↧
פרופ'שרה יפת: למה תנ"ך עכשיו
↧
מכתב ל"לוטה"
שולה לויטל
 |
| ג'ון מרטין, סדום ועמורה |
שלום לך "לוטה",
מכיוון שהאחראים על המורשת המקראית בחרו שלא להעניק לך שם, ומכיוון שאַת רעייתו של לוט ואני מתקשה לפנות אל נְטולת-שֵם, בחרתי לכנותך: לוטה. "לוט"משמעותו מכוסה, עטוף ולכן חסר שקיפות.
על פי הנתונים המקראיים, היו לכם בנות רווקות וגם חתנים, מכאן אני למדה שהיו לכם גם בנות נשואות וייתכן שגם נכדים. אולי הייתה אחת מבנותייך לאחר לידה ולכן לא התאים לה לצאת אתכם למסע המדברי למחוז לא נודע. את יודעת, לוטה, יום יבוא ובני עמנו ייגלו מארצם, ינדדו למרחקים, לעתים יסולקו שוב מביתם. יבואו ימים שבהם תגבר הסכנה ומי שיהיה קל רגליים ומהיר החלטה ימהר לשוב אל ארץ אבותייך-אבותינו ואילו אחיותיהם, המטופלות (והמטפלות) בטף יחששו לעזוב את ביתן המוכר. גם בעתיד יהיו לנו ראשי משפחה שיאמרו: האל נגלה אליי ואמר, מהר למלט את עצמך ואת משפחתך, אל תביטו לאחור... תתעלמו מהוריכם הזקנים, מאחיכם הנכה ובִתכם שילדה שלשום... כי אם תביטו לאחור אל מצוקתם: תתאבנו... את יודעת, אחות רחוקה, "ילכלכו"עלייך, שנשים דעתן קלה, ירכלו עלייך שאת סקרנית, שאת מסתכלת לאחור כי את תרה אחר דראמת אש ועשן.
ואני תוהה האם התבוננת במופע הנורא בדאגה לבתך היולדת, שהחלב שבה רתח והתינוק רתוק ומרותך... אל אחיך הנכה בכלא נכותו ובהורייך, בהם טיפלת. אַת, שמביתך הציע לוט להוציא את בנותייך לאונס של האספסוף, רואָה אותן מקפצות בקלילות כאיילות שלוחות על ההרים; עצַרְתְ באחד המדרונות התלולים...על פי הנתונים המקראיים, היו לכם בנות רווקות וגם חתנים, מכאן אני למדה שהיו לכם גם בנות נשואות וייתכן שגם נכדים. אולי הייתה אחת מבנותייך לאחר לידה ולכן לא התאים לה לצאת אתכם למסע המדברי למחוז לא נודע. את יודעת, לוטה, יום יבוא ובני עמנו ייגלו מארצם, ינדדו למרחקים, לעתים יסולקו שוב מביתם. יבואו ימים שבהם תגבר הסכנה ומי שיהיה קל רגליים ומהיר החלטה ימהר לשוב אל ארץ אבותייך-אבותינו ואילו אחיותיהם, המטופלות (והמטפלות) בטף יחששו לעזוב את ביתן המוכר. גם בעתיד יהיו לנו ראשי משפחה שיאמרו: האל נגלה אליי ואמר, מהר למלט את עצמך ואת משפחתך, אל תביטו לאחור... תתעלמו מהוריכם הזקנים, מאחיכם הנכה ובִתכם שילדה שלשום... כי אם תביטו לאחור אל מצוקתם: תתאבנו... את יודעת, אחות רחוקה, "ילכלכו"עלייך, שנשים דעתן קלה, ירכלו עלייך שאת סקרנית, שאת מסתכלת לאחור כי את תרה אחר דראמת אש ועשן.
ואני שואלת אותך אם שאלְת את עצמך: מה קרה לי? איך יכולתי להמשיך לבטוח באיש הזה וללכת אתו ולשוב ולהקים אתו ביחד בית חלופי?! בעוד הבית בו ילדתי את ילדיי, כיירתי את קערותיי, תמכתי באחי שמיטת סדום כרתה כפות רגליו וסעדתי את הוריי המתעוורים עולה באש? לא ייפלא ממני, אֵפוא, שכפות רגלייך נצמדו לקרקע וכמו הצמיחו בה שורשים בל יינתקו. מאחלת אני לך שהשיתוק השקיטך והרגיעך.
↧
↧
על כדורגל בתקופת שאול ויהונתן...
צחי רולניק, מורה
סיפור שהיה כך היה...
בתחילת השנה לימדתי בכיתה ט'7 בבית ספרי, כיתה שאני מחבב מאד אך שהילדים בה לעיתים קצת שוכחים את עצמם ומתפזרים. אחת הילדות שקבלה ממני ׳הפרעה׳ שאלה אם היא יכולה לעשות משהו כדי להמתיק את רוע הגזרה וכשהכיתה הביעה את אכזבתה על כך שלא לומדים את הקרב עם הפלישתים בפרק י"ד – הצעתי לה ללמוד את הפרק וללמד אותו בקצרה את הכיתה בשיעור הבא.
בתחילת השנה לימדתי בכיתה ט'7 בבית ספרי, כיתה שאני מחבב מאד אך שהילדים בה לעיתים קצת שוכחים את עצמם ומתפזרים. אחת הילדות שקבלה ממני ׳הפרעה׳ שאלה אם היא יכולה לעשות משהו כדי להמתיק את רוע הגזרה וכשהכיתה הביעה את אכזבתה על כך שלא לומדים את הקרב עם הפלישתים בפרק י"ד – הצעתי לה ללמוד את הפרק וללמד אותו בקצרה את הכיתה בשיעור הבא.
האמת היא שבשיעור הבא העניין פרח מזיכרוני לגמרי אך רותם, אותה ילדה, טרחה להזכיר לי את המטלה ולומר לי שהיא מוכנה ושהיא תסביר את הפרק בצורת הצגה שהכינה.
כשנתתי את האו קיי להראות מה שיצרה – זינקו כעשר בנות (חלקן בתלבושות של מכבי תל אביב והפועל ת"א) ונעמדו ליד הלוח
וזה מה שנגלה מול הכיתה:
שמואל א' - פרק י"ד - כמשחק כדורגל
שדרן 1:"והנה חזרנו מהפסקת המחצית, אנחנו במשחק של בני ישראל כנגד הפלישתים אשר שוקלים לשנות את שמם ל'יבוא גלית נראה לכם מה זה'. שאול קדוש מאמן בני ישראל בתגובה: "חכו חכו, נביא לכם איזה ג'ינג'י."
שדרן 2:"המשחק מתחיל. אנחנו עוקבים אחר פעולתו של יוני שושן, החלוץ החדש של בני ישראל. שושן מתקדם עם הכדור, מגיע אל בוצץ וסנה. שושן אינו ירא למרות הסיכון והפחד בשל כינויים הידוע 'הפאוליסטים'. שושן ממשיך לבדו עד שרואה מרחוק את שוער העונה, אמיר אבו-סביח."
שדרן 1:"מבטים רבי משמעות מוחלפים בין המתחרים על 'גביע סוף עונה', וניתן רק לשער כי..."
שושן: "בוא לכאן אם יש לך אומץ !"
אבו-סביח:"אין מצב. בוא למעלה."
שושן:"פחדן"
שדרן 2:"שושן מפגין לא מעט אומץ ורץ עם הכדור אל עבר שער הפלישתים. אחריו רץ אחד השחקנים מקבוצתו אך מכיוון ולא הופיע הרבה השנה, אני אפילו לא יודע את שמו."
שדרן 1:"יוני שושן, באופן מפתיע מצליח ועומד מול אבו-סביח. הקהל עוצר נשימה."
שושן:"כדאי שתוותר עכשיו!"
- אבו-סביח יורק -
- שושן מכניס גול -
שדרן 2: גול!!! הקהל קם על רגליו!"
שדרן 1:"ללא ספק, זהו גול העונה !"
שדרן 2:"מוסרים לי באוזניה כי קדוש מבקש פסק זמן בצורה יוצאת דופן משאר המשחקים בעונה זו."
קדוש:"שחקנים, אחלה גול שושן, אבל הגביע עדיין לא בידינו!
עלייכם לעשות כל מה שביכולתכם ולא לפחד מן הפלישתים אשר מבולבלים מהמשחק המדהים שהיה כאן עד עכשיו. עלינו לנצל את ההזדמנות הזו שהם לא בפוקוס כדי שלא תהיה להם אפשרות להתארגן ולהתייצב נגדנו."
-השחקנים שותקים ומחליפים מבטים-
קדוש:"זכרו, שהניצחון אומנם חשוב, אך עדיין אסור לכם לאכול מחטיפי האנרגיה המסוכרים! אני לא מרשה לעצמי להוות פרסומת סמויה וזולה לאנרג'י! העובר על חוק זה יסולק מהקבוצה לצמיתות!"
שדרן 1:"אף על פי שכוונתו של קדוש רצויה, השחקנים כבר נחלשו. יכול להיות שהם זקוקים לריענון."
שדרן 2: "או למנת סוכר קלה"
-השדרנים צוחקים-
שדרן 1:"מוסרים לי באוזנייה כי יוני שושן, אשר עדיין מעופף מכך שגבר על אבו-סביח לא הקשיב לדבריו של המאמן והרגע אכל שני חטיפי אנרגיה של חברת (פרסומת) אנרג'י – תאכל את זה כי שחקני כדורגל אוכלים את זה!"
קדוש:"בגדתם באמוני וכעת עלייכם להישבע לי לא לאכול יותר חטיפי אנרגיה לעולם!!!!! ובנוסף, בנו לשופט מקדש קטן. אולי חנופה תעזור..........."
שדרן 2:"שחקני בני ישראל עדיין נראים מותשים, מה יעשה קדוש בכדי לעורר אותם?"
קדוש:"לאחר שננצח, נוכל לגנוב להם את המדים היוקרתיים ואת אוסף צמידי הגומי לום שלהם"
-השחקנים מתפזרים-
קדוש:"לא אתה שושן! אתה יושב על הספסל ולא מעניין אותי שהכנסת את גול השנה!"
שדרן 1:"קדוש החליט לא להעלות את חלוצו המצטיין בשל אי עמידה בתנאי הקבוצה, על כן תפקיד החלוץ יועבר לשחקן אחר."
שדרן 2:"האם אתה באמת מאמין שקדוש יסלק את החלוץ המצטיין שלו בעקבות עבירה כה קטנה?"
שדרן 1:"שאר חברי קבוצת בני ישראל והאוהדים בוודאי לא יתנו לדבר כזה לקרות. שושן הינו כוכב הקבוצה ואני אינני מאמין כי שאול קדוש יוותר עליו."
שדרן 2:"ואכן הקהל מתקומם נגד החלטתו של מאמן בני ישראל."
שדרן 1:"לא קשה להאמין, בכל זאת, שושן אכל מן החטיף בשוגג מפני שלא שמע את הוראותיו של המאמן."
שדרן 2:"ובנוסף, שושן יהיה זה שלפי הסטטיסטיקה, יביא את בני ישראל לניצחון כנגד הפלישתים.
-עושים ליוני שק קמח וצועקים שושן!-
סוף.
כששאלתי את רותם האם היא מוכנה עכשיו לספר לכיתה את המתרחש בפרק התנ"כי עצמו – עשתה זאת רותם ללא בעיות וספרה לכיתה על ההסתערות מלאת העוז של יונתן ונערו על מצד הפלשתים וכל מה שהשתלשל משם הלאה.
נמלאתי גאווה על המקוריות, על האינטליגנציה, על הפרשנות, על ההשקעה, על הלימוד ועל היכולת.
בשיעור הבא רותם הפריעה עוד פעם.
נו טוב, אי אפשר תמיד לנצח.
↧
צל למבשר: וינייטה לפרשת וירא התשע"ה
יצחק מאיר, סופר משורר והוגה דעות
 |
| עץ אחד ומיוחד |
חורש היה בחלקה מישורית סמוכה לחברון, ועל שם בעליו, מַמְרֵ֣א הָאֱמֹרִ֗י אֲחִ֤י אֶשְׁכֹּל֙ וַאֲחִ֣י עָנֵ֔ר, נודעה ברבים כ"אלוני ממרא". באותו מישור נטה אברהם, לאחר שנח מהתהלך בארץ לאורכה ולרוחבה, את אוהלו, ושם בנה מזבח לה'. אף על פי שהבריות דרשו "אַבְרָ֣ם הָעִבְרִ֑י"על שם שכל העולם כולו מעבר אחד ואברהם לבדו מעברו השני, מעורב היה אברהם עם יושבי הארץ ומצא בה ידידים ולא נתבדל בכל אלא באמונתו, והיטב הקפיד שמזבח שלו לה'שאמר לו "לֶךְ־לְךָ֛ ... אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ"(בראשית י"ב,א'), וציוה עליו"וְאַתָּ֖ה אֶת־בְּרִיתִ֣י תִשְׁמֹ֑ר אַתָּ֛ה וְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ לְדֹרֹתָֽם.....הִמּ֥וֹל לָכֶ֖ם כָּל־זָכָֽר"(שם י"ז, י'-י"א)לא יהיה כמזבחותם של הערלים לאליליהם האחרים. גבורה היא, להיות מעורב עם הבריות שבארץ ומתבדל עם ה'שבשמים.
שם, באלוני ממרא, בדמות מלאכות שלושה עוברי אורח, נגלה עליו על אברהם ה', לבשר לו ולשרה אשתו כי בן ייוולד להם 'כעת חיה', ובו וממנו תתקיים ההבטחה כי " ...אַ֨בְרָהָ֔ם הָי֧וֹ יִֽהְיֶ֛ה לְג֥וֹי גָּד֖וֹל וְעָצ֑וּם וְנִ֨בְרְכוּ־ב֔וֹ כֹּ֖ל גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ.... כִּ֣י יְדַעְתִּ֗יו לְמַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר יְצַוֶּ֜ה אֶת־בָּנָ֤יו וְאֶת־בֵּיתוֹ֙ אַחֲרָ֔יו וְשָֽׁמְרוּ֙ דֶּ֣רֶךְ ה'לַעֲשׂ֥וֹת צְדָקָ֖ה וּמִשְׁפָּ֑ט"(שם,י"ח,י"ל-י"ט). מי יכול לשער הודה של בשורה מעין זו ומה היא מטביעה בנפשו של אדם? עולמו של אברהם העברי הוא עולם של עוברים ממקום למקום, מאור כשדים לחרן, מחרן למקום שלא פורש אלא במילים המסתוריות "הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ". הוא לא עומד על עומדו בארצו. גם בה הוא הנווד הנודד, אַבְרָ֣ם הָעִבְרִ֑י הוא הבודד העובר, "וַיַּעֲבֹ֤ראַבְרָם֙ אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ עַ֚ד מְק֣וֹם שְׁכֶ֔ם עַ֖ד אֵל֣וֹן מוֹרֶ֑ה "(שם,י"ב,ב').גם מאלון מורה, הסמוכה לשכם (להבדיל מ'אלון ממרא'הסמוכה לחברון)הוא עובר."וַיִּסַּ֣ע אַבְרָ֔ם הָל֥וֹךְ וְנָס֖וֹעַהַנֶּֽגְבָּה"(שם, ט'). הרעב סוגר עליו בארץ החולפת תחת רגליו תמיד ואינה יודעת להציע לו חנייה של שדה וכרם."וַיֵּ֨רֶד אַבְרָ֤ם מִצְרַ֙יְמָה֙לָג֣וּר שָׁ֔ם כִּֽי־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב בָּאָֽרֶץ"(שם,י'). הוא מעשיר שם. אבל עושרו לא קונה לו מקום. אין לו קרקע. כספו וזהבו מושקעים בצאן. לא בקמה. לא בזית. באשר שם יש מרעה- שם יש צאן והצאן הולך, וההלך הולך. עכשיו שוב עובר העובר לארץ. גם בה הוא נע ונד מעיר לכפר ומכפר לעזובה כאילו דבק בו גורל ההולך והעובר הנצחי "וַיֵּ֙לֶךְ֙ לְמַסָּעָ֔יומִנֶּ֖גֶב וְעַד־בֵּֽית־אֵ֑ל עַד־הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר־הָ֨יָה שָׁ֤ם אָֽהֳלֹה֙ בַּתְּחִלָּ֔ה בֵּ֥ין בֵּֽית־אֵ֖ל וּבֵ֥ין הָעָֽי"(שם, י"ג,ג').
המסע לא תם. בבואו לאלוני ממרא הוא נוטה בה אוהל. לא בית. איך יבנה בבית בחלקה שאינה שלו אלא של אדומי, שאף על פי שהוא אוהבו, הוא הבעלים האוחז ברכושו, ואברהם הוא הנווד, העובר, שאינו יכול אלא להקים אוהל עראי, עובר. הוא רואה 'עוברים'בכל. הוא עצמו 'עובר'. האנשים שבאו לבשרו 'עוברים'. "אַל־נָ֥א תַעֲבֹ֖ר מֵעַ֥ל עַבְדֶּֽךָ"(שם, י"ח,ג')הוא אומר לאחד המלאכים הניצבים עליו. "סַעֲד֤וּ לִבְּכֶם֙ אַחַ֣ר תַּעֲבֹ֔רוּ"(שם,ה')הוא אומר לשלושה, ומוסיף, "כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן עֲבַרְתֶּ֖םעַֽל־עַבְדְּכֶ֑ם"(שם). להתבשר בהווייה של ארעי שאינו תם, של שיוט שאין לו סוף במרחבי ההרים והבקעות והמדבריות הנוגסות בגבולות ארצות ועמים, בשורה של לידת בן שיהיה עוגן לאומה שתיאחז בארץ, היא בשורה הממלאת לב האיש ולב האישה במעין שחוק קסום בקרבם, אם מפני שכל הנדודים עד הנה צוחקים צחוק מריר על שעכשיו, אל מול הבשורה, הן נדמים כנדודי שווא שלא באו לעולם אלא כמבוא להשתקעות-עד, אם מפני שהבשורה צוחקת בקרבם לנדודים. אין גרעין של לעג או של פקפוק או של "כל השומע יצחק לי"במובן העממי של הביטוי הזה בשחוק הספון בקרבה של שרה. שום אב ושם אם לא היו קוראים לבנם שלבואם נכספו כל כך על שם צחוק של לעג או של אי אמון. "וַיִּקְרָ֨א אַבְרָהָם֜ אֶֽת־שֶׁם־בְּנ֧וֹ הַנּֽוֹלַד־ל֛וֹ אֲשֶׁר־יָלְדָה־לּ֥וֹ שָׂרָ֖ה יִצְחָֽק"(שם כ"א, כ')על שם השמחה, על שם "אָ֤ז יִמָּלֵ֢א שְׂח֡וֹק פִּינוּ֘ וּלְשׁוֹנֵ֪נוּ רִ֫נָּ֥ה"(תהלים קכ"ו,ב'), על שם הביטחון כי עם לידתו של הבן מתבשרת משפחת אברהם בשורה מפליאה, שחרף נדודיה תהיה לידת יצחק החוליה הראשונה בשלשלת ישיבת הבטח בארץ המובטחת.
קבלת פני האורחים המבשרים משופעת פרטים המעניקים להכנסת האורחים ממד של מצווה הראויה לקיום מעולה.יֻקַּֽח־נָ֣א מְעַט־מַ֔יִם, רַחֲצ֖וּ רַגְלֵיכֶ֑ם,סַעֲד֤וּ לִבְּכֶם֙,מַהֲרִ֞י שְׁלֹ֤שׁ סְאִים֙ קֶ֣מַח סֹ֔לֶת, ל֖וּשִׁי וַעֲשִׂ֥י עֻגֽוֹת,וְאֶל־הַבָּקָ֖ר רָ֣ץ אַבְרָהָ֑ם,וַיִּקַּ֨ח בֶּן־בָּקָ֜ר רַ֤ךְ וָטוֹב֙, וַיִּקַּ֨ח חֶמְאָ֜ה וְחָלָ֗ב וּבֶן־הַבָּקָר֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה וַיִּתֵּ֖ן לִפְנֵיהֶ֑ם.(איש לא צווה באותם ימים על לא תבשל גדי בחלב אמו).לא רק הסעודה הייתה מעדנים, גם ההגשה, גם הדאגה האישית למילוי כל צורכי הסועדים,וְהֽוּא־עֹמֵ֧ד עֲלֵיהֶ֛ם, בעל הבית אישית, להיות נכון להשלים מה שעלול להידמות כחסרון. (על פי בראשית, י"ח,ד'-ח').בתוך התיאור הזה מעלה פרט אחד תמיהה. העץ! "וְהִֽשָּׁעֲנ֖וּ תַּ֥חַת הָעֵֽץ"(שם,ד'). עץ בהא'הידיעה. מה לו לעץ אחד, מיודע, בתוך חורשת אלוני ממרא? איזה הוא העץ שהציע אברהם לצל לאורחיו,(על פי רד"ק), תחתיו אכלו, שם עמד עליהם לסעדם? האם לא היה משלים מצוות קבלה מהודרת של אורחיו בהצעה כי ישבו בצל אלוני החורש. פעמיים, בזה אחר זה, מדגיש הכתוב את "הָעֵֽץ", האחד, המיוחד, הנטוע בתוך החורש והמובדל ממנו, המעורב, והמיוחד, הקרוב במהותו למהות של אברהם המעורב בין הבריות והמצניע לכת עם אלוהיו.
עץ זה לא פורש מה היה. אלון, בין אלוני ממרא? אשל כאשל שנטע אברהם? אולי עץ אחר? מי נטע אותו? מתי? אין יודע אל נכון, כי הלוך הלך לו העץ הזה מן המקרא לאגדה. בספר "סבוב רב פתחיה מרגנשפורג"שהודפס בלונדון בשנת 1856 , מתאר המחבר, רבי פתחיה מן העיר רגנסבורג שבאשכנז, את מסעו לים השחור, למסופוטמיה, לסוריה, לארץ ישראל, בלשון עברית ציורית ויצירתית. הוא יצא למסע בשנת 1175, הגיע לירושלים ולחברון בשנת 1187, ושב לארצו בשנת 1217. ארבעים ושתיים שנה בדרכים! איש עובר... "והלך לחברון ... באלוני ממרא רחוק משם, היה יושב זקן אחד, וכשבא רבי פתחיה שמה, נטה הזקן למות, וצוה לבנו להראות לרבי פתחיה העץ שנשענו בו המלאכים, והראה לו זית אחד יפהונחלק לשלושה חלקים ואבן שיש באמצע. וקבלה בידם כשישבו המלאכים נחלק העץ לשלושה חלקים. וכל אחד נשען על עץ אחד,(כך יש שפירשו את השימוש בלשון רבים ולשון יחיד לחילופין במקרא בעניין המלאכים, י.מ)וישבו על האבן יחד ופירות העץ מתוקים מאוד, ואצל העץ בארה(שם טבלה בעקבות בשורת המלאכים, י.מ)של שרה אמנו ומימיה מתוקים וצלולים. ואצל הבאר- אוהל שרה. ואלוני ממרא מישור ומצדו האחד כמאה אמות מבארה של שרה הוא בארו של אברהם אבינו ומימיו יפים מאד. והראה לו אבן גדולה שמונה ועשרים אמות שנימול עליה אברהם אבינו,(ביום השלישי לאחר המילה באו אליו המלאכים י.מ)ואמר הזקן, הנה אנכי הולך לעולם הבא ואיני משקר, והגיד בשבועה שפעם אחת, בצום כפור, ראה מלאך של אש וסוסו אש אצל בארה של שרה והיה מתפלל שם".(פרק אחרון בספר סבוב רב פתחיה ).
אלף שנה לפני שספר פתחיה את סיפורו, מספר יוספוס פלאוויוס בספרו "מלחמות היהודים" סיפור של אותו עץ שהיה אז עץ אחר. "לדברי אנשי המקום, חברון עתיקה לימים מכל ערי הארץ ומספר ימיה אלפיים ושלש מאת שנה(!!) העיר הזאת הייתה משכן אברהם אבי היהודים אחרי עלותו מארם נהריים... מצבות קברותיהם נראות בעיר הזאת עד היום הזה והן עשויות שיש יפה לכבוד ולתפארת. ובמרחק ששה ריס מן העיר נראית שם אלהגדולה, ולדברי האנשים האלה הזאת עומדת מראשית בריאת העולם ועד עתה"(תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ד, פרק ט, ז). האפשר עוד לתמוה מדוע הציע אברהם לאורחיו המלאכים וְהִֽשָּׁעֲנ֖וּ תַּ֥חַת הָעֵֽץהמיודע הזה?רק מלאכים יכולים להישען על צילו של עץ. רק מלאכים על צילו של עץ שעומד מראשית בריאת העולם.
.... והרהור, הרהור מותר. אם סמוך לעץ שעמד מראשית בריאת העולם נטה אברהם העברי העובר את אוהלו, היכן נטה אותו אם לא במקום שההשגחה השאירה אותו מחוץ לגן העדן הנעול ולו כדי שיהיה צל למבשר....
↧
יעל מאלי על גירוש הגר באומנות
* פורסם בבלוג של יעל מאלי ובמוסף ׳שבת׳ של מקור ראשון.
↧
↧
שרה
יוסף עוזר
 |
| גירוש הגר, רובנס |
מֹתֶק שֶׁלִּי
אֲנִי נוֹסַעַת בְּמַחְלָקָה רִאשׁוֹנָה!
בְּנִי יִצְחָק חָפַר וְחָפַר וְקָנָה בַּיִת בִּגְרָר
וְהַבֵּן שֶׁלָּךְ הַגָּר הוּא מְהַגֵּר נִגְרַר
צִ'יק צַ'אק אֲנִי פּוֹתֶרֶת אֶת הַבְּעָיָה:
↧
סיפור העקידה, חיים גורי ויהודה עמיחי
 |
| עקידת יצחק, מנשה קדישמן |
סיפור עקידת יצחק נתפס מאז ומתמיד כנקודת ציון מרכזית באמונה היהודית, והוא זכה לפרשנויות והתייחסויות רבות מספור במהלך כל הדורות, ביצירה היהודית לסוגיה השונים (ובמידה ברובה גם בספרות העולם בכלל). וכשם שרב מאוד מספר ההתייחסות אל פרשת העקידה, כך נמצא גם מגוון עצום בצורותיהן: כל דור פירש את העקידה על פי מאורעות זמנו, וכל פרשן, דרשן או יוצר התייחס אל העקידה על פי הבנתו, צרכיו, והמסר שאותו ביקש להעביר אל נמעניו. פערים בעלילה, כפי שזו מופיעה בתורה (בראשית כב), מולאו בדרכים שונות, עד שלעיתים גרמה הפרשנות הזו ל"כתיבה מחדש"של הסיפור כולו, ולא פעם הוא הואר באור שונה לחלוטין מן המקור, אור אחר ומפתיע. מדובר בתופעה מדהימה בהיקפה, אשר, כמדומני אן לה אח ורע, ואין לך עוד סיפור מקראי שזכה להתייחסות כה רחבה ומגוונת לאורך ההיסטוריה כולה.
המסורת היהודית ראתה את הסיפור העקידה לא רק כאירוע חד פעמי, אלא בעיקר כמפתח להבנת גזירות שמד או הרס קהילות ישראל - כגון המאורעות שהובילו למרד החשמונאים (במאה השנייה לפני הספירה) או מאוחר יותר מסעי הצלב (שהחלו בשנת 1096) – נתפס הסיפור כאב-טיפוס לעמידתו של העם נוכח העולם ומוראותיו. העמדת המאמין בניסיון הנורא, נכונותו של אברהם למלא את הצו האלוהי ולהקריב את בנו יחידו, ונכונותו של יצחק - כפי שנתפס הסיפור מימים קדומים – למות על קידוש השם, כדי למלא את פקודת האלוהים, נעשו לדגמי-יסוד שעל פיהם בחנו והבינו דורות רבים את מאורעות חייהם שלהם, כפי שביטאו אותם ביצירותיהם הספרותיות, בפיוט ובסיפורת, בכתיבה ההגותית או ההיסטורית.
הספרות העברית החדשה תרמה אף היא לעושר האדיר הזה וגם בה זכתה עקידת יצחק להתייחסות רבה ומגוונת. שואת יהודי אירופה מכאן ו"החיים על החרב"בארץ ישראל מאז ראשית ימיה של הציונות מכאן גרמו לתחושה כי העקידה שבה ומתרחשת כאן ועכשיו – האבות עוקדים והבנים נעקדים או אף עוקדים את עצמם. כתוצאה מכך נדרשות יצירות רבות בספרות העברית והישראלית – בסיפורת, שירה, מסה ודרמה – אל העקידה. בתחום השירה, שבה נעסוק כאן, אין לך כמעט יוצר שאין ביצירתו התייחסות כלשהי לעקידה, ודי אם נזכיר את אבות ישורון, יצחק למדן, אורי צבי גרינברג, אברהם שלונסקי, ט'כרמי, זלדה, דוד אבידן, אמיר גלבוע, חנוך לוין ומאיר ויזלטיר. בשני שירים של שני משוררים נוספים, חיים גורי ויהודה עמיחי, נעסוק בקצרה להלן.
בשירים המתייחסים אל העקידה משתקפים ערכיה של החברה הישראלית, ובמיוחד יחסה אל המאבק הקיומי שבו היא נתונה ואל מחיר הדמים הגבוה שהוא גובה ממנה. כן משתקפים בשירים שינויים שחלו בנושאים אלה במהלך השנים. בתחילת דרכה, אם ניתן להכליל, קידשה השירה הישראלית את מיתוס העקידה, ברוח מה שעשו דורות רבים שקדמו לה. כך, למשל, האמור בסיום שירו של חיים גורי, "ירושה" (חיים גורי – השירים, א, ירושלים תשנ"ח, עמ' 211):
...יצחק, כמסופר, לא הועלה קרבן.
הוא חי ימים רבים,
ראה בטוב, עד אור עיניו כהה.
אבל את השעה ההיא הוריש לצאצאיו.
הם נולדים
ומאכלת בלבם.
ראשית כל עולה מן השיר הזה השוני הגדול שבין היצירה העברית החדשה לבין כל מה שקדם לה – סיפור העקידה כולו (כמו סמלים דתיים רבים אחרים) עבר תהליך של חילון, ושוב אין הוא מהווה אות של אמונה הנובעת מציווי אלוהי, אלא זהו מעשה אנושי, הנובע מציווי לאומי המוכתב על ידי ההיסטוריה. העקידה מתוארת כמצב קיומי מתמשך, כמרוץ שליחים של מאכלות בלב, כשרשרת אין-סופית של עקידות, המתחילה ביצחק (שבאופן פרדוכסלי לא מת כתוצאה מן העקידה) ועוברת לצאצאיו. זוהי ירושה, שבה היהודי איננו פועל אלא נפעל, והברירה אינה בידו. יש בשיר זה תחושה של קבלת הדין, השלמה עם גזירת הגורל היהודי. נקודת המוצא של השיר היא קולקטיבית, והוא עוסק בשותפות הגורל של העם היהודי ובחוסר יכולתו להתנער ממנה.
עם הזמן, לאור שינויים שחלו בחברה הישראלית, החלו להישמע קולות אחרים, קולות של אי-השלמה עם הגורל "העקידתי"וראייתו כדבר שאינו מחויב המציאות ושאינו גזירת הגורל, אלא בעצם אבסורד, דבר מגוחך, חסר משמעות ומיותר. כך עולה, למשל, משירו של יהודה עמיחי ז"ל, "הגיבור האמיתי של העקידה" (בספרו: שעת החסד, ירושלים תשנ"ג עמ' 21):
הגיבור האמיתי של העקידה הוא האיל
שלא ידע על הקנוניה בין האחרים,
הוא כמו התנדב למות במקום יצחק...
המלאך הלך הביתה,
יצחק הלך הביתה,
ואברהם ואלוהים הלכו מזמן.
אבל הגיבור האמיתי של העקידה
הוא האיל.
שיר זה מנפץ באחת את המסר המסורתי של סיפור העקידה. הגיבורים שוב אינם אברהם או יצחק אלה הדמות השולית של האייל, שבתורה ישנה התייחסות מועטת אליו. השיר טוען כי סיפור העקידה הוא אחיזת עיניים שכן הקרבן היחיד והמתוכנן מראש היה האייל. הסיפור כולו נתפס כקנוניה, כאשר כולם ידעו עליה, להוציא הקרבן. עמיחי עושה את סיפור העקידה בסיס לשיר מחאה וניתן לקרוא אותו כמשל: האייל הוא הקורבן האלמוני, האילם, שלא הוא האשם במצב (כגון המלחמה שאליה הובא בעל כורחו) ולא הוא גרם לה, אולם הוא הסובל העיקרי ממנה, בעוד שמי שיזם אותה "הלך הביתה"בשלום ושלווה. זהו שיר הבא לתאר את האבסורד שבמלחמה, את "מלחמות הגנרלים"על חשבון החייל הפשוט, כאשר סיפור העקידה מונח בתשתית השיר, אולם בעצם כל חלקי הסיפור מפורקים ומסודרים מחדש תוך שהם מאבדים את משמעותם המקורים ומשרתים את מגמתו של המשורר.
שתי דוגמאות אלה הן מעט מזעיר , ובוודאי שאין הן יכולות לייצג את כלל ההתייחסויות של השירה העברית אל הסיפור המקראי הנדון כאן. אף על פי כן ניתן לראות גם דרכן את חשיבותו של הסיפור הזה בדורות האחרונים, כאשר הוא מהווה את תשתיתן של יצירות רבות, בין שהן מקבלות אותו כפי שהוא ובין שהן עומדות בניגוד לו ומנגחות אותו. עולה מכאן ההשפעה האדירה של המקרא בכלל, ושל סיפור העקידה בפרט, על החברה הישראלית בת ימינו, בדומה ובהמשך למה שהיווה סיפור זה במשך הדורות כולם. וכדברי הסופר משה שמיר: "סיפור עקידת יצחק הוא הסיפור הגדול ונורא-ההוד ועמוק-המשמעות מכל הסיפורים שבעולם. הוא סיפור דורנו" (בקולמוס מהיר, מרחביה 1960, עמ' 332)
מתוך: א'שנאן (עורך), י'זקוביץ וד'פרוינד, נהרדעה - דפי פרשת השבוע של האוניברסיטה העברית בירושלים, וירא (תשס"א 2000)
תמונה: פסל של מנשה קדישמן בחזית מוזיאון תל אביב
תמונה: פסל של מנשה קדישמן בחזית מוזיאון תל אביב
↧
צעקת האם: מתוך ארבעת שירי העקדה
בלפור חקק
צעקת האם
וַיֵּלְכוּ שָׂרָה וְאַבְרָהָם יַחְדָּו
אֲנוּסִים עַל פִּי הַדִּבּוּר הַנֶּחְנָק
מִן הַבֹּקֶר הַשְׁכֵּם הָלְכוּ
יַחַד אֶל הָהָר בַּמֶּרְחָק
עִם בְּנָם עִם יְחִידָם
כָּךְ הֵם הָלְכוּ שׁוֹתְקִים
הָאָב הַמַּאֲמִין וְהָאֵם הַבּוֹכִיָּה
עַד בּוֹאָם אֶרֶץ מוֹרִיָה.
וּבְבוֹאָם עַד אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ
הִנִּיחַ אַבְרָהָם עֲצֵי מַעֲרָכָה
וְשָׂרָה סִקְּלָה הָאֲבָנִים סָבִיב –
הָאָב עוֹקֵד וְהָאֵם בּוֹכָה.
וּכְשֶׁאָמַר הַמַּלְאָךְ
שְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר
הָיָה רוּחַ בָּעֵצִים וְסַעַר
הָיְתָה מַאֲכֶלֶת בַּיָּד כְּתַעַר
וְצָעֲקָה שָׂרָה בְּתוֹךְ הַדְּמָמָה:
לֹא אֹבֶה בְּשׂוֹרַת מָוֶת
גַּם אִם מִפִּי אֱלֹהִים תִּשָּׁמַע.
כָּפַף רֹאשׁוֹ אַבְרָהָם אֶל הַיֶּלֶד
כָּפַף רֹאשׁוֹ אֶל שָׁמַיִם בְּתַחֲנוּנִים
וּבְיָדוֹ הַמַּאֲכֶלֶת:
אַתָּה אֱלֹהַי וַאֲנַחְנוּ הַצֹּאן
וְתָבוֹא לְפָנֶיךָ שְׁעַת רָצוֹן
שְׁמַע אֶל צַעֲקַת הָאָב וְהָאֵם
וְאַתָּה תִּזְכֹּר וּתְרַחֵם.
וּכְשֶׁבָּא הָאַיִל אַחַר כָּךְ
וְעָמַד לְיַד הָעֵץ מְבֹהָל וְאִלֵּם
כְּאַיִל
לַטֶּבַח
יוּבַל
לָקְחָה שָׂרָה מִפִּרְיוֹ
הַחַי שֶׁל הָעֵץ
וַתֹּאכַל.
* מתוך: בלפור חקק, "משורר של חצות", 2010.
המשורר בלפור חקק הוא מפקח במשרד החינוך, מזכירות פדגוגית; חתן תנ"ך עולמי לנוער (1965); יו"ר אגודת הסופרים העברים (2011-2005).
↧
גירוש הגר: שולה לויטל מתעצבנת
 |
| גוסטב דורה, גירוש הגר |
פינת את הפרשה המעצבנת של שולה לויטל
הפרשה חושפת בפנינו את ההורות הפגומה, האימפוטנטית של אבי האומה שלנו: אברהם. לאן נעלמו: אחוות הדוד הטוב שהצעתָ ללוט; צווי הפיוס שהִצעתָ לידידך האל, הקנא, כשהתרסתָ כלפיו: "האף תספה צדיק עם רשע?!; כבר ב"קטע"של השְאָלת רעייתך הזיוונית "בעבור ייטב לי בעבורך"נרמזנו, שבטן שׂבעה מזרעי דגניים חשובה לך יותר מאשר איזה זרע ילחלח את בטן רעייתך; אם הגעתם, שרה ואתה להחלטה שזו הדרך היחידה לשרוד ועדיף לה לילה בערשו של פרעה על פני גוויעה ברעב: מי אני ש"ארד"עליך, אף פעם לא רעבתי: "אל תדוני... עד ש..."; אבל לשלח את ישמעאל למדבר עם פחות מליטר מים?! לפחות היית נותן להם נאקה לאחר המלטה כדי שילקקו טיפת חיים מפטמותיה, יישנו צמודים אליה בלילות החורב/ף ואולי גם כלב שיגן עליהם מִטורפים?!
↧
↧
Electronic Tools for the Textual Criticism of the Hebrew Bible - 2013
Prof. E. Tov, The Hebrew University
![]()
Electronic Tools for the Textual Criticism of the Hebrew Bible - 2013
Following an Introduction
Electronic Tools for the Textual Criticism of the Hebrew Bible - 2013
Following an Introduction
I. Source Texts of theHebrew Bible
MT, Codex Leningrad B19A/Biblica Hebraica Stuttgartensia
1. Accordance [10.2]* (OakTree Software) (BHS-W4 and HMT-W4 [codex L])
http://www.oaksoft.com/
2. BibleWorks for Windows [9]*
http://www.bibleworks.com/
3. Jewish Classics Library* (Davka Company)
4. SESB 2.0* = # 15 below
http://www.logos.com/
5. Logos 5.0* (Logos Research Company)
http://www.logos.com/
6. WordSearch [7]*
http://www.wordsearchbible.com/
7. Gramcord for Windows* (Gramcord Institute)
http://www.gramcord.org/
8. Bibloi[8]*
http://www.silvermnt.com/
9. Global Jewish Database* (Responsa Project, CD-ROM 12, Bar-Ilan University) (with cross-references to Rabbinic Literature)
10. Translator’s Workplace [4.0] (private software package of the Summer Institute for Linguistics [SIL])
http://www.sil.org/
11. DBS International Corporation* (probably BHS)
http://www.dbs123.com/
12. Mechon Mamre
13. Snunit
http://kodesh.snunit.k12.il
14. Text of the Hebrew Bible of the Westminster Hebrew Institute in: The Dead Sea Scrolls Electronic Library, Brigham Young University, Revised Edition, 2006; part of the Dead Sea Scrolls Electronic Reference Library of E. J. Brill Publishers (ed. E. Tov; Leiden: E. J. Brill, 2006)*
15. https://www.bibelwissenschaft.de/de/online-bibeln/biblia-hebraica-stuttgartensia-bhs/lesen-im-bibeltext/
MT, Codex Leningrad B19A: scanned images
1. West Semitic Research Project (private) http://www.usc.edu/dept/LAS/wsrp/
MT, Aleppo Codex
1. Tokhnit “HaKeter”–Ma’agarHaTanakh, Bar-Ilan University,Ramat Gan; part of the Miqraot Gedolot “HaKeter”Project* (in books in which the Codex is missing, its text has been reconstructed according to sources close to the Aleppo Codex)
http://www.biu.ac.il/jh/Responsa/Heb/index.html
2. Ben-Zvi Institute
http://www.aleppocodex.org/ (scanned pages)
MT, Masoretic Accents
1. Accordance [10.2]* (OakTree Software) (BHS-W4, HMT-W4)
http://www.oaksoft.com/
2. Tokhnit “HaKeter”–Ma’agar HaTanakh*, Bar-Ilan University, Ramat Gan
http://www.biu.ac.il/jh/Responsa/Heb/index.html
MT, Aleppo Codex, Masorah Magna and Parva
1. Tokhnit “HaKeter”–Ma’agar HaTanakh*, Bar-Ilan University, Ramat Gan; part of the Miqraot Gedolot “HaKeter”Project*
http://www.biu.ac.il/jh/Responsa/Heb/index.html
2. Massorah Gedolah: Manuscrit B. 19a de Léningrad, edited by G. E. Weil*
http://www.logos.com/
3. Biblia Hebraica Quinta(partial)*
http://www.logos.com/
Biblical Texts from Qumran, databases
1. Biblical module, ed. M.G. Abegg, J.E. Bowley, E.M. Cook
Accordance (version 2.3)*
http://www.oaksoft.com/(OakTree Software)
2. Qumran Biblical Dead Sea Scrolls Database(S. Pfann, 2011)*
http://www.logos.com/
3. The Dead Sea Scrolls Electronic Library, Brigham Young University, based
on the Accordance module 2.3* of M.G. Abegg, J.E. Bowley, E.M. Cook
(D. W. Parry, forthcoming, 2013)
4. BibliaQumranica (in preparation; private, incomplete)
Biblical Texts from the Judean Desert, scanned images
1. Large Isaiah scroll (F.P. Miller)
2. Large Isaiah scroll (Israel Museum)
http://dss.collections.imj.org.il/project
3. Photographs of John Trever: Accordance [10.2]* (OakTree Software)
Samaritan Pentateuch, Editions
1. Edition of Tal, Samaritan Pentateuch
Accordance [10.2]* (OakTree Software)
http://www.oaksoft.com/
2. Edition using Samaritan fonts on the basis of “Rylands Sam. MS 1 with Chester-Beatty and Cambridge 1846” (private: A. Crown)
3. Edition of A. F. von Gall, Der Hebräische Pentateuch der Samaritaner (Giessen: Töpelmann, 1914–1918), scanned images: TC Ebind Index
http://rosetta.reltech.org/Ebind/docs/TC/
4. Edition of H. Petermann (1872)
http://aramaico.wordpress.com/peshitta-recursos/
Ben Sira, Hebrew, medieval manuscripts
1. Ma’agarim*, CD-ROM of the Academy of the Hebrew Language
http://hebrew-academy.huji.ac.il/
3. Accordance [10.2]* by M.G. Abegg
http://www.oaksoft.com/(OakTree Software)
II. Source Texts of the Ancient Versions
LXX, Codex S: scanned images
1. The Codex Sinaiticus Project
http://codexsinaiticus.org/en/
2. Edition of C. von Tischendorf, Bibliorum Codex Sinaiticus Petropolitanus (Leipzig: Giesecke et Devrient, 1862): TC Ebind Index: http://rosetta. reltech.org/Ebind/docs/TC/
LXX, Codex A, Isaiah
Logos 5.0* (Logos Research Company)
http://www.logos.com/
LXX, Codex W: scanned images
Edition of H. A. Sanders, Facsimile of the Washington Manuscript of Deuteronomy and Joshua in the Freer Collection (Ann Arbor: University of Michigan, 1910), and idem, Facsimile of the Washington Manuscript of the Minor Prophets in the Freer Collection and the Berlin Fragment of Genesis(Ann Arbor: University of Michigan, 1927): TC Ebind Index:
http://rosetta.reltech.org/Ebind/docs/TC/
Greek Scripture, Papyri
1. Duke Papyrus Archive
http://odyssey.lib.duke.edu/papyrus/
2. APIS
http://www.columbia.edu/cu/lweb/projects/digital/apis/
3. P.Oxy
http://www.papyrology.ox.ac.uk/
4. Database of R. A. Kraft (links to the major early witnesses of the LXX, usually with images)
5. The Perseus Digital Library (search for “Septuagint,” “LXX,” ”Bible,” etc.)
http://www.perseus.tufts.edu/
6. University of Köln
http://www.uni-koeln.de/phil-fak/ifa/NRWakademie/papyrologie/PTheol1.html
LXX, Edition of A. Rahlfs (Stuttgart, 1935) (encoded by TLG)
1. Accordance [10.2]* (OakTree Software)
http://www.oaksoft.com/
2. BibleWorks for Windows [9]*
http://www.bibleworks.com/
3. SESB 2.0* = # 10 below
http://www.logos.com/
4. Logos 5.0* (Logos Research Company) (with variants)
http://www.logos.com/
5. Gramcord for Windows* (Gramcord Institute)
http://www.gramcord.org/
6. Bibloi[8]*
http://www.silvermnt.com/
7. CCAT
http://ccat.sas.upenn.edu/
8. University of British Columbia
http://www.cnrs.ubc.ca/index.php?id=3560
9. Websites, tools:
http://www.kalvesmaki.com/LXX/
LXX, edition of H. B. Swete: scanned images
1. Christian Classics Ethereal Library
http://www.ccel.org/s/swete/index.html
2. Accordance [10.2]* (OakTree Software)
http://www.oaksoft.com/
3. Logos 5.0* (Logos Research Company)
http://www.logos.com/
LXX, edition of Brooke-McLean,scanned images
TC Ebind Index
http://rosetta.reltech.org/Ebind/docs/TC/
LXX, variants, Göttingen and Cambridge editions (incomplete)
1. CCAT
http://ccat.sas.upenn.edu/
2. Accordance [10.2]* (OakTree Software)
http://www.oaksoft.com/
3. Logos 5.0* (Logos Research Company)
http://www.logos.com/
LXX, Hexapla, edition of F. Field (Oxford, 1875),scanned images
TC Ebind Index
http://rosetta.reltech.org/Ebind/docs/TC/
LXX, Swete, Introduction: scanned images
1. CCEL
http://ccel.org/s/swete/greekot/
2. TC Ebind Index
http://rosetta.reltech.org/Ebind/docs/TC/
3. Accordance [10.2]* (OakTree Software)
http://www.oaksoft.com/
4. Logos 5.0* (Logos Research Company)
http://www.logos.com/
LXX, grammar: F. C. Conybeare and St. G. Stock (Boston: Ginn, 1905)
1. CCEL (scanned images)
http://ccel.org/c/conybeare/greekgrammar/
2. Accordance [10.2]* (OakTree Software)
http://www.oaksoft.com/
3. Logos 5.0* (Logos Research Company)
http://www.logos.com/
LXX, grammar: Thackeray, Grammar (1913)
1. Accordance [10.2]* (OakTree Software)
http://www.oaksoft.com/
2. Logos 5.0* (Logos Research Company)
http://www.logos.com/
LXX, translations into English
a. L.C.L. Brenton’s translation (1844), without the Deutero-canonical books
1. Boston Christian Bible Study Resources
http://www.bcbsr.com/topics/olb.html
2. BibleWorks for Windows [9]*
http://www.bibleworks.com/
3. Accordance [10.2]* (OakTree Software)
http://www.oaksoft.com/
4. Logos 5.0* (Logos Research Company)
http://www.logos.com/
b. NETS (2007)
LXX, translation into French
Soleil d’Orient
http://ba.21.free.fr/septuaginta/cover.html
LXX, translation into German (2009)
Septuaginta Deutsch
http://www.septuaginta-deutsch.de/
LXX, translations into modern languages: work in progress
http://www.kalvesmaki.com/LXX/
Vetus Latina
Vetus LatinaInstitut, Beuron*
http://www.vetus-latina.de/en/institut_vetus_latina/institut.html
Vulgate: Edition of R. Weber (Stuttgart, 1969, 1983)
1. BibleWorks for Windows [9]*
http://www.bibleworks.com/
2. Logos 5.0* (Logos Research Company)
http://www.logos.com/
3. Bibloi[8]*
http://www.silvermnt.com/
4. Accordance [10.2]* (OakTree Software)
http://www.oaksoft.com/
5. Bible Gateway.com
www.biblegateway.com
6. The Internet Sacred Text Archive
http://www.sacred-texts.com/
7. Unbound Bible
http://unbound.biola.edu/
8. SESB 2.0* = # 9
http://www.logos.com/
9.https://www.bibelwissenschaft.de/de/online-bibeln/biblia-sacra-vulgata/lesen-im-bibeltext/
Targumim
1. CAL (Comprehensive Aramaic Lexicon)
http://cal1.cn.huc.edu/
2. Accordance [10.2]* (OakTree Software)
http://www.oaksoft.com/
3. Logos 5.0* (Logos Research Company)
http://www.logos.com/
Targum Onkelos
1. CCAT/PHI CD-ROM (1987) (text encoded by M. Grossfeld, Wisconsin)
2.http://books.google.com/books?vid=ISBN9004140387&printsec=toc#PPP1,M1(edition of Sperber)
Targum Pseudo-Jonathan
CCAT/PHI CD-ROM (1987) (text encoded by E. G. Clarke, Toronto)
Targum Jonathan
1. DBS International Corporation*
http://www.dbs123.com/
2.http://books.google.com/books?vid=ISBN9004140387&printsec=toc#PPP1,M1(edition of Sperber)
Targum to Job
1. CCAT/PHI CD-ROM (1987) (text encoded in Oxford)
2. Accordance [10.2]* (OakTree Software)
Targum Neophyti
1. CCAT/PHI CD-ROM (1987) (text encoded by M. Sokoloff)
Targumim, Pseudo-Jonathan and Onkelos, translations
Translation of J. W. Etheridge (1862)
http://www.tulane.edu/~ntcs/pj/psjon.htm
Targumim from Qumran
1. CAL (private)
http://cal1.cn.huc.edu/
2. Accordance [10.2]* (OakTree Software)
Peshitta
1. CAL (most books)
http://cal1.cn.huc.edu/
2. Peshitta Institute, Leiden (private)
http://www.leidenuniv.nl/gg/
For progress reports see also Hugoye:
http://syrcom.cua.edu/Hugoye/
3. Project of W. Strothmann, Göttingen University, discontinued (complete Peshitta, including morphological analyses and concordances).
http://www.gwdg.de/~mzumpe/strothm.htm
4. Accordance [10.2]* (OakTree Software)
http://www.oaksoft.com/
Peshitta, Codex A: scanned images
1. Edition of A. M. Ceriani, Translatio Syro Pescitto Veteris Testamenti ex codice Ambrosiano(Milan, 1876–1881):
Peshitta, Various manuscripts
http://aramaico.wordpress.com/peshitta-recursos/
Peshitta, Various editions, scanned pages
http://aramaico.wordpress.com/peshitta-recursos/
MT (BHS) and LXX (Rahlfs) compared (“MT-LXX Parallel”, ed. E. Tov and F.H. Polak, 2004)
1. Accordance [10.2]* (OakTree Software)
http://www.oaksoft.com/
2. CCAT (ASCII format)
http://ccat.sas.upenn.edu/
3. CATSS, analysis of minuses of the LXX (private: F. Polak and G. Marquis)
4. Logos 5.0* (Logos Research Company)
5. BibleWorks for Windows [9]*
http://www.bibleworks.com/
III. Modern Translations of Hebrew Scripture
1. Accordance [10.2]* (OakTree Software)
http://www.oaksoft.com/
2. BibleWorks for Windows [9]*
http://www.bibleworks.com/
3. Jewish Classics Library* (Davka Company)
http://www.davka.com/
4. Logos 5.0* (Logos Research Company)
http://www.logos.com/
5. Gramcord for Windows* (Gramcord Institute)
http://www.gramcord.org/
6. Bibloi[8]*
http://www.silvermnt.com/
7. Nelson’s eBible*
http://www.discountchristian.com/ebible_plat.html
8. Unbound Bible (allows searches in many translations in several languages)
http://unbound.biola.edu/
9. Blue Letter Bible (allows for comparative searches in the KJV and dictionaries)
http://blueletterbible.org/links.html
10. SESB 2.0*
11. Modern translations are presented in countless websites.
IV. Critical Apparatuses
BHS
1. SESB 2.0*
http://www.logos.com/
2. Accordance [10.2]*
http://www.oaksoft.com/(OakTree Software)
3. Logos 5.0* (Logos Research Company)
http://www.logos.com/
HUBP
HUBP (private): Isaiah 45 ff., Jeremiah, Ezekiel, Minor Prophets
http://www.hum.huji.ac.il/english/units.php?cat=5016&incat=4982
Göttingen Septuagint
1. Logos 5.0* (Logos Research Company)
http://www.logos.com/
2. Accordance [10.2]* (OakTree Software)
Biblia Hebraica Quinta
1. SESB 2.0*
http://www.logos.com/
2. Accordance [10.2]* (OakTree Software)
V. Morphological Analyses
Hebrew Scripture
1. Groves-Wheeler Westminster Hebrew Old Testament Morphology
a. BibleWorks for Windows [9]*
http://www.bibleworks.com/
b. Accordance [10.2]* (OakTree Software)
http://www.oaksoft.com/
c. Gramcord for Windows* (Gramcord Institute)
http://www.gramcord.org/
d. Logos 5.0* (Logos Research Company)
http://www.logos.com/
e. CCAT (ASCII format)
http://ccat.sas.upenn.edu/
2. SESB 2.0*
http://www.logos.com/
3. Tokhnit “HaKeter”–Ma’agar HaTanakh*, Bar-Ilan University, Ramat Gan; part of the Miqraot Gedolot“HaKeter” Project*
4. Global Jewish Database*
http://www.biu.ac.il/JH/Responsa/index.html
5. Ma’agarim*, CD-ROM of the Academy of the Hebrew Language
http://hebrew-academy.huji.ac.il/
6. Database of F. Andersen and D. Forbes
http://www.logos.com/
7. Database of CIB/Maredsous (Mikra)(private: R. F. Poswick, Maredsous)
Greek Scripture: CATSS Morphologically Analyzed LXX text (http://ccat.sas.upenn.edu/with corrections by D. Wheeler (version 2.2)
1. SESB 2.0*
2. BibleWorks for Windows [9]*
http://www.bibleworks.com/
3. Accordance [10.2]* (OakTree Software)
http://www.oaksoft.com/
4. Logos 5.0* (Logos Research Company)
http://www.logos.com/
5. Gramcord for Windows* (Gramcord Institute)
http://www.gramcord.org/
6. Bibloi[8]*
http://www.silvermnt.com/
7. CCAT (ASCII format)
http://ccat.sas.upenn.edu/
Targumim and Peshitta
1. CAL (allows on-line lexical and concordance searches)
http://cal1.cn.huc.edu/
2. Accordance [10.2]* (OakTree Software)
All Hebrew texts from the Bible until the 11th century
Ma’agarim*, CD-ROM of the Academy of the Hebrew Language (based on fresh readings of manuscripts as well as critical editions).
VI. Tools
Biblical Hebrew Reference Grammar
1. Logos 5.0* (Logos Research Company)
http://www.logos.com/
BDB (1907)
1. Accordance [10.2]* (OakTree Software)
http://www.oaksoft.com/
2. Gramcord for Windows* (Gramcord Institute)
http://www.gramcord.org/
3. BibleWorks for Windows [9]*
http://www.bibleworks.com/
4. Logos 5.0* (Logos Research Company)
http://www.logos.com/
5. Translator’s Workplace
http://www.sil.org/
6. SESB 2.0*
HALOT (L. Koehler, W. Baumgartner and J. J. Stamm,Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament,trans. and ed. under the supervision of M. E. J. Richardson, 2000, 2002)
1. CD-ROM [Brill, Leiden]*
2. Accordance [10.2]* (OakTree Software)
http://www.oaksoft.com/
3. Logos 5.0* (Logos Research Company)
http://www.logos.com/
4. BibleWorks for Windows [9]*
http://www.bibleworks.com/
LSJ (1940)
1. The Perseus Digital Library (includes links toother lexicons, and provides links to all the texts)
http://www.perseus.tufts.edu/
http://www.oaksoft.com/
3. BibleWorks for Windows [9]*
http://www.bibleworks.com/
4. Logos 5.0* (Logos Research Company)
http://www.logos.com/
5. SESB 2.0*
http://www.logos.com/
J. Lust, E. Eynikel, and K. Hauspie, A Greek-English Lexicon of the Septuagint, I–II (Stuttgart: Deutsche Bibelgesellschaft, 1992, 1996)
1. Accordance [10.2]* (OakTree Software)
http://www.oaksoft.com/
2. SESB 2.0*
http://www.logos.com/
3. Gramcord for Windows* (Gramcord Institute)
http://www.gramcord.org/
G. Kittel (ed.), Theological Dictionary of the New Testament(trans. G. W. Bromiley; Grand Rapids: Eerdmans, 1968–1976), abridged edition
1. Logos 5.0* (Logos Research Company)
http://www.logos.com/
2. Accordance [10.2]* (OakTree Software)
http://www.oaksoft.com/
3. SESB 2.0*
http://www.logos.com /
Anchor Bible Dictionary(ed. D. N. Freedman; New York and London: Doubleday, 1992)
1. * CD-ROM
2. Accordance [10.2]* (OakTree Software)
http://www.oaksoft.com/
3. Logos 5.0* (Logos Research Company)
http://www.logos.com/
Bible Atlas
1. Accordance [10.2]* (OakTree Software)
http://www.oaksoft.com/
2. Logos 5.0* (Logos Research Company)
http://www.logos.com/
3. http://mikranet.cet.ac.il/pages/atlas.asp
4. http://www3.cet.ac.il/SubFieldsPage.aspx?ID=8.7
PhotoGuide (linked with text files)
1. Accordance [10.2]* (OakTree Software)
http://www.oaksoft.com/
W. Bauer, W. F. Arndt, F. W. Gingrich, W. D. Danker, A Greek-English Lexicon of the New Testament and Early Christian Literature(2d ed., Chicago and London, 1979; 3d ed., 2000)
1. Accordance [10.2]* (OakTree Software)
http://www.oaksoft.com/
2. BibleWorks for Windows [9]*
http://www.bibleworks.com/
3. Logos 5.0* (Logos Research Company)
http://www.logos.com/
4. Translator’s Workplace [4.0]
5. SESB 2.0*
VII. Appendix: Non-biblical Texts from the Judean Desert
1.Module edited by M.G. Abegg, 2007, with updates
1. Accordance [10.2]* (OakTree Software) (“QUMRAN” and “QUMENG”)
http://www.oaksoft.com/
2. BibleWorks for Windows [9]* (“QSMA”, “QBSET”)
http://www.bibleworks.com/
3. Logos 5.0* (Logos Research Company) (“Qumran Sectarian MSS”)
http://www.logos.com/
Module “Hebrew and Aramaic texts from the Judean Desert sites other than Qumran”, ed. by M.G. Abegg, 2009, with updates
The Dead Sea Scrolls Electronic Library, Brigham Young University, Revised Edition 2006, part of the Dead Sea Scrolls Electronic Reference Library of E.J. Brill Publishers; based on module 2.2 of Accordance* by M.G. Abegg (ed. E. Tov; Leiden: Brill, 2006)*
↧
Computer-assisted Tools for Textual Criticism
Prof. E. Tov, The Hebrew University[i]
 |
| Prof. E. Tov |
Since the last quarter of the 20th century, the study of textual criticism has been aided greatly by computer-assisted tools and research. Such tools consist of flexible, interactive databases and programs that aid the researcher in obtaining and analyzing data, while computer-assisted research presents in print non-flexible[ii]results of investigations that were compiled with the aid of machine-readable data. The latter type of research will not be referred to in this chapter. It is probably true to say that involvement in textual criticism is virtually impossible in the 21st century without the aid of electronic tools. An ever-increasing number of Bible computer modules and databases are becoming available and the possibilities for using them profitably within existing programs are expanding. This increasing availability enables several types of data retrieval, and allows scholars to access data and formulate conclusions that would not have been possible with the conventional research methods. The present chapter briefly describes the available data, but it should be remembered that due to ongoing developments some statements may be in need of updating.
a. Available Tools
The great majority of the text modules also include a morphological analysis.[iii]This analysis allows for searches of all the words, combinations of words, and grammatical categories, and also enables the creation of concordances.[iv]At this stage, the searches can be applied to the following texts:
MT (according to codices L or A, without medieval variants), allowing for searches of words or meaningful parts of them, vocalizationpatterns, open and closed sections, Ketib–Qere forms, accents, and the MMand MP.[v]
Sam. Pent. (edition of Tal, Shekhem 1994, without variants). Accordance enables the automatic indication of all divergences from MT,and searches of all words and grammatical categories in the Sam. Pent.
Biblical Dead Sea scrolls, or any group of them such as the pre-Samaritan texts, with indication of the divergences from MT,[vi]enabling searches of all words and grammatical categories.
LXX (editions of Rahlfs, Septuaginta, 1935; Rahlfs–Hanhart, Septuaginta, 2006; Göttingen editions).[vii]In addition, the CATSS moduleof LXX indicates divergences from MT, reconstructs details in the Vorlage of LXX, and marks select features in categories in translation technique.[viii]The LXX module allows for inner-translational searches, while the CATSS module also allows for searches of the LXX – MT equivalents.
T S V (usually without variants, while V in SESB includes variants), allowing for inner-translational searches.
Apparatus of BHS: fully searchable.
Since the wish to retrieve readily available information is constantly growing, it should be stressed that in 2013 the data available in machine-readable format are limited, only allowing for some types of computer-assisted research. Most research requires combinations of electronic and manual study of the data, depending on the topic. The machine-readable form of the BHS apparatus is unsatisfactory for text-critical analysis since it provides far too little information and is much too subjective. The equivalent tool for BHQ, when available in full, is more helpful, since that edition encompasses more data. However, both tools contain merely a selection of textual data, and therefore are not substitutes for other types of research, among them manual research. A machine-readable form of the HUB apparatus, if and when available, would come closer to the needs of the researcher, but that edition also provides too little information.
As a result, there is no substitute for the manual use of the data in the source languages, with the supplement and aid of machine-readable modules. In 2013, only two of these modules include variant readings (for the LXX, see n. 6), making the manual use of the editions of the versions a necessary supplement to electronic searches. Furthermore, use of the modules would be more efficient if they included a reconstruction, however tentative, of the Vorlageof the ancient versions when they supposedly differ from MT, providing the researcher with additional research possibilities. In 2013, such facilities are available (partially) only for the CATSS module of LXX.[ix]
Subjectivity and Caution. Machine-readable modules should be used cautiously, which applies as well to the use of any printed source. Since modules are compiled manually, we must remember that a machine-readable text, having been encoded by humans, may contain mistakes.[x]
The evaluation of variant readings may be based partially on data that are collected electronically, but ultimately the evaluating process of these variants remains subjective. Use of electronic data does notreplacejudgment.[xi]
b. Select Categories of Information
Textual criticism involves the comparison of all details in the texts and therefore necessarily deals with all types of information that may be extracted from them. This includes the areas of language, theology, geography, history, chronology, mythology, and all literary genres (wisdom, psalmody, prophecy, laments, narratives, etc.), and all other categories of information contained in texts. Variants in all these areas may be equally as relevant for these disciplines as the central text (for example, the LXX).
Not all types of information can be retrieved using electronic tools; in fact, in the long list of areas mentioned in the previous paragraph, only a very small percentage of the variants can be researched en bloc. For example, the reason that variants in the areas of history, geography, or prophecy cannot be researched is because the details have not been marked as “historical,” “geographical,” etc. in the databases. Users can indicate historical books and sections as their “search range,” but their content is not necessarily “historical.” In order to search for historical details, they first need to be indicated manually.
As a result, most, but not all, information that we wish to retrieve from the computer modules needs first to be encoded. However, also the computer programs can help us in retrieving some information that has not been expressly indicated. Thus, we can find vocabulary differences between witnesses in the same language, enabling the user to focus on the differences between MT, the Sam. Pent., and the Judean Desert scrolls, the various Greek translations, modern translations of MTand the LXX,[xii] the various Targumim, etc. Other types of information that have not been inserted are the number of letters, words, and verses, the distribution of words, and word combinations in Hebrew Scripture as a whole, in a book, or chapter. Among other things, the computer can determine the most frequent or infrequent words or Greek-Hebrew equivalents in a unit, patterns in the use of the divine names, etc.
With the exception of the types of information mentioned in the previous paragraph, the user cannot retrieve information from computer modules that has not been encoded.[xiii] An indication of any type of detail (“predetermined information”) would significantly expand the search and research facilities in the post-modern world. In my view, commentators on all biblical books are unable to obtain the necessary data in the textual witnesses in many areas, making predetermined information a desideratum for the writing of commentaries.
c. Predetermined Information
In the future, hopefully the biblical modules will include several types of predetermined information. In 2013, the major sets of analysis that have been pre-determined are limited, covering only the morphological and syntactical analysis of the main texts and some features of LXX:
a. Morphological and syntactic analysis of MT;[xiv]
b. Morphological analysis of the Sam. Pent., the Judean Desert scrolls, LXX, T, S, V;
c. Indication of some features of the translation technique of the LXXand the relation between the LXXand MTin the CATSS module.
It would be advantageous for the development of research if many additional sets of information such as those mentioned in section bwere to be incorporated into the existing databases. For example, historical data may be added to extant databases such as CATSSor may be included in a new database based on MT,[xv]enabling their automatic retrieval. By the same token, it would be advantageous if all possible theological variations between textual sources were to be encoded. Undoubtedly, the very recording of such variations is subjective, but it could inspire continued research. For example, MT probably contains more examples of theological changes in Samuel than in other books, but this impression needs to be substantiated statistically.
Two areas are singled out for special attention:
• Textual analysis. In the area of textual criticism, merely a beginning has been made in computer-assisted research. Future databases should include textual variations and some categories of notes on the translation technique of the ancient versions similar to the notations in CATSS, as well as textual phenomena, such as harmonizations, pluses and minuses, exclusive inner-translational agreements, and several types of information such as described in section b.
The computer-assisted analysis of the interchanges of consonants between MT and the LXXshows some distribution patterns in the Scripture books. It also shows the letters that are most frequently interchanged.
• Linguistic analysis. The area that is best covered in the computer modules is that of morphological analysis. This analysis enables the search for all words on the basis of the headword of each text word.
[i] This introduction to the list of computerized tools updates chapter 10 of my book Textual Criticism of the Hebrew Bible (3rded., revised and expanded; Minneapolis: Fortress Press, 2012).
[ii] This term refers to the results of research that was performed with the aid of computers, while the computer files or computer applications are not accessible to the researcher, and as a result the user cannot work with the data themselves.
[iii] The key to the effective use of any software program of Scripture texts is the availability in the background of lemmatization and morphological analyses (grammatical tagging) of all the text words. For example, the “lemmas” or “headwords” of rmayw are w (particle, conjunction) and rmay (verb, Qal, waw consecutive, 3rd person masc. sing.). The morphological analysis is mentioned in parenthesis.
[iv] In the example listed in n. 3, each of the morphological features is searchable within the text module, such as all Qal forms of this verb or all other verbs in the Torah, all the 3rd person masc. sing. forms of all hiph‘il verbs in 2 Kings, etc. In this way, all the types of nouns, verbs, prepositions and conjunctions are searchable in any search range (the Bible, a certain book, or part of a book).
[v] These features are not all searchable in the same program.
[vi] This feature is available only in Accordance.
[vii] The module of the Rahlfs–Hanhart edition in SESB includes the variants of that edition (“Handausgabe”), while the Göttingen edition in the Accordance and Logos programs includes the full apparatus of the complete edition (“editio maior”).
[viii]For example, differences between the LXX and MT in number, person, addition/omission of lk. It also includes notes on transliterations and doublets in ©, interchanges of consonants between MTandthe LXX, and the relation between the LXX and Ketib–Qere.
[ix] In the world of tomorrow, we hope to see sophisticated modules of all the ancient versions and an improved version of CATSS. Further, we would like to see interconnected modules of Hebrew manuscripts and the ancient versions. However, even then the researcher would need to resort to several printed sources as supplements to the computer modules. In future research, the most efficient first step would be the use of electronic data, allowing the researcher to access more data than was previously available. After all, in the study of textual criticism we need access to a multitude of details, and while judgment remains the major component in the study of texts, we can only hope to ever access all the data with the aid of electronic databases.
[x] Furthermore, text modules involve editorial judgment in the choice of, for example, a printed edition or manuscript, recording of Ketib–Qere, and the indication of verses, etc.This subjective element comes to light especially in the recording and analysis of the Judean Desert scrolls because of their fragmentary nature. The morphological analysis of all the texts and the determining of the “headwords” are also subjective and may be incorrect. As a result, incorrect decisions limit the usefulness of searches. For example, a search for all the participles in a text module will be defective if a certain participle is parsed as a noun or vice versa. Likewise, the recording of the reconstructed parent text of ©in col. b of the CATSS module is subjective, and an examination of a Hebrew word will provide incomplete results if a researcher expects to find a certain reconstruction in that column that has not been accepted by the editors of CATSS.
[xi] Evaluations are based on the raw material such as that included in concordances, dictionaries, and electronic tools. Other evaluations are based on processed data provided by electronic tools, such as reconstructed readings, which contain a greater percentage of subjective information than the readings of the ancient sources themselves.
[xii]L.L. Brenton, The Septuagint Version of the Old Testament with an English Translation (London: Samuel Bagster and Sons, 1879); NETS.
[xiii] Thus, the computer will not list, for example, the names of the kings of Israel and Judah, the number of such kings, the names of the sons of Jacob, the cities in the tribal area of Asher, a list of the prophets and false prophets, a comparison of the prophecies against the foreign nations by Isaiah, Jeremiah, and Ezekiel, etc.
[xiv] The morphological analyses are listed in the attached list; for syntactic analyses, see SESB and the Andersen–Forbes database (both available in Logos).
[xv] For example, the recording of geographical variations would involve the many variations between the sources in the tribal lists in Joshua 15–19. The recording would necessarily involve forming judgment on the data. For example, one would have to decide which of the many Greek variants should be included and excluded. One would also have to decide on categories of notes on matters of content, for example, alternative forms of the same names (Timnath-Heres in Judg 2:9and Timnath-Serah in Josh 19:50, 24:30). One should also decide on a special notation for place names listed in one source as belonging to one tribe and in another source as belonging to a different tribe. E.g. Jerusalem is connected with both the tribe of Benjamin (Judg 1:21) and the tribe of Judah (Josh 15:63; Judg 1:8). An important type of notation pertains to variations in place names, such as 1 Sam 9:4, where “the district of Shaalim” is reflected in LXXLuc as “Gaddi of the town Segaleim (= Shaalim).”
See: Electronic Tools for the Textual Criticism of the Hebrew Bible - The List
See: Electronic Tools for the Textual Criticism of the Hebrew Bible - The List
↧
Computer-assisted Tools for Textual Criticism. Appendix 1: Electronic editions on the Internet 2014
Prof. E. Tov, The Hebrew University
Appendix 1: Electronic editions on the Internet (2014)
All the freely available electronic editions on the Internet are inferior to the commercial computer programs. Usually the nature of the Scripture text is unclear, but most likely they use the text of the BHS or codex Leningrad. In some sites either the program or the Scripture text needs to be downloaded first. Some sites offer the Scripture text in Hebrew, Greek, Latin or Syriac, with others offer several versions at the same time. Thanks are due to Niek Arentsen for the spadework.
The following listing of websites is arranged around the availability of the search possibilities. The logic of the search possibilities, exemplified for Hebrew, works in the same way for the other languages.
1.1 No search possibilities (only the biblical text);
1.2 Searches of text words (search of ברא only yields ברא);
1.3 Searches of letter strings (search of ברא also yields יברא and בראשית);
1.4 Searches of dictionary forms (search of ברא yields all verbal forms).
No search engines are available on the Internet that search for morphological tagging.
1. Hebrew Text
1.1. Text Only (no search possibilities)
Vocalized text.
BHS.
Vocalized text in interlinear mode only (view by chapter).
Vocalized text.
BHS (also interlinear mode).
Consonantal text.
Consonantal text.
1.2. Searches of Text Words (search of ברא only yields ברא)
Program needs to be downloaded first (only consonantal text).
Vocalized text (chapter by chapter).
Searches only text words (http://biblehub.com/hebrew/).
BHS (only consonantal text).
Westminster Leningrad Codex.
Lists all vowel-and-accent combinations.
Search of word groups is not possible in Hebrew, as it is in the LXX.
Typing has to be done with help of the key-map provided.
1.3. Searches of Letter Strings (search of ברא also yields יברא and בראשית)
Westminster Leningrad Codex (text needs to be downloaded first).
Full text includes accents.
Search possibilities of:
Consonants:
Text words (search of ברא yields only ברא with all vowel combinations)
Letter strings (ברא also yields יברא and בראשית)
Vowels:
Exact vowel pattern or vowel strings.
Both vowels and consonants:
Exact pattern or consonant and vowel strings.
Vocalized text, searches (with control F):
Only letter strings (ברא does not yield בראשית because prepositions are marked with a slash: ב/ראשית).
Only one Bible book at the time.
Despite the fact that this website is linked to the Westminster Morphology project, searching the morphology in the databasedoes not seem to be a possibility.
Vocalized text. Searches (click “חיפוש באתר” ) yield:
Text words (search of ברא yields ברא);
Pattern beginning with the consonants indicated (search of ברא yields also יברא and בראשית).
BHS text including Masoretic accents. Search based on letter strings (word needs to be cut and pasted, afterwards vowels can be deleted). Possibly other options are open when one signs up.
Text needs to be downloaded first. Unicode “Word” document (also CATSS available). Search on letter strings only (typing in Hebrew via control F).
Searches on exact consonantal pattern only (search on ברא yields ברא).
1.4. Searches of Dictionary Forms
Search possible on dictionary entries (ברא also finds יברא).
Full BHS text with Masoretic accents.
Click ESV in top bar – go to “ancient” and choose Leningrad or Aleppo. Search nouns or verbs by roots (no morphology). הלך finds all forms relating to this string, not ילך
2. LXX
2.1. Text Only (no search possibilities)
LXX in interlinear mode.
Apostolic Bible Polyglot (interlinear mode).
LXX without diacritical marks.
LXX without diacritical marks.
LXX with French interlinear text.
LXX-variants (partial).
Codex Vaticanus according to the Brooke-McLean edition.
2.2. Searches of Text Words
LXX with or without accents.
Searches have to be exact – with or without accents.
LXX with or without accents.
Elpenor’s Bilingual Greek Old Testament Interlinear.
Searches “exact/inexact/fuzzy” match.
Rahlfs text (without diacritics and full morphological tagging).
Search possibilities:
1. All words or letter strings (ποιη).
2. Exact phrase (ποιη yields all occurrences with preceding and following letters).
3. Advanced-Regular Expression (for ποιη yields same results as in 2).
2.3. Searches of Letter Strings
Rahlfs text.
Searches letter strings only: that is, υδωρ and υδατος involve two different searches and ηκουσ yields ηκουσαν, ηκουσατε etc.
Codex Sinaiticus.
2.4. Searches of Dictionary Forms
Rahlfs text. Click ESV in top bar – go to “ancient” and choose LXX (Rahlfs + Göttingen) or “Orthodox.”
Searches:
Text words.
Dictionary forms (provides morphological tagging that cannot be searched).
LXX and CATSS. Searches:
Text words.
The dictionary entry presents all inflections with their occurrences. Gives full parsing, but searching on morphological tags is not possible
3. Vulgate
3.1. Text Only
3.2. Searches of Text Words
Program needs to be downloaded first
Clementine edition.
3.3. Searches of Letter Strings
Weber text edition.
4. Peshitta
4.1. Text Only
PDF-file (Urmia edition of 1852).
Leiden critical edition.
Via “Targumic Studies Module” – “Display all…” – denote “also display Peshitta.” Only one verse is presented at a time.
Provides a list of websites containing the Syriac Bible.
4.2. Searches of Letter Strings
PDF-files. Searches on single Bible books.
↧
קניית נחלות בארץ ישראל
 |
| מערת המכפלה, שנת 1903 |
פרשת "חיי שרה"מרחיבה בתיאור קניית אחוזת קבר על ידי אברהם בחברון, מערת המכפלה, שבה הוא קובר את שרה אשתו ושבה יקברו אף הוא וכן שאר אבות האומה ואימותיה, להוציא רחל שנקברה בנפרד בבית לחם. לסיפור קנייתה של מערת המכפלה כמה מקבילות במקרא, שגם בהן רוכשות דמויות מרכזיות בתולדות עם ישראל מקומות מרכזיים בארץ ובתודעה ההיסטורית: שכם (בראשית לג, יח-כ), גורן ארוונה שבירושלים שבו יבנה המקדש (שמואל-ב, כד, כא-כד; דברי הימים-א כא, כב-כה) ושומרון (מלכים-א טז, כד).
ארבעת הסיפורים האלה סובבים סביב ערי בירה בישראל של תקופת המקרא, שתיים מהן בירותיה של ממלכת יהודה: חברון בירתו הראשונה של דוד בעודנו מלך על יהודה בלבד (שמואל-ב, פרקים ב-ד), וירושלים, בירת ממלכתו המאוחדת המשמשת גם כבירת ממלכת יהודה לאחר פילוג הממלכה. שתי הערים האחרות הן בירות של ממלכת הצפון: שכם, בירתה הראשונה (כאמור במלכים-א יב, כה) ושומרון, בירת שושלת עמרי שהמשיכה לשמש כבירת הממלכה עד לנפילתה. מבירותיה של ממלכת יהודה, הסיפור על חברון מחזירנו אל תקופת האבות – קניית המקום בידי אברהם וקבורת האבות שם, והסיפור על קניית גורן ארוונה עוסק במייסד שושלת המלוכה – דוד. כך גם בממלכת הצפון הסיפור על שכם עניינו באחד מן האבות, ביעקב הקונה נחלה שבה ייקבר בסופו של דבר יוסף, והסיפור הקצרצר על שומרון עוסק בעמרי, אבי השושלת החשובה ביותר שמלכה בישראל. בין ארבע המסורות שמנינו מופיעים סיפורים של ממש רק על שתי בירותיה של ממלכת יהודה: חברון וירושלים. על בירות ממלכת הצפון נשתמרו הערות קצרות בלבד. הטעם להפרש באורך הסיפורים הוא במקום המרכזי שניתן בתנ"ך לממלכת יהודה ותולדותיה.
מה ראו בעלי המקרא להביא בספר הספרים ארבע מסורות על קניית נחלות בארץ ישראל? דומה כי לסיפורים אלה מגמה פולמוסית, להוכיח לגויי הארץ כי מרצונם הטוב ובכסף מלא, מכרו את אדמת הארץ לאבות האומה ולמלכיה, וכי אלה לא השתלטו על ארץ לא להם בכוח הזרוע. כיוון שאי אפשר להביא במקרא סיפור על רכישת כל נחלה ונחלה, יש להסתפק בסיפורים על החשובות שבערי הארץ וקנייתן בידי גדולי האומה, ואידך זיל גמור. הקורא יבין כי אין בסיפורים אלה אלא דוגמאות מעטות לתהליך רחב מימדים ורב שנים.
ואכן, בסיפור קניית מערת המכפלה שבפרשתנו ניכרים יסודות פולמוסיים ברורים, ולהלן נמנה חמישה מהם:
א) אברהם אמנם מודה בהיותו גר בארץ, אך מצבו המשפטי ישתנה אם יתנו-ימכרו לו אחוזת קבר: “גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחוזת קבר ואקברה מתי מלפני” (כג, ד). תושבי המקום, החיתים, אינם מקבלים את ההגדרה שמגדיר אברהם את עצמו כגר. הם רואים בו אדם שווה זכויות, אם לא למעלה מזה: "נשיא אלהים אתה בתכנו" (פסוק ו).
ב) בעל האדמה, עפרון בן צחר, מוכן לתת לאברהם את שהוא מבקש במתנה (פסוק יא) – ומכאן שאין לטעון שבני ישראל השתלטו על הארץ וכפו על תושביה למכור להם אדמות – אך אברהם מבקש לקנות "בכסף מלא" (פסוק ט).
ג) הקנייה נעשתה בנוכחות עדים, כדי לשכנע את גויי הארצות שאין זה סיפור בעלמא אלא מעשה משפטי שנעשה כחוק וכמנהג: "ויקם שדה עפרון... לאברהם למקנה לעיני בני חת וכל באי שער עירו" (פסוק יח), והשווה האמור במדרש: “‘בכסף מלא יתננה לי בתוככם' (פסוק ט) - במעמד כולכם, שלא יבוא אחר ויערער" (מדרש הגדול לבראשית עמ'שפד).
ד) את המהימנות המשפטית מבססות ידיעת שמו המלא של המוכר – עפרון בן צחר החתי, והסכום המדויק אשר שולם עבור המערה – "ארבע מאות שקל כסף" (פסוק טו).
ה) במקום מוקם נכס דלא ניידי, המעיד על הבעלים – קברם של אבות האומה.
לרבים מקווים פולמוסיים אלה מקבילות בסיפור הארוך הנוסף, הסיפור על דוד וגורן ארוונה היבוסי: ארוונה מוכן לתת לדוד את הגורן חינם אין כסף, אך דוד מסרב לקבלו במתנה וקונה אותו במחיר מלא. אנו יודעים אף את שמו של המוכר ואת המחיר ששולם עבור הגורן: חמישים שקלים.
בדמיון שבין סיפור גורן ארוונה לסיפור מערת המכפלה חש, כנראה, בעל הסיפור שבדברי הימים, מן המאוחרים שספרי המקרא, שם נתחזק הדמיון בין שני הספורים (דברי הימים-א, כא). בעוד שבסיפור שבסיפור שמואל-ב מבקש דוד לקנות את הגורן "במחיר", הרי שבנוסח דברי הימים הוא מבקש לעשות זאת "בכסף מלא", ביטוי החוזר אל סיפור מערת המכפלה (בראשית כג, ט). ובכלל, השורש קנ"ה המציין את פעולת דוד בשמואל-ב (כד, פסוקים כא, כד) מומר פעמיים בשורש נת"ן בדברי הימים (פסוקים כב, כה) בהתאם לסיפור שבספר בראשית. בדברי הימים נותר השורש קנ"ה רק פעם אחת (פסוק כד), וכן בבראשית כג, יח. בספר דברי הימים אף צוין במפורש כי למעשה המקנה יש עדים הנוכחים בשעת מעשה הממכר – בני ארנן.
גם במעשה שכם דובר במפורש על קנייה ונמסרה זהותם של המוכרים (בני חמור אבי שכם), סכום הכסף (מאה קשיטה) ועובדת בניית מזבח במקום, כמו בסיפור גורן ארוונה. גם בדיווח הקצר על קניית הר שומרון נזכר שם המוכר (שמר) וסכום הכסף ששולם עבור ההר (ככריים). לסיכום ראוי לציין כי חז"ל חשפו את המגמה הפולמוסית של סיפורי קניית הקרקעות (להוציא קניית שומרון, אולי מפני שבסיפור זה לא נאמר מפורשות כי המוכר נוכרי היה) וראו בהם תשובה למערערים על זכותו של עם ישראל על הארץ: "‘ויקן את חלקת השדה’ (בראשית לג, יט). אמר רבי יודן בר'סימון: זה אחד משלושה מקומות שאין אומות העולם יכולים להונות [=להקניט, להכעיס] את ישראל לאמור גזולים הם בידכם, ואלו הן מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף" (מדרש בראשית רבה, עט, ו).
מתוך: א'שנאן (עורך), י'זקוביץ וד'פרוינד, נהרדעה - דפי פרשת השבוע של האוניברסיטה העברית בירושלים, חיי שרה (תשס"א 2000)
תמונה:
תמונה:
Breen, A. E., A diary of my life in the Holy Land,
J. P. Smith pinting company Rochester, N.Y.
↧
↧
וינייטה לפרשת חיי שרה התשע"ה: חיים לאין שיעור
יצחק מאיר, משורר, סופר, הוגה דעות ומחנך
האינטואיציה היא האמן היצירתי הגדול ביותר של השפה. היא משלה באדם המדבר ובראה בעבורו את המציאות שהתנאתה במראות הצובאות של לשונות העולם השונות והמגוונות והמציאה לה שבעים פנים. אדם, באשר הוא שם ובאשר הוא אדם, זוכר. זאת המציאות. באה השפה במקום אחד ונתנה שם rememberלמציאות הזאת. משמע, היא סברה שהעבר נעשה אברים אברים, MEMBERSמפוזרים ומפורקים באסם התודעה, ובא הזיכרון ואוסף את השברים ומצרף אותם לשלמות כמקדם. כך, סברה אותה שפה, אומרים 'לזכור'. באה לה שפה אחרת למקום אחר ואמרה כי לזכור הוא sous-venir, לבא -'venir' מן התת,sous תודעה, יחד Souvenir,, ו"אני זוכר הוא", 'Je'me souviens , כאילו הנשכחות זורמות להן מתחת להכרה הגלויה ואדם יכול להציף אותן מעלה וחוצה.. כך, סברה אותה שפה, אומרים 'לזכור'. העברית, במרחב המזרח תיכוני, הייתה קרובה לתרבויות שהסבירו את הזיכרון כהטבעת העבר לתוך טבלאות של דונג, ועל כן אמרה ש'לזכור'אינו אלא תיבה בה נתחלפה הד'של 'דקר'לז'של 'זכר'מפני שכך, במעשה חריטה בדקר בלוחיות מטאפוריות אומרים 'לזכור'. וכהנה עוד ועוד. לא ישבו בעלי לשון בפתחי מנהרות קדומות לאור מדורות בוערות ודנו באסיפות זקניהם איך אומרים 'לזכור'. החוכמה שהילכה חופשי בעולם בחרה אינטואיטיבית את המציאות של זיכרון על פי דרכה, ולשון אל לשון אמרה כי זיכרון זה, שהוא מתנת אל אחת, כל השמות שניתנו לו שמותיו הם. כיוצא בזה אירע לה לכל אומה ולכל לשון שהעניקה למציאות הכלל אנושית מגוונים המפרשים אותה ונמצאים מרחיבים את גבולותיה. הרוצה להאריך - יאריך, והרוצה לראות בנאמר עד הנה רק דוגמית, יעמוד ויגיע לעיקר.
_Detail.jpg) |
| בריאת האדם, מיכאלאנג׳לו |
התיבה "חיים"מנויה כתיבה בלשון רבים. התיבה "מוות"מנויה כתיבה בלשון יחיד, כאילו יש בהם בחייו של איש אחד יותר "מחיים אחד"- אם מותר לעקם כך את הלשון ולומר על רבים 'אחד'- וכאילו המוות בבוא יומו של האדם הוא יחיד, אחד, סופי, מוחלט, לא ניתן לשום חלוקה. "בִּשְׁנַ֨ת שֵׁשׁ־מֵא֤וֹת שָׁנָה֙ לְחַיֵּי־נֹ֔חַ בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשֵּׁנִ֔י בְּשִׁבְעָֽה־עָשָׂ֥ר י֖וֹם לַחֹ֑דֶשׁ בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה נִבְקְעוּ֙ כָּֽל־מַעְיְנֹת֙ תְּה֣וֹם רַבָּ֔ה וַאֲרֻבֹּ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם נִפְתָּֽחוּ"(בראשית ז', י"א) . ביום בו הביא ה'מבול על הארץ אומר המקרא לראשונה "חַיֵּינֹ֔חַ"כאילו חי במשך שש מאות שנות קיומו הארוכות כמה וכמה חיים. כך רצה האמן האינטואיטיבי העברי. אף על פי שכל שש מאות השנים בהן חי נח הם רצף אחד ויחיד של חיים, בחר האמן האינטואיטיבי להשמיט את היחיד מן המציאות של LIFE, VIE, LEBEN,ZOEכולם לשון יחיד, ולקבוע שחיים הוא לשון רבים.
המקרא נשאר כמובן נאמן לפסיקה הזאת ומיד אחר הופעת 'חיים'ברבים אחר, נמנים עשרים ושבע שנותיה של שרה בפסוק "וַיִּהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔המֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵי֖ חַיֵּ֥י שָׂרָֽה"(בראשית כ"ג, א'). לא זו אף זו, להדגשת הבחירה בחיים יחידיים בלשון רבים, חוזר הפסוק על 'חַיֵּ֣י'בראשיתו, ועל 'חַיֵּ֣י'בסופו, ושרה שלא חייתה אלא פעם אחת נרשמת כמי שחייתה חיים רבים, לא אחת אלא פעמיים! הדרשנים מקדמת דנא ערים לתוכן המתמיה של הבחירה הזאת ונוטים לפרק את חייה של שרה לפרקים, פרק של שבע, ושל עשרים ושל מאה, "בת מאה שנה כבת עשרים לנוי, בת עשרים שנה שוותה לבת שבע ביופי"ולחברם שוב ליחידה שלימה, "וכולן עברו בשמחה ובששון". (מדרש שכל טוב לחיי שרה). על הפסוק "וַיְהִ֤י יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וְאַרְבָּעִ֥ים וּמְאַ֖ת שָׁנָֽה"(שם, מ"ז, כ"ח) כתוב במדרש ('משנת רבי אליעזר'פרשה י"ג), כי "שנותיהן שלראשונים מסורגין... מפוזרין", לומר לך כי ראשיתם, ואמצע שלהם, וסופם כולם מתחברים לאמת אחת, והיעקב בעלומיו, והיעקב בבגרותו, והיעקב בזקנתו הוא אותו יעקב, שלא שנה משלימותו ותמימותו, וכן הדבר בכל אבות האומה. הניסיון האצילי הזה לפתור כך את חידת הרבים ש "בחיים אחד", אינו משכנע את הכתוב עצמו. הפסוק המצוטט למעלה אומר "וַיְהִ֤ייְמֵֽי־יַעֲקֹב֙", ויהילשון יחיד, אף על פי ש "יְמֵֽי־יַעֲקֹב֙"היה צריך למשוך "וַיְהִ֤יויְמֵֽי־יַעֲקֹב֙", לשון רבים, אבל לא, "חַיָּ֔יו"רבים אינו אלא יחיד ויאה לומר על כן, "וַיְהִ֤ייְמֵֽי־יַעֲקֹב֙ שְׁנֵ֣י חַיָּ֔יו..",כי חיים אחד במהות הוא החיים שהם רבים בלשון.
הרב יעקב צבי בן הרב גמליאל מֵקלנבורג, שכיהן ברבנות בעיר קניגסברג שבאשכנז (פרוסיה) למן שנת ,1831 התמודד בפירושו הנודע "הכתב והקבלה"עם המאפיין המתמיה של תיבת 'חיים'בפסוק המסכם חייה של שרה בהם מופיעות התיבות "חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה"פעמיים, בראש הפסוק ובסופו. "האדם מיועד כל זמן היותו לחיות חיים כפולים, חיות גשמי וחיות רוחני, ... דברים הנצרכים אל חיי גופני כאכילה שתיה ושינה, גם לכל דברים האמצעים שהם הכנה לקיום גופו כמו עבודת אדם ועסקיו ... מצד צרכי עולם הזה לבד, גם מן החיוב עליו לחיות חיות הרוחני מצד נפשו העליונה, והוא העסק בעניינים רוחניים כמו העיון בתורה ובקיום מצוותיה, ושני מיני החייםהאלה המיועדים לכל אדם מצד היותו מובחר הבריאה צריכים להיות אגודים אחוזים ונצמדים יחד לא יתפרדו לעולם.... אף שהוא חי אין חיותו רק מצד גופו וכחיי הבהמה ". חיי האדם על כן, בהגדרה, אינם אחד, אינם יחיד, אלא שניים, ושניים הוא מיעוט רבים. "האושר האמתי לאדם"מוסיף בעל 'הכתב והקבלה', "הוא בהיותו חי חיים כפולים, חיי הגוף עם חיי נפשי, מתעסק בעניני גשמי בכוונת תועלת רוחני, ועל דרך זאת הוא חיי עולם הזה מצורף עם חיי עולם הבא(בשנות חייו עלי אדמות! י.מ), וזהו שהעידה התורה על שרה אמנו שבכל משך זמן עמידתה בארץ הייתה חיה חיים כפולים הנזכרים, וזהו שאמר הכתוב 'שני חיי שרה' (דאס צווייפאכע לעבען שרה'ס)(המקור בגרמנית, "פניה הכפולים של חייה של שרה"), שלא הייתה חיותה חיות גופי לבד, אבל הייתה מצורף אליו גם חיות הרוחני".
ניתן להשיג מן ההתמודדות המרשימה הזאת עם אופייה הקסום של התיבה 'חיים'ברבים, כי על כן המוות הוא יחיד, כי בעזוב הנשמה את הגוף, לא נותר בו באדם מן העולם הבא ולא כלום כי אם הגשמי, כי אם גופו, והגוף לבדו, אין בו אלא גווייה אחת, כמוה ככל גוויה. עם זאת, מותר להסתפק בחד משמעותיות של הפרשנות הזאת שכן בהביאו מבול על הארץ אומר ה'"וַאֲנִ֗י הִנְנִי֩ מֵבִ֨יא אֶת־הַמַּבּ֥וּל מַ֙יִם֙ עַל־הָאָ֔רֶץ לְשַׁחֵ֣ת כָּל־בָּשָׂ֗ר אֲשֶׁר־בּוֹ֙ ר֣וּחַ חַיִּ֔יםמִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם כֹּ֥ל אֲשֶׁר־בָּאָ֖רֶץ יִגְוָֽע" (בראשית ז',י"ז), כולל חיה ועוף ולא כדברי בעל 'הכתב והקבלה'שייחד 'חיים'בלשון רבים לבני אדם, עליוני הבריאה, החיים את העולם הזה ואת העולם הבא, את חיי הגוף הנחות ואת חיי הרוח העליונה, בעת ובעונה אחת. גם חיה ועוף ורמש ודגת הים יש בהם ר֣וּחַ חַיִּ֔ים, 'חיים'ברבים.
על כורחך הסוד אינו באיכותם של החיים אלא בעצם הבנת מהותם. התיבה 'חיים'אינה רק שם עצם. היא גם פועל. הוא יחידאי. הוא אינו יוצא ואינו עומד. כי לחיות דה לא לנשום בלבד. זה לא לנוע בלבד. זה לא לגדול בלבד. זה לא פועל של פעולה מסוימת. זה לא רק אונות מוח פעילות וצמתים של מוליכים חשמליים, לא רק ריאות נושמות, לא רק לב הולם. לחיות זאת מהות מורכבת, שיש בה גם נשימה וגם הליכה וגם גדילה וגם מחשבה גם מוח גם לב, לא רק כליות אלא גם מוסר, לא רק עמוד שידרה אלא גם זקיפות קומה, לא רק פריון אלא גם אהבה, וגם תקווה, וגם שאיפה, וגם ייאוש, וגם ראיית הנולד וגם עיוורון בצהרי היום. זה יחיד שכולו רבים, ורבים שכולו מיוחד. "וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּה'אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיּֽוֹם"(דברים ד',ד'). פועל. גם החיה מקיימת את הפועל חַיִּ֥ים ברבים, היא זנה אבל גם מתקיימת על אינסטינקטים, היא יודעת לבנות קן, לחצות אוקיינוסים, להתאגד לעדרים, לצוד בלהקה, בדין, גם היא, חייה יחיד הם חיים רבים.
והמוות? מהו המוות. כיבוי אורות כללי של כל מה שחי. במתג אחד. בהרף עין. הכל, דומם, כל מה שהיה מפגן רב אנפין הופך חומר השב אל האדמה ממנה לוקח, אם אדם הוא אם חיה. המוות, הוא יחיד. החיים, רבים שברבים. לא שחיים פעמים רבות, מדי שנה, כפי שיכולים היו להבין את המושג "וְיוֹסִ֥יפוּ לְּ֝ךָ֗ שְׁנ֣וֹת חַיִּֽים"( משלי ט',י"א), שנים נפרדות של חיים המתוספים למסכת שלימה אחת. חיים פעם אחת חיים מרובים.
הדרמטורג-המשורר שייקספיר במחזהו יוליוס קיסר כותב :
Cowards die many times before their deaths./The valiant never taste of death but once./Of all the wonders that I yet have heard,/It seems to me most strange that men should fear,/Seeing that death, a necessary end,/Will come when it will come.
(מוגי הלב מתים פעמים רבות לפני מותם. אמיצי הלב אינם מתודעים לטעמו של מוות אלא פעם. מה שמתמיה אותי יותר מכל מה ששמעתי עד הנה הוא שאנשים יראים את המוות אףעל פי שהם יודעים כי הוא בלתי נמנע,ויבא כאשר יבחר להבוא).(יוליוס קיסר, מערכה ב', תמונה שנייה, תרגום חפשי י.מ).זאת מטפורה . כמו "אני לבי מת"(ביאליק).במציאות גם 'החיים', אף על פי שהחכמים הנעלמים של רזי הלשון העברית עשו אותם רבים, אחד הם, גם המוות, אף על פי שלא אחת אדם חש כאילו לבו חלל בקרבו, אחד הוא. והאור האחד הוא גדול. נורא הוד. וכיבוי האורות, האחד,- מי יידע.
י"ט מר חשון התשע"ה, 12.11.2014
↧
מגזרת החמור הטוב: מתוך ארבעת שירי העקידה
בלפור חקק
מגזרת החמור הטוב
![]()
אִשְׁתִּי גּוֹזֶרֶת לְעֵינַי בְּעֶדְנָה רַבָּה
מִגְזֶרֶת נְיָר שֶׁל חֲמוֹר
וְהַחֲמוֹר שֶׁהִיא גּוֹזֶרֶת בִּקְפִידָה
הוּא חֲמוֹר עִם אוֹר עַל רֹאשׁוֹ
שֶׁהוּא זֶה הַנּוֹשֵׂא אֶת יִצְחָק
אֶל הַמּוֹרִיָה, אֶל הָעֲקֵדָה.
יִצְחָק וְהַזְּרָדִים קְשׁוּרִים
עֲצֵי מַעֲרָכָה וּמַעֲמָסָה
מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ
אֶל גַּב הַחֲמוֹר.
כְּמוֹ הָיָה הַחֲמוֹר נוֹשֵׂא מַשָּׂא
כְּמוֹ הָיָה הַחֲמוֹר
אִשְׁתִּי גּוֹזֶרֶת עַתָּה אֶת הַזְּרָדִים
עַל גַּב הַחֲמוֹר, עַל גַּב הַיֶּלֶד
שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לִקְשִׁירָה.
וְאֵינָהּ גּוֹזֶרֶת אֶת אַבְרָהָם
וְאֵינָהּ גּוֹזֶרֶת אֶת הַמַּאֲכֶלֶת.
רַק חֲמוֹר תָּם וְיָשָׁר גָּזְרָה
שֶׁפִּיו פָּעוּר לַנְעִירָה.
וּכְשֶׁהִגִּיעָה אִשְׁתִּי לְהַר הַמֹּר
גָּזְרָה אֶת יִצְחָק וְהַחֲמוֹר
מִן הָהָר הַנִּשְׂגָּב.
וְהַחֲמוֹר הַטּוֹב בַּמִּגְזֶרֶת
נָשָׂא אֶת יִצְחָק לְאֶרֶץ הַחַיִּים
לְאֶרֶץ אַחֶרֶת.
נְשָׂאוֹ עַל הַגַּב
בְּמִגְזֶרֶת הַנְּיָר
הַרְחֵק מִן הָהָר.
וְאַבְרָהָם נוֹתַר מִחוּץ לַמִּסְגֶּרֶת
וְאַבְרָהָם נוֹתַר מִחוּץ לַמִּגְזֶרֶת
נוֹתַר לְלֹא הַיֶּלֶד
לְלֹא הַמַּאֲכֶלֶת.
* מתוך: בלפור חקק, "משורר של חצות", 2010.
המשורר בלפור חקק הוא מפקח במשרד החינוך, מזכירות פדגוגית; חתן תנ"ך עולמי לנוער (1965); יו"ר אגודת הסופרים העברים (2011-2005)
↧
מִיכַל בַּת-שָׁאוּל
משׁה שַׁפריר
 |
| טיסו, מיכל צופה בדוד בעד החלון |
מִיכַל בַּת-שָׁאוּל שֶׁאֶת דָּוִד כֹּה אָהֲבָה,
וְהִצְהִירָה עַל-כָּךְ קֳבָל עַם וְעֵדָה;
מִיכַל שֶׁדָּוִד שִׁלֵּם בַּעֲבוּרָהּ מָאתַיִם עָרְלָה,
הָיְתָה לְאִשּׁתּוֹ רַק כְּמַחֲצִית מִלֵּיל-הַחֲתֻנָּה,
בַּאֲשֶׁר הִיא הִבְרִיחָה אוֹתוֹ מֵרוֹצְחִים בְּעַד הַחַלּוֹן,
(כְּמוֹ בָּרוֹמָנִים הַמְּקֻבָּלִים שֶׁל הַמֵּאָה שֶׁעָבְרָה).
מִיכַל הַנְּשׂוּאָה, שֶׁאָבִיהָ הִשִׂיא אוֹתָהּ שׁוּב
לְאִישׁ זָר לָהּ, לְפַלְטִי, כִּנְקָמָה עַל ּפְּעֻלָּתָהּ,
הִיא מֵעוֹלָם לֹא וִתְּרָה עַל דָּוִד אֲהוִבָהּ;
וְלַמְרוֹת שֶׁהָיְתָה נְשׂוּאָה לִשׁנַיִם בְּעַל-כָּרְחָהּ,
מִיכַל הַנְּסִיכָה חוֹלַת-הָאַהֲבָה
גָּדְלָה וְהָיְתָה לִגְבִירָה גְּאֵיוֹנָה,
כְּשֶׁהִשְׁקִיפָה, אַחַר-כָּךְ, בְּעַד הַחַלּוֹן
וּבָזָה לְדָוִד בַּעֲלָהּ מֵעֹמֶק לִבָּהּ
בִּרְאוֹתָה אוֹתוֹ מְכַרְכֵּר סְבִיב הָאָרוֹן
(וְאַף יָצְאָה וְנָזְפָה בּוֹ מִחוּץ לָאַרְמוֹן).
וְאוּלַי בְּשׁל-כָּךְְ הִִיא הָיְתָה אִשָּה
אֲשֶׁר לֹא הִגְשִׁימָה אֶת נָשִׁיוּתָהּ,
כִּי לֹא הָיָה לָהּ יֶלֶד מִשֶּׁלָּהּ
עַד יוֹם מוֹתָהּ.
↧
מעשו בן יצחק לאדום, רומי והנצרות
פרופ׳ אביגדור שנאן, האוניברסיטה העברית
 |
גלואצ'ינו אסרטו, הבכורה עבור נזיד עדשים |
המילים "ואלה תולדות יצחק" (בראשית כה, יט) פותחות תקופה חדשה בקורות האבות: הופעתם על במת ההיסטוריה של יעקב (הוא ישראל) ושל עשו (הוא שעיר ואדום). מעתה ילוו שני האחים, העמים שיצאו מהם (כולל עמלק, נכדו של עשו!), שמותיהם ומה שהם מסמלים את האירועים שעם ישראל יטול בהם חלק, עד לימינו.
בשירו של ח"נ ביאליק, "יעקב ועשו – הגדה בפי העם" (שירים – מהדורה מדעית [בעריכת דן מרון], תל אביב תשמ"ג, עמ' 172 ואילך) מתוארת מערכת היחסים שבין היהודי במזרח אירופה, בעל המרזח, לבין לקוחו הנוכרי הגס, במונחים ובמושגים הלקוחים מסיפור יעקב ועשו המקראי. יעקב מתנה את מר גורלו, "מחמס אח פושע על צואר נרדפתי", "מטל השמים משמני ארץ'כה אב ברכתני – ואי ברכתך?", ואילו עשו הרעבתן ליין תובע ממנו: "בעל בית המרזח, ישראל, תנה יין, אך אל נא תעקב [=תרמה]!". שיר זה הוא אחד הביטויים לתהליך ארוך ומורכב שבסופו נעשו יעקב ועשו סמל לישראל ולאומות העולם, בעיקר בארצות הנצרות. לתהליך זה נקדיש את דברינו.
ניתן לעקוב אחרי תהליך זה לאורך הספרות כולה. ראשיתו במקרא גופו. בספר בראשית מסופר על שני אחים, בני יצחק, ועל מערכת היחסים המורכבת שביניהם, אך כבר בתורה עצמה זו נעשית למערכת של יחסי קירבה-יריבות בין שני עמים. על פי המסופר בספר במדבר אומרים האדומים לעם ישראל: "לא תעבור בי פן בחרב אצא לקראתך" (כ, יח), בעוד שעל פי ספר דברים מצטווה משה: "אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו היושבים בשעיר... אל תתגרו בם" (ב, ד). עם הזמן נעשו היחסים מתוחים יותר, והנביא מלאכי – שדבריו נקראים כהפטרה לפרשת "תולדות"– שם בפי ה'את המילים "ואת עשו שנאתי", ואילו הנביא עובדיה, בשלהי הבית הראשון, לועג לעם האדומי: "הנה קטון נתתיך בגויים, בזוי אתה מאוד" (פסוק ב). אט אט נעשה השם "אדום"כינוי לכלל שונאי ישראל והנלחמים בו, שהרי מזמור הקינה על חורבן הבית בידי בבל, שראשיתו במילים "על נהרות בבל", מסתיים בבקשה: "זכור ה'לבני אדום את יום ירושלים, האמרים ערו ערו עד היסוד בה" (פסוק ז), ו"אדום"הוא כבר כינוי לאויב בכלל.
ומה שהחל במקרא המשיך ביתר שאת בספרות חז"ל. בשעה שאדום כעם או כממלכה לא היה על הבמה ההיסטורית, נעשה שמו פנוי לשם תיאור כל אויב ושונא חדש, ובעיקר האימפריה הרומאית או הביזנטית, ומאוחר מעט יותר הדת הנוצרית, דת האימפריה מאז ראשית המאה הרביעית. מדרשים רבים עוסקים בעשו כאשר כוונתם בבירור לרומי או לנצרות, כגון האמור במדרש בראשית רבה, בן המאה החמישית, על הפסוק "ויתרוצצו הבנים בקרבה" (בראשית כה, כב), המתאר את סבל הריונה של רבקה: "בשעה שהיתה עומדת על בתי כנסיות ובתי מדרשות – יעקב מפרכס לצאת... ובשעה שהיתה עוברת על בתי עבודה זרה עשו רץ ומפרכס לצאת" (סג, ו). יעקב ועשו נעשו כאן סמל לעמים שיצאו מהם והם שונים זה מזה על פי דתם, וכן על פי מאפייני התרבות שלהם: "אמר נבל בלבו אין אלהים" (תהילים יד, א) – זה עשו הרשע. ולמה נקרא שמו נבל? על שם שמילא את כל העולם נבלות [=מעשי נבלה], העמיד בתי קיקלין [=בתי בושת] בתי טיטראות ובתי קרקסיאות בתי עבודה זרה" (מדרש תהילים לפסוק). ולתנא ר'שמעון בן יוחאי, בן המאה השנייה, מיוחס המאמר כי "בידוע, שעשו שונא ליעקב" (מדרש ספרי, בהעלותך, סט) – קביעה על-זמנית המלמדת כי אין שום תקוה ליחסי רעות בין צאצאי האחים.
אנשי ימי הביניים ירשו מחז"ל את הזיהוי בין אדום לבין הנצרות והמשיכו בפיתוחו, במקביל להרחבה שעבר השם "ישמעאל"ככינוי למוסלמים ולארצות האסלאם. הפייטן ר'אברהם אבן עזרא, למשל, מקונן ואומר כי "ביד ישמעאל לבוז היינו / נסנו אל אדום ולא חיינו" (בפיוט שראשיתו במילים "איה נבואות נביאים קדומים"), ואילו בדיון על המלכויות שעם ישראל היה כפוף להן – הנוצריות מכאן והמוסלמיות מכאן – נעשה שוב ושוב שימוש בידי חכמים, אשר נאנקו תחת עולו של האסלאם, במטבע הלשון: "תחת אדום ולא תחת ישמעאל" (כך, למשל, רבנו בחיי בן אשר בפירושו לדברים ל, ז). ביטוי נוסף לזיהוי שבין אדום לבין העולם הנוצרי מצוי, למשל, במחרוזת האחרונה שבפיוט הידוע "מעוז צור": "דחה אדמון בצל צלמון", שעניינו בקשה שה'ידחוף, ישליך, את האדום, את ארצות הנצרות, אל צל המוות. וניתן להרבות בדוגמאות מעין אלה.
מורשת ימי הביניים המשיכה את חייה בתקופות שלאחריה. הסופר מנדלי מוכר ספרים, למשל, מתאר מפגש בין עגלונים יהודים, שעגלותיהם נתקעו במים, לבין עגלונים נוכרים שבאו לעזרתם, במילים אלה: "והערלים... עמדו לנו בשעת דחקנו ובזכות דחיפתם החזקה יצאו עגלותינו מן האמת המים בשלום... בכוח ידיהם של בני עשו המלאכה נעשית יפה. הם היו דוחפים כדבעי ומדחיפתם היה ניכר שהידיים ידי עשו, אבל אנו, להבדיל, אין כוחנו אלא בפה – הקול קול יעקב" (ספר הקבצנים, פרק א, עמ'צב). שירו של ביאליק שנזכר לעיל קרוב מאוד באופיו וברוחו לתיאור זה.
ראינו אפוא כיצד שימש הסיפור המקראי כדגם-היסוד לבניית מערכת היחסים שבין עם ישראל לבין הרבה מאומות העולם. באותו אופן נעשה סיפור יציאת אברהם מבית הוריו וממולדתו לסיפור העליות הרבות של יהודים לארץ ישראל; סיפור העקידה המקראי – סיפור שדרכו נבחנה בכל דור שאלת הנכונות למות על קידוש השם; וסיפור יציאת מצרים – סיפור מאבקו של האדם בכל מקום ובכל זמן למען חירותו. וכל זה בבחינת "מעשה אבות – סימן לבנים".
מתוך: א'שנאן (עורך), י'זקוביץ וד'פרוינד, נהרדעה - דפי פרשת השבוע של האוניברסיטה העברית בירושלים, תולדות, (תשס"א 2000)
ראו גם: סיפור לידת יעקב ועשו
ראו גם: סיפור לידת יעקב ועשו
תמונה: גלואצ’ינו אסרטו, יעקב נותן לעשו נזיד עדשים תמורת הבכורה
↧
↧
רבקה המקראית בשירה העברית
 |
| חלומותיה |
דמותן של האמהות שרה, רחל ולאה העסיקה מאד את הספרות העברית. פחות מכך, דמותה של רבקה. אולי בגלל שרבקה לא היתה בקונפליקט עם אשה אחרת אולי מסיבות אחרות. שירי רבקה החלו להכתב החל מהמחצית השניה של המאה העשרים עם התעוררות המודעות הפמיניסטית למקרא. השירים נכנסו לפערים שבסיפורת המקראית ומילאו אותם מדמיונם היוצר של המשוררים, תובנותיהם והשקפת עולמם. פגישתה של רבקה הצעירה עם העבד, עם יצחק, הריונה הקשה, לידת התאומים, יחסה אליהם, 'עיוורונו'של בעלה ומותה, הפכו ליסודות שמגנטו אליהם את המשוררים ועוררו את נפשם לתגובות מקוריות ורבות השראה לסיטואציות שהמקרא מזמן.
נורית גוברין הקדישה מאמר מיוחד לנושא: 'דמותה של רבקה המקראית: הדרמה המשפחתית בחיי יצחק ורבקה', כיוונים חדשים 15 (2007), עמודים 289-268.
לבלוג עלו ארבעה שירי רבקה (בסדר אלפביתי של שמות המשוררים):
אסתר ויתקון זילבר, אהבת רבקה
ארד זק, מה מרה היא התחושה
רבקה תפארת חקק, סֻלָּם רִבְקָה
יוסף עוזר, רבקה
שירה של המשוררת והסופרת הפורה, אסתר ויתקון זילבר, המועלה בזאת, מתמקד בכאבה של רבקה על הפרידה שנכפתה עליה מבנה האהוב יעקב, ומציע תשובה מפתיעה לשאלה איך היא פיצתה את עצמה על ההעדר.
↧
"ארץ כנען לגבולותיה"
.jpg)
רק בפרשת מסעי מופיע תיאור מלא ומדויק של גבולות הארץ המובטחת. ערב כניסת בני ישראל לארץ מצווה ה'את משה: "כי אתם באים אל הארץ כנען, זאת הארץ אשר תיפול לכם בנחלה ארץ כנען לגבולותיה" (במ'לד, ב). התיאור הבא אחרי כותרת זו (פסוקים ג-יב) מגדיר את גבולות הארץ במלואם ומוסר תמונה מפורטת, מעין מפה מילולית של ארבע פאות הגבול, בקן רציף המתחיל בפינה הדרום-מזרחית של הארץ וסובב אותה עד שהוא שב לנקודת המוצא, ים המלח. הקורא את תיאור הגבול הזה חש כמי שיוצא למסע: הגבול יצא ועבר, נסב וירד בין כעשרים אתרים גיאוגרפיים שונים, ובהם ישובים (כגון קדש ברנע), דרכים (מעלה העקרבים), הרים (הֹר ההר), נהרות ונחלים (הירדן, נחל מצרים) ואף ימים (הים הגדול, ים כינרת, ים המלח). ואולי ההשראה לשיטת תיאור זו היתה סקירת השטח אשר קדמה לקביעת הגבול, בדומה למסופר בסיפור ההתנחלות: "ויצו יהושע את ההולכים לכתוב את הארץ לאמור לכו והתהלכו בארץ וכתבו אותה … וילכו האנשים ויעברו בארץ ויכתבוה לערים לשבעה חלקים על ספר..." (יהושע יח, ח-ט).
מה היא מגמתה של הרישמה המתארת את הגבול שבפרשתנו? מדוע לא די היה כאן בלשונות הבטחה כלליים, דוגמת אלו שראינו בסיפורי האבות?
נראה כי התשובה לשאלה זו טמונה בתפקידן של תעודות דומות המוכרות לנו מן העולם העתיק. מן המזרח הקדום נשתמרו לנו תיאורי גבול, בעיקר בטקסטים מן האימפריה החיתית (אנטוליה, מאות 12-14 לפני הספירה לערך). בשיאה שלטה האימפריה החיתית על שטח נרחב, והמלך החיתי עיגן את קשריו עם השליטים שנכנעו למרותו בחוזים וסאליים. החוזים שהגיעו לידינו מלמדים, כי מלכי חת ייחסו חשיבות מרובה לא רק למערכת היחסים שבינם לבין השליטים הכפופים להם, אלא גם ליחסים ששררו בין השליטים אלה לבין עצמם, ובמיוחד חזרו מלכי חת והתרו בשליטים לבל יחרגו מן השטח שניתן להם וישיגו את גבול שכניהם. השגת גבול מעין זו היא פגיעה גם בריבון החיתי, אשר כל הארץ נתונה למרותו ואשר עניני הגבול מצויים בסמכותו הבלעדית, גם אם איננה פוגעת במישרין בריבונות שלו. על פי התפיסה החיתית, רק המלך העליון רשאי להעניק קרקעות ולהעתיק גבולות בין מדינות, והוא משתמש בזכות זו על מנת להבטיח את נאמנותם של המלכים הנתונים למרותו, בשיטת "המקל והגזר". המורד נענש והשטחים שבתחום ריבונותו עשויים להילקח ממנו ולהימסר לרעהו הנאמן ממנו.
בחלק מן החוזים מבהיר מלך חת באמצעות תיאור גבול מפורט מה הוא תחום הריבונות הנמסר לוסאל. כך, לדוגמא, כאשר מלך חת משרטט בחוזה את גבולות ממלכת-הבת החיתית תרחונתשה, הוא פונה אל מלכה במילים: "הארץ אשר נתתי לך, אולמי-תשוב (שם המלך הכפוף), הגבולות אשר קבעתי עבורך, שמור עליהם, אל תפירם. אלה הם הגבולות אשר קבעתי עבורך". לאחר מכן הוא מתאר את ארבעת צדי הגבולות של הממלכה הנדונה, נקודה אחר נקודה. הנקודות היוצרות את קו הגבול בתיאור החיתי הם ציונים גיאוגרפיים בולטים: ערים, הרים, שדות, מקורות מים ואפילו מצבה מקודשת. תיאור הגבול מתווה את גבולות ארץ תרחונתשה לסביבותיה, ובכלל זה גם את גבולותיה עם הממלכות השכנות שלא היו צד ישיר בחוזה, ואפילו את גבולה הפונה לכיון מערב, שכלל לא היה בשליטת חת. התיאור נכתב במבט-על, ועניינו הגדרת ריבונות. תיאורי הגבול בחוזים החיתיים נועדו אפוא להגדיר במדויק את התחום הנמסר לריבונותו של השליט הכפוף, בתעודה בעלת תוקף חוקי ומשפטי.
השוואת תיאורי גבול ממלכת חת אל תיאור "ארץ כנען לגבולותיה"מעלה מספר נקודות דמיון מפתיעות.
נקודת המבט של התאור המקראי אף היא ממבט-על, והתעודה מגדירה את התחום שבעל השטח נותן לריבונות עם ישראל. כמו תיאורי הגבול החיתיים, גם תיאור גבולות הארץ המובטחת שבפרשתנו הוא מדויק ופרטני, ומשקף ידיעה גיאוגרפית ממשית של הארץ ורמת היכרות גבוהה עם השטח. הניסוח הבהיר הכמו-משפטי, שאינו משתמע לשתי פנים, טומן בחובו תפיסת עולם דומה לזו שמצאנו בממלכת חת. מדובר בהכרה בהיקף הנחלה השייכת לעם ישראל מחד גיסא, והכרה בזכות קיומם של שכנים על נחלותיהם מאידך גיסא. הכרה זו, המובלעת בתיאור הגבול המדוייק, מקבלת ביטוי מפורש בתחילת ספר דברים. בדרכו לארץ המובטחת עובר עם ישראל בתחום נחלות שכניו לעתיד בעבר הירדן המזרחי, אדום, מואב ועמון. האל מזמין את בני ישראל לרשת את הארץ: "ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ" (דברים א, ח), אך אוסר עליהם להתגרות מלחמה באדום, מואב או עמון, כי הוא שנתן גם לעמים אלה את ארצם בירושה (שם ב, פסוקים ה, ט, יט). זה הוא איפוא האל האוניברסלי, אשר "בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים" (שם לב, ח). כשם שהמלך החתי ראה עצמו אחראי לרווחתם ולביטחונם של כל המדינות שתחת סמכותו, כך גם שומר ה'על ענייניהן של אומות רבות.
לצד הדמיון אל תיאורי הגבול החיתיים, יש לעמוד גם על ההבדל המהותי שבינם לבין התיאור המקראי. תיאורי הגבול החיתיים מצויים בתעודות ארכיוניות, לעומת הטקסט המקראי המופיע בלבוש ספרותי ומגמתי. מערכת היחסים של מלך-ריבון ושליט הכפוף לו, אשר מקורה במישור הפוליטי, הועתקה במקרא אל המישור הדתי. האל ממלא את תפקיד המלך העליון השולט בעולם. במסגרת הברית הכרותה בינו לבין עם ישראל (הדומה לברית וסאלית) שמור מקום של כבוד לארץ המובטחת. האל מעניק את הארץ – תחום מסוים מוגדר היטב – לעמו, בתנאי שזה ישמור לו אמונים וימלא את חלקו בברית.
לפיכך, התפיסה המקראית המשתקפת בתיאור "ארץ כנען לגבולותיה"היא שגבולות הארץ המובטחת הם בעלי תוקף אלהי, הוא שקבע אותם, רק לו הזכות לשנותם, ואת אשר הוא נתן הוא רשאי גם לקחת. בהתאם לתפיסת עולם זו מציג המחבר המקראי תיאור מלא של "ארץ כנען לגבולותיה"במבט-על המהווה הגדרת ריבונות בעלת תוקף ולא בניסוחים כלליים ומעורפלים.
מתוך: א‘ שנאן (עורך), י‘ זקוביץ, ד‘ פרוינד (מערכת), נהרדעה - דפי פרשת השבוע של האוניברסיטה העברית בירושלים, מטות-מסעי (תשס“א 2001)
↧
לידת יעקב ועשו אצל הושע
 |
| תאומים |
למה מתכוון הושע כשהוא מדבר על מעשה של רמאות שעשה יעקב כלפי אחו בבטן אמם? המסורת המרכזית אודות לידת שני האחים מצויה, כידוע, בספר בראשית והיא מספרת על לידת עשו תחילה, "ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו, ויקרא שמו יעקב" (כה, כו). אמנם ניתן לראות בהחזקת העקב מעין ניסיון של יעקב למנוע את לידת עשו לפניו, אך עדיין קשה לראות בכך מעשה של רמאות שבגללו ניתן לגנות את יעקב במילים קשות. סבירה אפוא ההשערה, שהנביא הושע הכיר סיפור אחר על לידת יעקב ועשו, מעין הסיפור המצוי בתורה אודות לידת התאומים בני יהודה, פרץ וזרח (בראשית לח, כז-ל). בסיפור לידתם של תאומים אלה מצליח מי שאמור היה להיוולד שני, פרץ, לפרוץ ראשון, להקדים את אחיו, וכך גם לזכות במעמד הבכורה. הדמיון בין סיפור לידת יעקב ועשו לבין סיפור פרץ וזרח מבוסס גם על עובדת היותם שני הסיפורים היחידים בתורה אודות לידת תאומים, ובשניהם אף מופיע ביטוי זהה: "והנה תומים בבטנה" (בראשית כה, כד), "והנה תאומים בבטנה" (לח, כז).
אם אכן סופר על יעקב ועשו מעין מה שמסופר על פרץ וזרח, הרי שיעקב ראוי היה לגינוי על התנהגותו זו. אך בסיפור התורה, כפי שהוא לפנינו, כבר טושטשה המסורת הראשונית אודות יעקב העוקב-מרמה את אחיו, מסורת שהסבירה את שמו מלשון עקבה-רמאות, ונותר לה רק רמז קלוש בסיפור האחיזה בעקב, כששמו של יעקב נדרש מעתה כנובע מאחיזה זו. הנביא הושע הכיר עדיין את המסורת הראשונית ועשה בה שימוש לצרכיו, כפי שהשתמש בה גם נביא הנחמה, הפונה בתוכחה אל יעקב-ישראל ואומר לו: "ופושע מבטן קורא לך" (ישעיה מח, ח) כרוצה לומר כי כבר מבטן אמו ניכר ביעקב אופיו השלילי.
מדרש השם יעקב מלשון עקבה-רמאות הוחלף אפוא במדרש שם אחר, אך עדיין לא ניתן היה להעלים אותו לגמרי ועל כן נמצאה הדרך להזכירו במקום אחר, בדברי עשו. בעקבות לקיחת הברכה שיועדה לו בידי יעקב הוא אומר בתסכולו: "הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמיים, את בכורתי לקח והנה עתה לקח את ברכתי..." (בראשית כז, לו). נתינת מדרש השם הקדום הזה, המציג את יעקב באופן שלילי, בפיו של עשו, דמות שאיננה מעוררת בקורא ממילא אמון רב, מחלישה את תוקפו ומאפשרת לשמור עליו מבלי שהקורא יזדהה עם משמעותו.
מתוך: א'שנאן (עורך), י'זקוביץ וד'פרוינד, נהרדעה - דפי פרשת השבוע של האוניברסיטה העברית בירושלים, ויצא (תשס"א 2000)
↧