כנראה נמשך גם לתוך התקופה הביזנטית, עד שנגדע באכזריות בעת מרד גאלוס".